תשלומי השכר ברשויות המקומיות מסתכמים ב-5.5 מיליארד שקל בשנה, כמחצית מחובות הארנונה של האזרחים לעיריות, למועצות ולרשויות המקומיות.
מדו"ח אגף ביקורת רשויות מקומיות של משרד הפנים לשנת 2002 עולה, כי לרשויות המקומיות חוב מצטבר של 10.17 מיליארד שקל, בשל אי-גביית תשלומי ארנונה מהאזרחים. היקף ההנחות והפטורים בארנונה בשנת 2002 בלבד הגיע ל-3 מיליארד שקל.
לדברי האוצר, ניהול תקין של הרשויות המקומיות מחייב אכיפת גביית חובות הארנונה מהאזרחים כחוק, ולא דרישה מהממשלה להעברת תקציבים נוספים ולהטלת מיסים נוספים על כלל האזרחים, לצורך כיסוי הגירעונות.
עוד טוענים באוצר, כי מאמצי גבייה של חובות ענק בארנונה מהתושבים, היו מצמצמים הצטברות של גירעון ברשויות המקומיות.
דו"ח אגף הביקורת של משרד הפנים מעלה את הממצאים הבאים על התנהלות הרשויות המקומיות בשנים האחרונות ועל הסיבות להיווצרותם של הגירעונות הגדולים:
* מספר המשרדות המוניציפאליות ברשויות המקומיות בשנים 2002-2000 עלה ב-5%, תוספת של 1,900 משרות חדשות. שיעור הגידול במשרות המוניציפאליות גבוה פי 2.5 מהגידול שנרשם בשירות הממשלתי באותן שנים, שעומד על 2% בלבד.
* השכר הממוצע למשרת נבחר ברשויות המקומיות עלה בשנים 2002-1999 ב-23%. עלות השכר הממוצעת בפועל לנבחר זינקה מ-419 אלף שקל לשנה ב-1999 ל-515 אלף שקל בשנת 2002.
*השכר הממוצע למשרת עובד ברשויות בשנים 2002-1999 עלה ב-21%.
*עלות השכר הממוצעת בפועל למשרת עובד קפצה מ-119 אלף שקל ב-1999 ל-144 אלף שקל ב-2002.
*השכר הממוצע ברשויות המקומיות בשנים 2002-1999 גדל פי 2.3 משיעור גידול השכר הממוצע בכלל המשק. בכלל המשק עלה השכר הממוצע ב-10%, ובמגזר הציבורי ב-11.2%.
*הוצאות השכר מכלל תקציב הרשויות המקומיות בשנים 2002-1999 עלו ב-25%, ל-5.5 מיליארד שקל.
*משקל הוצאות תשלומי השכר לעובדים מכלל תקציב הרשויות המקומיות עלה מ-15.2% בשנת 1999 ל-17.2% ב-2002. כתוצאה מכך עלה התקציב הכולל של הרשויות המקומיות ב-10%, ל-32 מיליארד שקל.
*123 רשויות מקומיות גובות פחות מ-50% מחובות הארנונה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
