עם קצת עזרה מהחברה האחות

תזכורת: ב-4 בדצמבר אשתקד הודיעה סולל בונה לראשונה על כוונתה לבצע את העיסקה. על פי התכנון, אמורה סולל בונה למכור ציוד הנדסי ואחר בשווי של עד 200 מיליון שקל לשותפות שתוקם בשיתוף האחות העשירה יותר, שיכון עובדים. אחרי מכירת הציוד והזרמת המזומנים לקופתה הדלילה של סולל בונה, תחכור החברה את הציוד מהשותפות בליסינג תפעולי לתקופה של 8-6 שנים.

מהלך זה אמור לספק לסולל בונה מרווח נשימה החיוני לה כל כך, לאור מצבה הפיננסי והעסקי הקשה. החברה צברה בשנים האחרונות הפסדים כבדים והונה העצמי הצטמק במהירות - מה שבא לידי ביטוי במנייתה בבורסה ובדירוגה על ידי מעלות.

שבועיים לאחר פרסום ההודעה הראשונה, הודיעה סולל בונה, כי החליטה להשהות את העיסקה, כשהסיבה להשהיה לא ניתנה באופן פורמלי. אז אמרו בחברה, כי ההשהיה נעשתה בשל סיבות טכניות, וכי לאחר שיתוקנו הסעיפים הדרושים, תחזור הרלבנטיות שלה. בשבוע שעבר, כאמור, כחודשיים לאחר הכרזת העיסקה המקורית, הודיעה שוב סולל בונה, כי חודשו הצעדים הדרושים לביצוע העיסקה.

סולל בונה הבורסאית נשלטת בידי קבוצת שיכון ובינוי, המחזיקה ב-82% בחברה. בעוד מצבה הפיננסי של סולל בונה רעוע, מחזיקה שיכון ובינוי בבעלות המלאה בחברה נוספת, שיכון עובדים, שמצבה הפיננסי איתן בהרבה.

שיכון עובדים אינה חושפת את נתוניה הפיננסיים, מתוקף היותה חברה פרטית, אולם חלק מהפרטים פורסמו לקראת הנפקת האג"ח שביצעה החברה אשתקד בשוק המוסדי. אז חשפה שיכון עובדים, כי הרווח הנקי שלה במחצית השנייה של 2003 הסתכם בכ-55 מיליון שקל, בהמשך לרווח נקי של 93 מיליון שקל ב-2002, ושל 112 מיליון שקל ב-2001.

סולל בונה, מאידך, הפסידה ב-9 החודשים הראשונים של 2003 112.7 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 58.3 מיליון שקל ב-2002 ולעומת רווח נקי שעוד הצליחה לרשום ב-2001, בהיקף של 21.1 מיליון שקל.

נתוני השוואה נוספים מראים את הפער העצום בין שתי החברות האחיות. בעוד שלשיכון עובדים הון עצמי של 711 מיליון שקל, לסולל בונה הון עצמי של 49 מיליון שקל בלבד, שמממן מאזן עצום של 1.2 מיליארד שקל (היקף המאזן הכולל של שיכון עובדים לא ידוע).

ואם לא די בכך, הרי שבעוד ששיכון עובדים ייצרה תזרים שוטף של 718 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד, בהמשך לתזרים של 104.2 מיליון שקל ב-2002, שרפה סולל בונה 268.9 מיליון שקל ב-3 הרבעונים הראשונים של 2003, בהמשך לשריפה של 180.3 מיליון שקל בשנה הקודמת.

הפער העצום הזה בין סולל בונה לחברה האחות העשירה, עורר תהיות לא מעטות כשהשתיים הודיעו על רצונן להקים את השותפות. אי הנוחות שחשו בשוק ההון גברה כשהמשקיעים לקחו בחשבון, שרק כשבוע קודם לכן, בשלהי נובמבר, גייסה שיכון עובדים 300 מיליון שקל באג"ח בשוק המוסדי. הנפקה זו, שזכתה לביקושי ענק של למעלה מחצי מיליארד שקל, דורגה על ידי מעלות ב-AA מינוס, לעומת דירוג של A מינוס בלבד (הדירוג הנמוך ביותך בקבוצת ההשקעה) של סולל בונה.

