לא רחוק היום שבו במתנ"סים או בדירות שכורות זעירות ומהבילות יסתופפו להן חבורות
של אנשים כפופי גב ומאובקים מיום עבודה ארוך לפגישה שבועית של קבוצת תמיכה
לנפגעי סלבריטאות חולפת. הם יישבו בחצי מעגל, מישהו יתחיל לספר את סיפור ההצלחה
שלו, והם רק יקשיבו בשתיקה כואבת ויזדהו, עייפים מכדי להרגיש שוב את התסכול.
אם פעם סלבריטאות הזדחלה טיפין-טיפין דרך עולם המשטרה (האופנובנק) וערוץ הילדים,
חוג נכי עולם הזוהר הולך ומתרחב בקילוח מתגבר בחסות תוכניות הריאליטי טי.וי,
האס-אם-אסים והאינטראקטיביות.
אל עבר הפסגה משוגרים אנשים, רובם צעירים, שלא מבינים את רזי תעשיית הבידור
ונפתוליה, כך שגם אם באמתחתם שקיק קטן של כישרון, הוא לא ימומש, כי הם לא ימצאו
את הסוכן הנכון.
שי גבסו: "הבטיחו לי 500 דולר"
לנער עדין הפנים מ"כוכב נולד", שי גבסו, יש תוכנית: "אני עושה הכול כדי לא
להישכח. לפני הגמר זאת הייתה קריעה: חזרות שלוש פעמים בשבוע וחזרות עד מאוחר
בלילה, כשבבוקר אני צריך לקום לצבא אחרי שבמשך כל היום המתח הנפשי מהתחרות
שוחק".
- ואתה נושם לרווחה עכשיו?
"אחרי שנגמר כל העסק, הייתי צריך להחליט אם אני נשאר, כמו שחתמתי, בסוכנות
של טדי הפקות, או נוטש. הנייד שלי לא הפסיק לצלצל. היו פניות גם מסוכנויות
שחקנים וגם מסוכנויות דוגמנים, וכולם רצו שאצטרף אליהם והבטיחו לי קריירה מזהירה.
ואני הייתי צריך להחליט אם אני בונה לי תדמית של זמר או שחקן. הבטיחו לי מינימום
500 דולר ליום צילום באיזה טלנובלה, בכל מיני פרויקטים שכדאי לי, שאני לא אצטער
על זה, שפעם בחיים מקבלים הצעות כאלה, שלדעתם אני שחקן מעולה, שיש לי את הלוק.
ואני לא יכול לדעת אם זה באמת הבטחות רציניות או סתם דיבורים".
- מרגש.
"כל הזמן פחדתי. בתקופה הכי זוהרת בחיי הייתי הבן אדם הכי עצוב, בייחוד שאתה
יודע שאתה סטאר עכשיו ואתה אמור להיות מבסוט, ואתה לא מבין למה אתה לא נהנה
ומתוח כל הזמן. לא יכולתי להתייעץ עם אף אחד, כי לא יכולתי לבטוח באיש סביבי,
כבר לא ידעתי מי באמת רוצה את טובתי ומי עושה לביתו ולא אכפת לו שאני אשרף.
עד שמצאתי את מי שהיא המנהלת האישית שלי היום, הילה גוטפלד. אני יודע שלהילה
אין ניסיון קודם בניהול, אבל לפחות בה אני יכול לבטוח. עכשיו אני יותר רגוע,
אני מרגיש שבניתי את עצמי".
- מה עובר עליך עכשיו?
"הדבר הכי כואב זה הבדידות, כי אתה לא יכול להתייעץ עם החברים הקרובים אליך
כי הם לא אנשים שמבינים בתעשייה. והמשפחה והחברים כועסים כי אין לי זמן אליהם,
והאנשים ברחוב חושבים שאתה שייך להם ודורשים כל הזמן תשומת לב וחתימות, ואם
כבר אין לך כוח להתייחס לכל בן אדם ברחוב, אז כועסים עליך. אבל עכשיו, תודה
לאל, הכול נרגע קצת".
