אלמנה בת 85 אם לשניים עתרה לביהמ"ש המחוזי בת"א להצהיר על זכותה שלא תונשם עוד באופן מלאכותי. לחלופין או במצטבר להצהיר על זכותה שלא תמשיך לקבל כל טיפול רפואי שאין בו אלא כדי להאריך את חייה באופן מלאכותי.
העתירה הוגשה נגד עיריית ת"א הבעלים ו/או המנהלת של ביה"ח איכילוב ונגד היועץ המשפטי לממשלה.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד יצחק חושן נאמר כי ביוני 2003 חתמה העותרת על הנחיות רפואיות מקדימות כלשון ביטוי זה בהצעת חוק החולה הנוטה למות בשנת 2002 שמטרתו לקיים בידי החולה את החירות מתי ברצונו שלא לקבל טיפול רפואי שאין בו אלא כדי להאריך את חייו באופן מלאכותי.
התובעת אושפזה לפני כחודשיים בביה"ח בעקבות אירוע לבבי ובעיות נשימה ובמהלך אישפוזה נכנסה למצוקה נשימתית ואי ספיקה נשימתית בגינה הונשמה באופן מלאכותי. העותרת הביעה את רצונה במהלך אישפוזה כי אין ברצונה שיאריכו את חייב באופן מלאכותי אך בקשתה לא כובדה וניתוח שבוצע בגופה נכשל ומאז היא מאושפזת כשהיא מונשמת וללא הכרה.
בפנייה לביהמ"ש נאמר כי בהתאם לייעוץ רפואי מטעם התובעת וממידע שהתקבל אצל בא כוחה מטעם ביה"ח, מצבה של העותרת סופני ואין לה אלא סיכויים קלושים להיוותר בחיים למרות הטיפול הרפואי. היועץ המשפטי של ביה"ח הודיע כי הוא מנוע מלכבד את רצונה של התובעת ללא צו מביהמ"ש.
הדיון בתיק נקבע במעמד הצדדים ליום 5.2.04.
(ה.פ. 283/04)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
