"ספק אם קטע 18 (הקטע הצפוני בכביש חוצה ישראל, ג.נ.) היה מאושר לו היו מביאים בפני מוסדות תכנון מידע על טכנולוגיות ועלויות עקיפות". כך טוען יורם אסידון, מוסמך בניהול מדיניות סביבה.
אסידון הכין חוות דעת, עבור עמותת אדם טבע ודין לקראת עתירה לבג"ץ שתוגש נגד קידום פרויקט הקטע הצפוני בכביש חוצה ישראל.
בבסיס חוות הדעת הטענה, כי בחישובים הכלכליים שנעשו לבחינת הכדאיות של הפרויקט לא נלקחו בחשבון עלויות עקיפות הנגרמות כתוצאה מפיתוח כבישים.
לטענתו, לא נלקחו עלויות של תאונות דרכים, זיהום אוויר, שינוי אקלימי, רעש, גודש, פגיעה כלכלית בתחבורה הציבורית, זיהום מי תהום נזקים לקרקע ולערכי טבע ועוד.
לדברי אסידון, שיקולי הכדאיות הכלכלית להקמת כבישים בכלל וקטע 18 של כביש חוצה ישראל בפרט, ושאינם כוללים עלויות עקיפות, רחוקים מלייצג את עלותם הריאלית והמלאה לכלכלה, לחברה ולסביבה.
לדבריו, בכל הנוגע להשלכות של מערכת התחבורה בישראל, ניתן לומר שאם לא יינקטו צעדים מיידיים לבלימת מגמות התכנון הנוכחי תהפוך מדינת ישראל למדינה שרוב שטחה מכוסה בכבישים ותשתיות תומכות רכב.
"מדיניות שימור ופיתוח הקרקע כבר אינה יכולה להיחשב פריבילגיה של ארגונים ירוקים. מקבלי ההחלטות בדרגים השונים בוחרים שלא להטמיע את העלויות הנלוות לשימוש ברכב פרטי", ציין.
אסידון ממליץ בחוות הדעת, לאמץ את החלופה של הקמת מנהרה לאורך תוואי קטע 18 של כביש חוצה ישראל. לדבריו, מנהרה זו תוכל להיות "הסנונית הראשונה" בגיבוש מדיניות לאומית של שימוש בתת קרקע כאמצעי מרכזי בשימור עתודות הקרקע.
אט"ד תבקש מבג"ץ להורות לחברת חוצה ישראל להקפיא את ביצוע הפרויקט ולבחון מחדש את חלופת המינהור. אורך הקטע הצפוני, 17 ק"מ ועלותו הכוללת 550 מיליון שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
