חברת ייעוץ תבדוק עבור הרכבת את תוכנית ההצטיידות

גורמים שונים ברכבת אומרים: "זאת טעות, חייבים לצאת לרכש מיידי, יש פער שהולך וגדל בין הביקוש לבין ההיצע הקיים. סביר מאוד להניח שהבדיקה השנייה, תאשר את מסקנות הוועדה המקצועית שהכינה את תוכנית הצטיידות. גם אם הבדיקה תביא הצעה טובה יותר, האיחור בזמן הוא קריטי ויגרום לנזקים כלכלים קשים אף יותר".

תוכנית החומש של הרכבת לרכישת ציוד היא 2.5 מיליארד שקל. כיום בצי הרכבות ישנם 30 קטרים ו-158 קרונות נוסעים. מבין קרונות הנוסעים 40 קרונות מסוג 3C , כל רכבת המכילה חמישה קרונות יכולה להכיל עד 850 נוסעים בישיבה.

בנוסף, יש לרכבת 66 קרונועים חד-קומתיים בני 50-30 שנה, קרונות אלה יכולים להכיל עד 800 מקומות בישיבה בצירוף מקסימלי של 10 קרונות. ברשות הרכבת, 37 קרונות חד-קומתיים המכונים פול אנד פוש - קרונות חדשים יחסית שנרכשו בתחילת שנות ה-90 ויכולים להכיל עד 812 מקומות ישיבה.

בנוסף יש בצי הרכבות גם 57 קרונות דו-קומתיים המשמשים בעיקר את הקווים הפרבריים - קרונות אלה יכולים להכיל עד 500 מקומות ישיבה. השבוע קיבלה הרכבת שני קרונות דו-קומתיים חדשים ועד סוף אפריל אמורה לקבל הרכבת שבעה קרונות נוספים.

מנהל אגף התנועה ברכבת ישראל, הראל אבן, אמר ל"גלובס": "רמת השירות ברכבת ישראל אינה משביעת רצון אם להתבטא בעדינות. בשעות העומס הצפיפות והעיכובים הם בלתי נסבלים. הבעיה רק תלך ותחריף כיון שהשנה אנו צפויים לחנוך את הקו לנתב"ג ולקראת סוף השנה את הקו לירושלים".

"בימי ראשון בבוקר וחמישי אחה"צ אנו מסיעים פי 1.5 מהקיבולת - במקום 800 מסיעים 1,200", אמר.

ברכבת מסבירים, כי בנוסף לעומס, תדירות הנסיעות נמוכה ביחס לביקוש - הרכבת מפעילה את הקווים החדשים לראשון לציון ולבית שמש רק פעם בשעה.

ברכבת מסבירים את הפער בציוד בשילוב של מספר גורמים: " הפיגור לא נוצר תוך שנה, זהו פיגור מצטבר שנובע ממנהג קבוע במשרד האוצר לאשר תקציבים חלקיים לנושא הציוד. במקביל היה גידול דרמטי שאף אחד לא דמיין במספר הנוסעים".

בכיר ברכבת אמר בציניות, כי הפתרון היחיד למצוקה הקיימת היא נטישת החיילים, כפי שמתכנן משרד הביטחון, "בלי החיילים אין לרכבת בעיה בשירות".

הבעיה העיקרית ברכישת רכבות היא הזמן הממושך בין מועד הזמנה עד לאספקת המוצר - 30-18 חודש. אבן מסביר: "הרכבת אינה מוצר מדף ולכן חשוב להקדים ולהזמין, כיון שהגידול המתמשך וזמן ההמתנה לאספקת המוצר יחריף את הבעיה".

מומחה תחבורה אמר, כי ישנה בעיה נוספת שספק אם הרכבת לוקחת בחשבון, יצרניות הרכבות נהנות מביקוש עולמי וייתכן מצב שהזמנות רכבת ישראל יעוכבו אף יותר מהרגיל.

במאי 2003 הציג המנכ"ל אז, יוסי שניר, בפני האוצר תוכנית לרכישת ציוד רכבתי ב-1.4 מיליארד דולר. על-פי התוכנית אמורה הרכבת לרכוש 119 קרונות חד-קומתיים, 16 קטרים ו-57 קרונות דבל דק.

יצרניות הרכבות המובילות בעולם, אלסטום ובומברדייה, הציעו לרכבת מימון לרכישת הרכבות בהלוואה ל-11 שנה. תוכנית הצטיידות הוצגה בפני דירקטריון החברה ביולי 2003, שאימץ את עמדת משרד האוצר לבדיקה נוספת של התוכנית.

יו"ר הדירקטוריון, משה ליאון, אמר: "הדירקטוריון ניהל ישיבה ממושכת בנושא ציוד הרכבות והגיע למסקנה, חרף המצוקה הנוכחית, שיש לבצע בדיקה מקיפה אחת ולתמיד".

לדבריו, מדובר בהשקעה של לפחות 2.5 מיליארד שקל בציוד שצריך להיות מותאם בעתיד גם להפעלה בחשמל.

"אנו פועלים במודעות למצב הקיים ולכן הבדיקה תחולק לשניים: בדיקה לטווח הקצר שבעקבותיה נחליט על מנת חירום, ובדיקה לטווח הארוך שתקבע את תוכנית הצטיידות הרב-שנתית", אמר.

לדבריו, "רמת השירות ברכבת היא ערך עליון לפיו מתקבלות ההחלטות בחברה, ואנו פועלים מתוך ראיה ארוכת טווח גם אם בטווח הקצר מתקיימת מצוקה זמנית".