האיש הסקסי בעולם:
"אני מעדיף שישכחו מהעניין"
ויש מי שהבין שגם אם נמאס לו הוא לא יכול להתנקות אלא אם יברח כל עוד רוחו
בו לקצה השני של סקאלת הזוהר - חזרה בתשובה. קבלו את מקסים גוילי, היום בן
27 ולפני שנתיים בן המזל המסוקס שזכה בתואר הגבר הכי סקסי בעולם אצל ריקי לייק,
דבר שבזכותו סוקר בישראל כאילו כבש מדינה ערבית קטנה וייהד את תושביה.
עד התוכנית היה גוילי רקדן פלמוני במועדונים. לפתע מצא את עצמו בחדרי המיון
הרגילים למקרים קשים של תהילה פתאומית כמוהו - התוכניות של דודו טופז, אלי
יצפאן, ג'ודי וכיוצא באלה.
"בגלל שזכיתי בתואר הגבר הכי סקסי, דחפו לי כל קונוטציה של סקס. רצו אותי כסמל
מין, ואני לא רציתי ללכת לכיוון הזה. גם עכשיו עשיתי איזה כתבת אופנה אצל דורון
אשכנזי. אז הוא רצה לצלם אותי עירום לגמרי. לא רציתי, אז הוא הסכים עם בגדים.
אבל בכל זאת מנסים להפשיט אותך, אולי תוריד חולצה? אולי חוטיני? ואני מנסה
להסביר שאני לא רוצה.
"הייתה לי בעיה רצינית להתפרנס מכל העניין, כי בדוגמנות כל הזמן רצו אותי בהקשרים
של סקס, ואני לא רציתי, אז את רוב הפרנסה אני מוצא בשיפוצים. גם היום".
- מה יהיה?
"אני מעדיף שישכחו את כל העניין. אני רוצה לברוח לכיוון השני בכלל. אני נגעל
מכל העניין. זו הייתה תוכנית דבילית, טיפשית, הגעתי לשם בטעות. אני מנסה להיות
עכשיו רוחני יותר. אחרי כל החרא שראיתי בחוץ, זה מה שעושה לי טוב. ריקי לייק
הייתה עוד חוויה, וזהו, מגיע שלב בחיים שבן אדם רוצה להיות רציני. הייתי בעולם
הזה, בכל המסיבות, הפתיחות, וראיתי איך בעולם הזה באים במטרה לא לעשות כלום,
רק שיראו אותך. תמיד חלמתי להיות בברנז'ה וכל העניינים, וכשהגעתי זה הבהיל
אותי. זה גועל נפש. אנשים יעשו הכול שיכתבו עליהם, אפילו ייצאו עם זה וזה כדי
שיכתבו, אפילו בחתונות שלהם, באירועים הם סוחרים.
"מה עוד שאין לך שליטה על התקשורת. כותבים מה שרוצים, לא משנה מה תעשה. אז
החלטתי ללכת לצד השני לגמרי - לדת. ובכל זאת יחצנים וסוכנים עדיין מנסים לדחוף
לי כל מיני הזמנות, לעשות כסף מזה שאני בא לאירוע שלהם.
"הייתי באימג' ולא יוצגתי נכון, והיה איזה פרויקט שרצו שאפרסם איזה מכון ללייזר,
והסוכנות לא התנהלה נכון והפסדתי את העבודה. עבודה ב-15 אלף דולר הפסדתי, אז
נמאס לי, פרשתי. מצידם אני רשום אצלם, אבל אני מצידי פרשתי, לא הולך לאודישנים,
לא להצעות. רוצה שיעזבו אותי. מה יש בעולם הזה חוץ מקצת אמונה.
"כשהייתי הולך לכל האירועים האלה הרגשתי לא שייך. רציתי הביתה. חוץ מלהסתכל
עליך ולדבר עליך מאחורי הגב אין תכלית בעולם הזה".
- ומה דעתך על כל הז'אנר של הריאליטי טי.וי?
"אנשים מסכנים. אני רואה את צ'ינו הזה שקורא לעצמו 'מלך', ואני מרחם עליו.
בא לי להגיד לו, זה דמיונות, איזה מלך, אתה אפס".
תגובת אימג' לטענותיו של גוילי מלמדת שאחרי נפילת הסטאר קל מאוד לבעוט בגופתו
עד זוב דם. אימג': "צר לנו שכך הוא מרגיש. מקסים הגיע אלינו עם תדמית מאוד
לא טובה, בלשון המעטה, תדמית של פרח, כשאף סוכנות לא רצתה לקבל אותו. מסיבה
זו קשה להרוס תדמיות ולבנות אותן מחדש. למרות זאת בטי רוקאווי החליטה לקחת
אותו ולנסות לשקם את תדמיתו. זה לא נכון שהוא קיבל הצעות לקמפיינים גדולים
שלא ניהלנו נכון".
