אולמרט: נסבסד את הלחם האחיד; המאפיות: סבסוד צולב - אינו חוקי

אמש (ב`) הודיע שר האוצר, בנימין נתניהו, כי תיבדק לבטל את הגזירה ומתח ביקורת על הייקור. נתניהו אמר: "ההחלטה לדעתי שגויה. אין זה הזמן לייקר מוצר בסיסי כמו לחם אחיד. משרד האוצר מתכוון להציע למשרד התמ"ת בימים הקרובים חלופות להחלטה זו".

בתגובה מסר אולמרט אמש, כי הוא "מברך על הודעת שר האוצר ויבחן כל הצעה למימון ההתייקרות במחירי הלחם שבפיקוח, ממקור תקציבי שעליו יצביע האוצר".

בעלי מאפיית ברמן, יצחק ברמן, חשף היום, כי טיוטת דו"ח מבקר המדינה החדש, מותחת ביקורת על ביצוע הסבסוד הצולב שנעשה עד היום בידי התמ"ת למחירי המאפיות. זאת, באמצעות ייקור מוצרי הלחם והמאפה שאינם בפיקוח, על חשבון הפסדים או רווחיות נמוכה ביותר למוצרי הלחם שבפיקוח.

ברמן ציין, כי הדו"ח מתייחס לכך שראוי היה שיהיה תקציב ממשלתי לסבסוד הלחם שבפיקוח. עוד אמר ברמן, כי זו לכאורה ההוכחה כי הייקור שביצעו שרי התמ"ס הקודמים, דליה איציק ורן כהן, היה לא נכון.

מנכ"ל התמ"ת, רענן דינור, אמר ל"גלובס": "לא ניתן למנוע ייקור מחירי הלחם, בהתאם לנוסחה הקבועה של הייקור למוצרים הנמצאים בפיקוח מחירים של התמ"ת".

דינור הוסיף: "חבל שמציאת פתרון כזה לא נעשתה במהלך שלושת השבועות האחרונים שבהם עידכנו ודנו עם שר הרווחה, זבולון אורלב, ועם ראשי הביטוח הלאומי, בייקור הלחם, והצגנו את הניתוח שלנו של דפוסי צריכת הלחם בקרב השכבות החלשות, אשר בתומו הוחלט לייקר הכי מעט את הלחם הפרוס.

"אורלב אמר לנו: `אתם תייקרו את הלחם ואני אלחם בשביל פיצוי לשכבות החלשות`. בכך שביבי מציע עכשיו סיוע לשכבות החלשות, אנחנו רואים ברכה גדולה. לפעמים משרדים ממשלתיים מקבלים תחושת דחיפות רק אחרי שהם נוכחים בעוצמת הבעיה, אבל אנחנו עשינו את תפקידנו וחובתנו".

בתשובה לשאלה האם על-פי חוק אסור לתמ"ת שלא להעלות את מחיר הלחם, אמר דינור: "להערכתי, אם היינו אומרים למאפיות כי `זה לא הזמן להעלות את מחיר הלחם` והם היו הולכים לבג"ץ, היה לנו קושי להגן על ההחלטה.

"בפועל, מה שעשינו כל השנים הוא דרישה לסבסוד צולב. אנחנו מודדים את סך הרווחיות של המאפייה, ולא רק את רווחיות הלחמים שבפיקוח. אבל, גם עכשיו לא נתנו להם את מלוא ההתייקרות, של 31.4%.

"אם היינו מונעים ייקור לגמרי, היינו מגיעים לאבסורד שאינו עומד במבחן הסבירות. בנוסף, מניעת ייקור כליל, היתה מביאה לייקור בלתי סביר של כל שאר מוצרי הלחם".

מחירי הלחם הועלו בשיעור ממוצע של 14%. מחיר הלחם האחיד והלבן עלה ב-27%, החלה ב-6%. לחם פרוס, אשר, כאמור, נמצא בבדיקת התמ"ת כנצרך ביותר בין הלחמים בפיקוח ע"י החמישון התחתון, יוקר ב-8%.

ההעלאה בוצעה שבועיים לאחר שהתמ"ת אישר לטחנות הקמח להעלות את מחירי הקמח, עקב התייקרות עולמית נמשכת במחירי החיטה ולאחר שאיימו, כי אם לא יאושר הייקור המגיע להם על-פי נוסחת הפיקוח, יפסיקו את אספקת הקמח למאפיות.