קבלנים עיראקיים נאלצים להתמודד עם הבירוקרטיה האמריקנית

רגע לפני גל המכרזים השני שעורך הממשל האמריקני לקבלני מישנה, המבקשים לקחת חלק במלאכת שיפור התשתיות בעיראק, הולכים ומתגברים התלונות בקרב קבלני מישנה מקומיים על המכשולים הרבים ואינספור הבעיות הבירוקרטיות, בהם הם נתקלים בתהליכי המכרז האמריקניים. כידוע, את פרוייקט השיקום הגרנדיוזי, המוערך בעשרות מיליארדי דולרים, מנהלת חברת התשתיות האמריקנית בכטל, אשר מחויבת להעסיק קבלני מישנה ועובדים עיראקים.

אותם קבלני מישנה עיראקיים, שמתמודדים לראשונה מול הרשויות האמריקניות, נדרשים להגיש הצעות למכרז בצורה שהיתה זרה להם עד היום: ההצעות צריכות להיות מפורטות בשפה האנגלית, עליהן להיות שקופות, ולעמוד בתנאי סף רבים, אשר מרתיעים לא מעט קבלנים מקומיים.

לדברי בכירים בממשל האזרחי בעיראק, ישנם כיום כ-170 אלף מקומיים המקבלים שכר מהממשל אמריקני, בהם שוטרים, קבלנים ופועלי תשתיות.

"קשה לעמוד בסטנדרטים שמציבים האמריקנים", אומר עדנאן אל-שאמע' מחברת בנייה אזרחית, הממוקמת בבגדד. האמריקנים דורשים שנעמוד בקריטריונים שונים כגון: ביטוח לאומי, הבטחת איכות, ובטחון - אלו קריטריונים שאף פעם לא הצטרכנו להתמודד עמם בעבר".

אבל למרות הקשיים הרבים והחשיפה לעולם חדש, סכומי הענק שמשקיע הממשל האמריקני בהקמת ושיקום התשתיות בעיראק יכול לשנות את מצבם הפיננסי של קבלנים רבים בעיראק.

לאחרונה התקיים כנס בהשתתפות 300 אנשי עסקים במרכז עסקים בבגדד, במסגרתו נדונו ההזדמנויות והתנאים העומדים בפני קבלנים בעיראק על ידי הצוות לטיפוח הסקטור הפרטי.

"אנו עושים כל שביכולתנו בכדי לעודד קבלנים עיראקים לבנות את מדינתם מחדש, ולהשתתף במלאכת השיקום", אמר מיכאל פישר, סגן נשיא של המרכז לטיפוח הסקטור הפרטי, לאתר האינטרנט ENR.

קולנול אנטוני בל, העומד בראש הפעילות של הצוות לטיפוח עסקי, טוען שחברות מקומיות בעיראק צריכות להתמקד על טיב העבודה, מחירים אטרקטיביים, ומימון הנדרש בכדי להתמודד בהצלחה במכרזים.

"הכללים האמריקנים הם אלו שקובעים. כל הצעה מוערכת בצורה טכנית, ושקופה. אנו בודקים את כל האספקטים, וכמובן גם את המחיר", אומר בל.

כחלק מהתהליך, נדרשים הקבלנים העיראקיים גם להירשם באתר האינטרנט של המרכז לטיפוח עסקי, וחברות שלא נרשמות באתר אינן יכולות להגיש בקשה.

כאמור, התנאים הרבים גורמים ללא מעט תסכול אצל קבלנים עיראקיים, אשר הורגלו במהלך שנות שלטונו של סדאם לתהליך שונה לחלוטין.

בימי סדאם, רק קבלן שהיה מקורב לצלחת ומקושר אל בכירים בשלטון היה יכול לקבל פרוייקטים ממשלתיים גדולים. "אני לא חושב שתהליך המכרז צודק", אומר הקבלן העיראקי, חמיד אחמד. "מדובר רק במראית עין", הוא מוסיף.

בעיה מרכזית שקבלנים מקומיים נאלצים להתמודד עימה היא מימון. המערכת הפיננסית בעיראק פועלת ברמה בסיסית מאוד, ובאופן כללי אין לבנקים המקומיים מספיק בטחונות לתת מימון לפרוייקטים ענקיים, כפי שהממשל האמריקני דורש. באחד המקרים, הסכים בנק מקומי לאשר מימון לפרוייקט רק אם יקבל נתח של 50% מהעסקה.