אליענה בקייר:
"לא ידעתי מאיפה זה בא לי"
גוילי מדבר על חביב הקהל והתקשורת ב"פרויקט Y", שבה הוכנסו 15 עלמים ועלמות
לווילה יוקרתית מרופדת במצלמות לשלושה חודשים. אליענה בקייר, בת 21, גיבורת
הסכם וואי: "יצאנו מהווילה כוכבים גדולים, כולם מכירים אותנו, אוהבים אותנו,
אבל אין לנו שקל על התחת. שלושה חודשים היינו בווילה, לא עבדנו, ולא קיבלנו
על הפרויקט כסף, ומהופעות בפתיחות ובמסיבות לא יוצא לנו כלום".
- מה נשאר לכם?
"סיטואציות הזויות. אני הולכת ברחוב, בקושי מתרגלת לזה שאני צועדת אחרי שלושה
חודשים על מדרכה, ופתאום באמצע הכביש עוצר אוטובוס מלא בילדים שצורחים 'אליענה'.
לא ידעתי מאיפה זה בא לי.
"באחד הימים הראשונים שרק יצאנו מהווילה קבעתי באיזו פינת רחוב עם צ'ינו. אז
ליד איזה קיוסק בדרך ראיתי ילד מדבר בפלאפון ואומר: 'ווי, ראיתי את צ'ינו'.
אז פניתי אליו ושאלתי 'איפה צ'ינו?' והוא התחיל לצרוח: 'וואו, אליענה' וסגר
את הטלפון. אני לא ידעתי מאיפה זה בא לי. לא הייתה לנו שום תקופת הסתגלות במעבר
מהבידוד לשיא ההיסטריה.
"התחלתי לחשוש מכל דבר שאני מוציאה מהפה, כי אני עלולה לומר את הדבר הלא נכון.
כל דבר יכול להיות מוצא מהקשרו. התחלתי להגביל את עצמי. אם אני יוצאת אני מקפידה
לא להשתכר, לא בא לי לפתוח עיתון ולראות תמונה שלי שפוכה. אני עצמי רוצה להמשיך
ללמוד משחק. אני מקווה שזה שאני סלבריטאית יהיה לי קרש קפיצה. אני הולכת לאודישנים
לדרמות. אני לא רוצה ללכת לאודישנים לפרסומות, אני רוצה ללכת יותר על קו של
דרמה, אבל גם אם יש הצעה לפרסומת, אני לא אומרת לא".
- יש אנשים שרוצים לנצל את הסלבריטאות שלך?
"אני לא מטומטמת. אני מתייעצת ושוקלת כל צעד".
- ופרנסה?
"כרגע אני מברמנת. זה גם בעייתי למצוא עבודה כי אתה לא יכול לעבוד בכל דבר.
אני רוצה לחזור בבום".
- אבל אז אולי כבר ישכחו ממך?
"אני דואגת שיזכרו. אני עושה כל מיני צ'טים באינטרנט, וגם ב'רייטינג' יש תמונות
שלנו מדי פעם".
קמילה:
"אני מזכירת קבלה במכון כושר"
קמילה פלאיי, 19, גם היא מבית היוצר של "פרויקט Y", יכולה לספר לכם בפרוטרוט
על הנשמות הטובות שפשטו על חייה בעקבות החשיפה: "בעיקר צצים כל מיני אנשים
מהעבר שפתאום הכי אוהבים אותי בעולם, ומתקשרים וכועסים: 'למה את לא בקשר?'
אני מדברת על כל מיני כאלה שלמדתי עם אחותם ביסודי, אנשים שאילולא הפרויקט
לא היו רואים אותי ממטר. הסיטואציה שלנו בווילה היא עוד יותר ביזארית, כי זה
אפילו לא 'כוכב נולד', אותנו ממש מכירים, כי ראו אותנו בפעולות הכי אישיות.