בשוק ההון היו שטענו, כי שיכון עובדים למעשה גייסה כסף בכדי לעזור לחברה האחות, שהתקשתה להעיז ולחשוב על פנייה לגייס חוב בשוק המוסדי. זאת נוכח דירוגה הנמוך על ידי מעלות והאזהרה של חברת הדירוג, כי אם החברה לא תשפר את ביצועיה בתוך פרק זמן סביר, דירוגה עלול אף לרדת. "בסולל בונה לא יכולים לגייס, אז הם מגייסים מימון באמצעות שיכון עובדים, שמעמדה הפיננסי והתדמיתי טוב בהרבה", טענו אז פעילים בשוק ההון.

משה טראוריג, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת שיכון ובינוי, ומי שמשמש גם כדובר החברה, דוחה את הטענות הללו בתוקף. לדבריו, סולל בונה לא תהנה משום מימון שיינתן לה באמצעות שיכון עובדים, אלא תאג"ח את העיסקה בשוק ההון.

"אם וכאשר העיסקה תצא לפועל, המימון לרכישת הציוד על ידי השותפות יגיע מגיוס חוב על ידי השותפות עצמה, ולא מקופתה של שיכון עובדים", הוא טוען בתוקף.

לדבריו, מלבד האישורים הרגולטוריים הנדרשים מתוקף היותה של סולל בונה חברה ציבורית (אישור רשות ני"ע והאסיפה הכללית, שכן מדובר בעיסקה עם בעל עניין), מותנית העיסקה גם בדירוגה על די אחת מחברות הדירוג וגיוס חוב לצורך מימונה. כלומר - לצורך מימון רכישת הציוד, צפויה השותפות בין סולל בונה ושיכון עובדים לפנות לשוק ההון ולאג"ח את עיסקת הליסינג.

גלובס: ואם לא תזכו לדירוג סביר על די מעלות או מידרוג, או שההנפקה לא תצליח?

טראוריג: "במקרה כזה העסקה לא תצא לפועל. יהיה כסף - תהיה עסקה, לא יהיה כסף - לא תהיה עיסקה".

בשיכון ובינוי מדגישים בתוקף, כי מלבד הון עצמי מינימלי, לא תמומן העיסקה על ידי שיכון עובדים. בקבוצה מעריכים, שההון העצמי שיידרש משיכון עובדים מזערי ביחס להונה העצמי, ויסתכם בכ-15% מהיקף העיסקה. בקבוצה מעריכים, כי בסופו של דבר יימכר לשותפות ציוד בכ-100 מיליון שקל בלבד, כלומר העלות של שיכון עובדים תהיה 15 מיליון שקל בלבד, כשהיא תהנה לאחר מכן מהחזר הסכום באמצעות דמי החכירה שתשלם סולל בונה - מה שייצור לה גם רווחים בהמשך.

לאחר פרסום ההודעה לבורסה, מחכים כעת בקבוצת שיכון ובינוי לאישורים הרגולטוריים לביצועה (מטעם רשות ני"ע), ולאחר מכן - לאישורה באסיפה הכללית. אין ספק, כי סולל בונה זקוקה מאוד לאישורה של העיסקה, שכן מצבה הפיננסי של החברה קשה למדי, כפי שניתן ללמוד מדוחותיה לרבעון השלישי, וכן מהורדת דירוגה על ידי מעלות, לפני כשנה. מעלות, אגב, הפסיקה לעקוב אחר החברה לפני מספר שבועות, לאחר שהאג"ח היחיד שלה הגיע לפדיון מלא.

מצבה הקשה של החברה הביא אותה להכריז על תוכנית התייעלות מקיפה בנובמבר האחרון. החברה החליטה אז על פיטוריהם של מאות עובדים, קיצוץ שכרם של הנותרים, ועל חלוקת פעילותה בין 3 חטיבות: תשתית, בנייה למגורים ובנייה שלא למגורים. בעקבות המהלכים נאלצה סולל בונה להפריש 40 מיליון שקל בדוחות הרבעון השלישי, והחברה האם, שיכון ובינוי, הפרישה 60 מיליון שקל בדוחות - מה שהעביר אותה להפסד רבעוני ראשון בתולדותיה, של 68 מיליון שקל.

בסולל בונה מביעים כיום אמונה, שהתקופה הקשה כבר מאחורי החברה, וכי היא יוצאת בהדרגה מהמשבר. בעבר התבטאו ראשי הקבוצה ואמרו, כי במהלך 2004 תעבור החברה לאיזון, ואף לרווח נקי. אין ספק שאם תצא העיסקה לפועל, תזכה החברה למנת חמצן חשובה נוספת, שתאפשר לה להקל בנטל הפיננסי הכבד שלה, ותסייע לה להוציא את הגלגלים מהבוץ שבו היא מתבוססת זה למעלה משנתיים.