מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ בבנק ישראל נמסר, כי שווי יתרת ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ (ההשקעות בתיק ניירות הערך למסחר) בבורסה בתל אביב, הסתכם בסוף 2003 ב- 3.5 מיליארד דולר 3.0 מיליארד במניות והשאר באיגרות חוב של מדינת ישראל. השקעות אלה הן רכיב קטן בתיק ניירות הערך הישראליים למסחר המוחזק בידי תושבי חוץ, שעיקרו ניירות ערך הנסחרים בחו"ל. יתרת התיק הכולל שמחזיקים תושבי חוץ בניירות הערך למסחר בארץ ובחו"ל הסתכמה ב- 41.9 מיליארד דולר. ניירות ערך למסחר מוגדרים כאיגרות חוב סחירות ומניות המוחזקות בידי משקיעים פיננסיים, כלומר משקיעים ששיעור החזקתם במניות קטן מ- 10% מהון המניות של החברות המנפיקות.
זרם ההשקעות נטו של תושבי חוץ בניירות ערך הנסחרים בישראל הסתכם בשנת 2003 בכ- 400 מיליון דולר, כשלושה רבעים מהם במניות. זאת לאחר ארבע שנים רצופות שבהן תושבי חוץ מימשו נטו סכום כולל של 1.3 מיליארד דולר מהחזקותיהם במניות הנסחרות בבורסה בתל אביב.
ההשקעות נטו של תושבי חוץ בניירות ערך הנסחרים בתל אביב נתחדשו במחצית השנייה של שנת 2002, והתמקדו באיגרות חוב ממשליות לא-צמודות מסוג "שחר" ובמק"ם. ההשקעות באיגרות החוב הללו נמשכו לסירוגין עד יולי 2003 ובאוגוסט החלו תושבי חוץ לפרוע חלק מהחזקותיהם באיגרות חוב תוך מימוש רווחי הון.
שווי החזקותיהם של תושבי חוץ באג"ח ממשלת ישראל הנסחרות בארץ הסתכם בסוף 2003 ב- 0.5 מיליארד דולר, ומשקל ההחזקות האלה בסך השווי הרשום למסחר היה פחות מ- 1%. ההשקעות בשוק האג"ח בישראל בוצעו בידי מספר קטן של בתי השקעה זרים; זאת כחלק ממגמה עולמית של הסטת זרמי הון אל השווקים המתעוררים, שבהם שררה ריבית גבוהה מזו של משקים מפותחים. הרקע להתגברות הרכישות של הנכסים השקליים במחצית הראשונה של שנת 2003 היה התשואה הגבוהה על איגרות החוב מנקודת ראותם של תושבי החוץ, וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, במקביל לירידה בזו של מדינות דומות בשווקים מתעוררים. השקעות אלה התרכזו באג"ח לא-צמודות של ממשלת ישראל מסוג "שחר" ומק"ם, והסתכמו נטו ב- 362 מיליון דולר. החזקותיהם של תושבי חוץ באיגרות חוב הנסחרות בישראל היוו כ- 2%, בלבד מסך איגרות החוב הישראליות הכלולות בתיק ניירות הערך למסחר של תושבי חוץ, ששוויו הסתכם בסוף 2003 ב- 21 מיליארד דולר אשר כשני שלישים ממנו מגובים בערבות ממשלת ארה"ב.
ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ במניות הנסחרות בבורסה בתל אביב התעצמו ברביע השני של שנת 2003 והסתכמו נטו ב- 280 מיליון דולר. תושבי חוץ המשקיעים בישראל, הם ברובם המכריע גופים פיננסיים גדולים ו"קרנות אינדקס" הפועלים בשווקים מתעוררים קרנות המשקיעות את נכסיהן בהתאם לאינדקס השקעות כגון, ה- MSCI (Morgan Stanley Capital Investment). השוואת רמת ההשקעה-בפועל של "קרנות האינדקס" לשיעור המומלץ באינדקס מראה, כי יתרת השקעתן בפועל נמוכה ב- 2 נקודות אחוז מהשיעור המומלץ, ומגיעה בממוצע ל- 1.2% (כ- 600 מיליון דולר) מסך נכסיהן של הקרנות המשקיעות בשווקים המתעוררים. נראה כי הגורם העיקרי להשקעת החסר מהמומלץ באינדקס, הוא מספרן המצומצם של המניות בבורסה בתל אביב, שעומק השוק שלהן מתאים להיקף פעילותם של גופים פיננסיים גדולים כגון הקרנות האמורות. כן ניתן לשער כי למצב הגיאו-פוליטי של ישראל נודעת עדיין השפעה ממתנת, המתבטאת בשיעור חסר בהשקעות של "קרנות האינדקס", וזאת למרות ירידת רמת הסיכון של המשק הישראלי. קרנות אלה הזרימו השנה לשוק המניות בישראל כרבע מסך זרמי ההון שתושבי חוץ השקיעו השנה בנכסים שקליים לזמן קצר.
במחלקה לפעילות המשק במט"ח מציינים, כי השקעותיהם של תושבי החוץ מרוכזות במספר קטן של מניות, הנכללות במדד ת"א-25, ומאופיינות בעומק שוק ובנזילות. בשנת 2003 גברה הריכוזיות בהחזקות אלה עד כי משקל החזקתם של תושבי חוץ ב-5 מניות בתיק זה היווה כ- 71% מסך שוויו של תיק המניות, המוחזק על ידם.
נראה כי למרות משקלם הקטן יחסית של תושבי חוץ במחזורי המסחר בבורסה, הייתה להם השפעה מהותית על מחירי המניות הנחשבות כמובילות בשוק, ובכך השפיעה פעילותם על מדד ת"א25, כולו.
עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במטבע חוץ, כי השתתפותם של תושבי חוץ במחזורי המסחר של כלל ניירות הערך הנסחרים בבורסה בתל אביב הגיעה לשיאה בשנת 1999 15%, בממוצע חודשי - ומאז ירד שיעור השתתפותם בהדרגה עד שהגיע, בשנת 2002, ל- 5%. בשנת 2003 רמת המחזורים של תושבי חוץ בבורסה בתל אביב כמעט והוכפלה לעומת פעילותם ב- 2002, והגיעה בממוצע חודשי לכ- 600 מיליון דולר 8.4% מהמחזור החודשי של כלל ניירות הערך הנסחרים בבורסה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