אז אנשים מרשים לעצמם להתקשר מתי שבא להם. בשלוש-ארבע בבוקר מרימים טלפון סתם
לפטפט וליהנות מזה שהם מדברים עם סלבריטאים. או שהם מתחילים לספר על הבעיות
שלהם ולהתייעץ. הבעיה עם הקהל שהוא מאוד הפכפך. יום אחד קיבלתי שיחה בשלוש
לפנות בוקר, אז הערתי בנימוס שבשעות האלה אני ישנה. באותו רגע התחילו מאותו
אחד, שהיה הכי מעריץ שלי, קללות וביקורת. בכלל, זה מדהים איך באותו הרגע יכולים
לאהוב אותך, לשנוא אותך, ואם אני משתפת פעולה ונענית להם, אז הם חוזרים לאהוב
אותי. אני כבר לא זוכרת מה זה להתנהג טבעי, כל הזמן הלחץ שיש עליי עין פקוחה.
בווילה היינו 24 שעות תחת מצלמות, אבל זה כלום לעומת החשיפה שאנחנו עומדים
בה עכשיו. כל הזמן מבקרים אותנו. אנשים מצפים למשהו ורוצים לקבל את זה. כל
מי שמחמיא לי מצפה שאתנהג כאילו זו הפעם הראשונה שמחמיאים לי. אני כבר לא יכולה
ולא רוצה לצאת למסיבות. זה כבר לא כיף. זה עבודה בלי תשלום".
- וממה באמת את מתפרנסת?
"אני מזכירת קבלה במכון כושר. זה מתסכל, אני מפורסמת, אבל לא יכולה לתרגם את
זה לכסף. חוץ מכבוד מפוקפק בחיי הלילה של תל אביב, זה לא מביא לי כלום. ויש
עוד בעיה: כשאני הולכת לאודישנים, אז ממני מצפים ליותר כי אני קמילה מ'פרויקט
Y', וחוץ מזה שיש תפקידים שאני רוצה ואני בחיים לא אקבל כי כבר יש עליי טייפקאסטינג
ואני כבר מצטיירת בצורה מסוימת אצל אנשים. אם בווילה התגליתי כפרובוקטיבית,
אז לעולם ייתנו לי תפקידים של פרובוקטיבית.
"הייתה גם מתקפה של סוכנים וכל מיני אנשים שניסו לפתות אותי לעבור אליהם והציעו
לי אלף ואחת אופציות, אבל אני החלטתי לשחק אותה ראש קטן ולהישאר בסינרגיה.
נכון שזה הזוי כי לא עשיתי הרבה, אבל אלה בכל זאת הצעות. אני מקבלת כל מיני
הצעות, בעיקר הצעות לאורגיות מבחורות.
"נורא קל במצב של היום להתפזר, ואנשים גם מציקים, אבל אני סומכת על הסוכנים
שלי. נורא מפחיד אותי שבעוד חצי שנה, נניח, אנשים יגידו, 'מי? קמילה? מהפרויקט
ההוא?' זה הדבר הכי מפחיד, אז אני מנסה לנצל את המומנטום, אבל קשה לבחור, אז
לקחתי צעד אחורה כדי להירגע".
צ'ינו, 24, היה ונשאר קול: "מה שאני יודע שאני חתום בסינרגיה, והם מייצגים
אותי. הקהל מפרגן לי ואני לו. זה לא עולה לי לראש. עבדתי לפני כן באבטחה, אבל
עכשיו אני לא יכול לחזור לשם, כי כל היום יבקשו ממני חתימות, אז אנחנו עובדים
בינתיים על איזה תוכנית, יש הרבה הצעות. הנחיתי כמה ערבים של תצוגות אופנה.
אין לי בעיה לענות כל היום על טלפונים של הקהל, כל היום הפלאפון שלי מצלצל,
אין לי בעיה. אני אוהב לעזור לאנשים".
פיראס חורי, 21, הזוכה הגדול ב"פרויקט Y": "אנחנו לא ידענו שאנחנו מפורסמים.
לא גילינו את זה לאט-לאט. זה הגיע בבום. כשהגענו לדום לא הבנו מה קורה. ראיתי
מאות פרצופים, ופתאום ביניהם אני רואה כמה פרצופים שנראו לי מוכרים, אבל לא
יכולתי לשים את האצבע מאיפה אני מכיר אותם. פתאום נפל לי האסימון שזאת המשפחה
שלי ואנשים מהכפר. כל הקטע היה מטורף, אנשים התחילו לקפוץ עליי, לגרור אותי
בחולצה. לא הבנתי מה קורה איתי".
