האוצר יחזיר ליזמי קרית הממשלה בת"א 130 מיליון ש' בשל הקפאת דרום הקריה

החשכ"ל הודיע רשמית על הקפאת הפרוייקט ומאשים את עיריית ת"א; חולדאי: האשם - משרד הביטחון

סגן החשב הכללי באוצר, יואל אופיר, הודיע היום (ב') רשמית לעיריית תל-אביב, כי לאור דרישותיה, החליט משרד האוצר להקפיא את המשך הבנייה בקריית הממשלה במתחם דרום הקריה, וכי בעקבות כך יוחזרו ליזמים שזכו במיכרזים, הכספים ששולמו עבור קרקע ואגרות. הרקע למחלוקת הוא גובה הבנין המתוכנן ושאלת הקמת מחלף השלום בצומת דרך פ"ת-דרך השלום-נתיבי אילון.

במכתבו של אופיר נאמר, כי דרישות העיריה "חורגות באופן ניכר מהסיכומים על מתחם דרום הקריה, ששימשו רקע ליציאה למיכרז קרית הממשלה". במיכרז הקמת קרית הממשלה, מגדל המתוכנן לגובה של 30 קומות ו-47 אלף מ"ר, זכתה קבוצה בראשות אפריקה-ישראל ומנרב.

החשב הכללי יחזיר ליזמים 130 מיליון שקל, מתוכם 65 מיליון שקל למנרב, 58 מיליון שקל לאפריקה-ישראל ו-7 מיליון שקל לחברת יעסור. כן יהיה על מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב להחזיר ליזמים יותר מ-40 מיליון שקל ששילמו תמורת הוצאות פיתוח ואגרות.

לא ברור גורלו של מס הרכישה בשווי של 6 מיליון שקל ששילמו היזמים בעד הקרקע, ולא ברור גורלן של הוצאות המימון במיליוני שקלים שכבר היו להם על הפרוייקט.

ל"גלובס" נודע, כי ביום ה' שעבר נערכה פגישה בין היזמים לבין החשב הכללי באוצר, ובה הסביר החשב הכללי את הקשיים שהערימה העירייה על הפרוייקט המביאים לביטולו. הצדדים ניסו למצוא מוצא, אך ללא תוצאות. כתוצאה מכך שלח היום סגן החשב הכללי ומנהל מינהלת קרית הממשלה יואל אופיר, את המיכתב המודיע על ביטול הפרוייקט. העתקי המכתב נשלחו למנרב, אפריקה ישראל ויעסור.

אברהם קוזניצקי, יו"ר מנרב ובעל השליטה בה, אמר בתגובה: "מחר (ג') ניפגש עם החשב הכללי, ונשמע בפירוט על הסיבות להקפאת הפרוייקט. לאחר מכן אוכל להגיד מה גודל התדהמה שלי.

"בחוזה בינינו לבין המדינה דובר על אפשרות של הקפאת הפרוייקט, עקב התנגדות או דרישות של משרד הביטחון. איש לא העלה על דעתו שהעירייה, שדרשה בעבר לבנות את הבניין, היא שתתנגד לו ותגרום לביטולו. בשום מדינה מתוקנת בעולם לא נוהגים בצורה זו".

קוזניצקי אמר, כי לאחר הפגישה מחר, יתייעצו החברות עם היועצים המשפטיים שלהן ויחליטו על הצעדים שינקטו. חוות דעת מוקדמת של משפטני החברות אומרת, כי למדינה אין זכות חוקית לבטל את החוזה, אך עליהם לבדוק אם יש להם זכות להקפיא אותו מבלי לבטלו, ומה גודל הפיצויים שידרשו החברות מן המדינה עקב כך.

הקפאת פרוייקט דרום הקריה תביא גם להקפאת בנייתם של קרית רשת השידור ושל בניינים אחרים שתוכננו להיבנות באיזור. הבניין היחיד שבנייתו כנראה תצא לפועל הוא זה הידוע בשם "בית מבקר המדינה", שייבנה ברחוב הארבעה על ידי קבוצה בראשות סקום, שכבר זכתה במיכרז של המינהל וחתמה על חוזה לבנייה.

ראש העירייה, רון חולדאי, אמר בתגובה, כי הוא נדהם מהטלת האחריות להקפאת הפרוייקט על העיריה. הוא הדגיש, כי ההסכם נחתם בין הממשלה ליזמים, בלי שהעירייה היתה שותפה לו, והוא מטיל את האחריות להקפאה על משרד האוצר.

חולדאי טוען, כי הסיבות האמיתיות להקפאת הפרוייקט הן התנגדות משרד הבטחון לבנייה לגובה ואי פתרון בעיות התחבורה אשר ייווצרו עם איכלוס הפרוייקט, שתי מגבלות המופיעות בתב"ע הקיימת ואינן מהוות מגבלה חדשה.

חולדאי הוסיף: "הצעתי לאוצר לקחת את כל התקבולים מן הפרוייקט ולהשקיע אותם בתשתית התחבורה, למרות שהמדינה צריכה לשאת ב-%70 לפחות מעלויות המחלף, ואני חושב שזו היתה הצעה הוגנת. לצערי, בשנים האחרונות, וגם בתקציב המדינה הנוכחי, יש עדיפות ברורה לירושלים ולחיפה, כשיש צורך דחוף לפתור את בעיות התחבורה של תל-אביב".

ל"גלובס" נודע, כי משרד הבטחון מתנגד בעקביות לתוכנית מגדל קריית הממשלה, משום שגובהו המתוכנן הוא 124 מטר, בעוד מגבלות המשרד באיזור זה מתירות בנייה של עד 85 מטר לכל היותר. התנגדות זו נמסרה למהנדס העיר הקודם, ברוך יוסקוביץ, כבר ביוני 1998, כאשר נודע למשרד שיוסקוביץ אישר את גובה המגדל