תוכנית איחוד הרשויות חוזרת בחלקה לשולחן הממשלה, במסגרת הפתרון המוצע למשבר ברשויות המקומיות. כך נודע ל"גלובס".
מהצעת ההחלטה שיגיש משרד האוצר לממשלה ביום א' עולה, כי האוצר יהיה מוכן להקטין את הקיצוץ בתקציבי הרשויות המקומיות ולהחזיר חלק ממענקי האיזון, שקוצצו בתקציב 2004, בכפוף להתייעלות. לפי התוכנית הרשויות יקבלו 1.5 מיליארד שקל בשלוש השנים הבאות.
צעדי ההתייעלות יכללו, בין היתר, איחוד רשויות וקיצוצי שכר. איחוד נוסף של רשויות מקומיות, לפי האוצר, עשוי להביא לחיסכון של עד 800 מליון שקל.
האוצר גם מציע הסדר מיוחד בין הבנקים לרשויות המקומיות, לפריסה מחדש של החובות וההלוואות. על פי ההצעה, כל רשות תקבל פתרון ספציפי וכן יוצע פתרון מבני לשלטון המקומי בכלל.
כמו כן מציע האוצר שינויים מבניים בשלטון המקומי, שיכללו, בין היתר, שינוי גבולות מוניציפליים של רשויות וחלוקת הכנסות בין הרשויות המקומיות. כן מוצע לאחד רשויות קטנות, הכוללות עד 5,000 תושבים. בנושא הארנונה מציע האוצר "לישר קו" בכל הקשור לפטורים, הנחות ושיטת חיוב אחידה.
מהנתונים שיציג האוצר עולה, כי הבעיה העיקרית של השלטון המקומי היא מספרן. עוד עולה מהנתונים, כי ככל שהרשות קטנה יותר, כך החסרונות שלה גדולים יותר.
בנוסף קיימים ליקויים קשים במיסוי העירוני - בעיות גבייה, שונות בתעריפי הארנונה בין רשות לרשות וכן תחרות על שימושי הקרקע.
דוגמה בולטת לחוסר היעילות של השלטון המקומי הן באר-טוביה וקרית מלאכי, המשולבות זו בזו מבחינה גיאוגרפית. בבאר-טוביה 16 אלף תושבים והיקף ההכנסות העצמיות שלה מסתכם ב-111 מיליון שקל, נתון המייצג הכנסה עצמית לנפש של יותר מ-6,600 שקל לשנה. לקרית מלאכי היקף הכנסות עצמיות של 32 מיליון שקל מ-21 אלף תושבים, הכנסה של 1,400 שקל לנפש לשנה.
דוגמאות בולטות נוספות הן מועצה איזורית תמר, ערד ודימונה המציגות הכנסה עצמית לנפש של 58 אלף, 1,900 שקל ו-1,400 שקל לנפש לשנה בהתאמה.
מהנתונים אותם יציג האוצר עולה תמונה עגומה לפיה, חובות הארנונה והגירעון הנצבר של הרשויות רק הולך וגובר. כיום עומדים החובות של הרשויות על יותר מ-20 מיליארד שקל. 6 מיליארד גירעון מצטבר וכ-14 מיליארד חובות לבנקים.
ההוצאות הרשויות ב-2002 הסתכמו ב-33 מיליארד שקל, לעומת הכנסות של 31.9 מיליארד. יתרת החייבים של הרשויות למים וארנונה עומדת על 11.7 מיליארד שקל.
מנתוני הגבייה עולה תמונה לא פחות קשה. רשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך שיעור הגבייה עומד לעיתים על 1.9%. שיעור הגבייה עולה עם הדירוג הסוציו-אקונומי, אם כי גם רשויות בדירוג גבוה, דוגמת מזכרת בתיה, שיעור הגבייה בה הוא 43.3% בלבד.
בהצעת ההחלטה נאמר עוד, כי יוקם צוות מיוחד ליישום תוכניות ההבראה, בראשות השר במשרד האוצר, מאיר שטרית. בצוות יהיו גם ראש לשכת ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, ומנכ"ל משרד הפנים, גדעון הרלב.
(ראו כתבה ב"גלובס הערב", עמ' 5).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
