ביהמ"ש פסל את מכירת נצבא לקבוצת ברגרזון בשל ניגודי אינטרסים באישורה

ביהמ"ש מתח ביקורת חריפה על שושביני העיסקה, למרות שלא נקב בשמותיהם. הכוונה בעיקר ליו"ר נצבא, מאיר תורג'מן, וליו"ר אגד, אריק פלדמן.

בכך נעתרה השופטת הילה גרסטל לעתירה שהגישו 34 חברים וגמלאים באמצעות עו"ד שחר הררי. הם ביקשו לקבוע, כי ההצעה של קבוצת ברגרזון (הכוללת כיום את חברת ההשקעות גמול ואת דודי עזרא) היא בלתי חוקית ומקפחת, וכי דינה להידחות.

גרסטל קבעה, כי ניהול המו"מ למכירת נצבא התנחלות נעשה תוך חריגה מסמכות הדירקטוריון, ועל כן דין החלטתו להתבטל. לדבריה, הדירקטוריון לא הוסמך לנהל מו"מ למכירת נצבא, והוא סטה ממתווה העיסקה שהוצע ע"י האסיפה הכללית ופנה לעיסקה שונה לחלוטין.

קבוצת ברגרזון הגישה את הצעתה במכרז לרכישת נצבא התנחלות, מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל, באמצעות חברה משותפת לה ולקואופרטיב אגד ביחס של 60:40 לטובת קבוצת ברגרזון.

בהצעה, שגברה על הצעותיהן של גרנית הכרמל ואיל הנדל"ן הבריטי ליאו נואי, התחייבה הקבוצה לפרעון התחייבויות של נצבא התנחלות בסך 217 מיליון שקל לבנק הבינלאומי. בנוסף, כללה התחייבות לרכישה במזומן של חלק ממניות נצבא תמורת 120 מיליון שקל. רכישת יתרת המניות אמורה היתה להתבצע בפריסה של 17 שנה.

בפסק דינה קובעת גרסטל, כי הצעת הקבוצה יצרה חוסר שוויוניות בולט בנוגע לתמורות המחולקות בין כל בעלי המניות. ההצעה גרמה ליצירת 18 קבוצות שונות ובלתי שוויוניות, כשהמחיר המוצע למניה לכל קבוצה הולך ופוחת ככל שזמן הרכישה מתרחק ממועד רכישת מניות הקבוצה הראשונה.

גרסטל השתכנעה, כי אגד היא הגורם הדומיננטי ברכישה, ולמרות שלכאורה תהיה בעלת 40% בלבד ממניות החברה החדשה, כוחה יהיה גדול בהרבה. היא מציינת, כי אנשי אגד היו מעורבים מטעם נצבא בקשירת העיסקה והיו המוציאים והמביאים בכל עניין.

בפסק הדין נאמר, כי לא ניתן להקל ראש בטענת המבקשים בנוגע לניגוד האינטרסים של חברי הדירקטוריון שאישרו את עיסקת הרכש. לדברי גרסטל, העובדה שהמו"מ עם קבוצת ברגרזון נוהל ללא שקיפות, העובדה שרק הצעת קבוצה זו הגיעה לקו הגמר, כאשר מי שבוחר אותה ומאפשר לה להגיע לקו הגמר הם אנשים החובשים שני כובעים - האחד של נצבא והשני של אגד - מדליקה נורת אזהרה לגבי טיב השיקולים שהנחו את קברניטי המו"מ.

(ראו הרחבה ב"שוק ההון").