- נחמד או טיפשי?
"נחמד שאנשים אוהבים אותך, אבל האמת, יש בזה המון טיפשות. בעיקר ההטרדות העיתונאיות,
זה ממש לא נורמלי. באותו ערב של הדום חזרתי בשתיים בלילה, ישנתי שעה וקמתי
לדבר עם רפי רשף, ואחר כך סוללה של עיתונאים. ואין-ספור הודעות. אז פשוט ניתקתי
את הפלאפון ולא פתחתי אותו ארבעה ימים. היו לי כל מיני הצעות ואנשים שרצו לייצג
אותי או שאני אפרסם להם משהו, מסיבות, קמפיינים. אבל אני לא טמבל, אם מישהו
רוצה שאני אפרסם לו בגדים והוא מבטיח לי בתמורה את החליפה, אני לא אקח כזה
דבר".
- סומך על אנשים?
"בכלל לא. כל בן אדם בתעשייה הזאת יש לו איזשהו אינטרס".
- יכול להיות שאם היית יותר מנוסה היית בוחר בסוכנות אחרת ולא בסינרגיה?
"זה נכון. יכול להיות שאם היה לי יותר זמן הייתי חושב על כל צעד, אבל אין לך
זמן לזה, ואני לא כוכב שבקיא בעניינים. זה מה יש. הם החתימו אותי לפני הפרויקט
שהם ייצגו אותי במהלך הפרויקט ושנה אחרי".
- וממה אתה מתפרנס?
"מדברים קטנים שאני עושה".
- מה למשל?
"טוב, האמת שאבא שלי מממן אותי בעיקר".
- אתה לא מדבר על הקושי הזה עם הסוכנות?
"אני מאמין שלא צריך להאיץ. יהיה טוב".
- ואם ישכחו אותך?
"מקווה שלא".
שרון איילון: "בחניונים אני נכנסת חינם".
אם כוכבי פרויקט הווילה משולים ל"ילדים" של ז'אנר הריאליטי, אז האבא והאמא
הם יואב שוורד ושרון איילון. הקברניטים של הספינה. יואב שוורד, שזכה בלבה של
שרון: "אני הגעתי לתקשורת כבר בקיא, אבל למדתי בארבעה חודשים קורס על התקשורת
ששום אוניברסיטה לא יכולה להעביר. רמת המודיעים של המקומונים מטורפת, וגם ההמצאות
שתמיד מפתיעות מחדש, כמו שרון ויואב נפרדו, לא נפרדו, נראה עם חברתו לשעבר.
יש המצאות וגם דברים אמיתיים שמפתיעים אותי עד כמה הם יכולים לבלוש אחריי.
הם כותבים, יואב מילא טוטו בדוכן איקס ונתנו לו דוח. כל אדם זר שמדבר איתי,
אני תמיד שואל את עצמי, אולי הוא עיתונאי בעצם או מקור של מישהו. אז אין ברירה
ומפתחים עור של פיל. באיזשהו שלב דבקתי בגישה של 'תכתבו מה שתכתבו, לי טוב
עכשיו'. היום כל מה שאומרים לי אני אומר 'אין תגובה', כי לא משנה מה אגיד יכתבו
מה שרוצים. השיא היה שליאורה מ'מעריב' פרסמה את מספר הנייד שלי. מה אני יכול
לומר, אנשים עושים ויעשו כסף על גבי מקמפיינים שעשיתי בעבר ועכשיו מוציאים
ולא שואלים אותי ולא משלמים לי. אבל מה אני אגיד לך, זה מה שרציתי וקיבלתי.
תקשורת בונה ותקשורת הורסת. עיתונאים זה חבורה של אנשים שקובעת גורלות, ולפעמים
הם מתאהבים במה שהם כותבים ומאמינים לזה".
אם קטקטי פרויקט הווילה הוכו בתדהמה מהחשיפה שזכו לה ומתקשים להתנהל עם ממדיה,
יואב שוורד קובל על פיחות החשיפה שעושה לו עוול מסוים. ואם לא לו, אז לזוגיות
שלו עם שרון. שוורד: "אני לא יודע מה יהיה עם ז'אנר הריאליטי טי.וי, לאן זה
יוביל, אבל אני מייעץ לכל הרן תלמים והאלעד קופרמנים להגביר את רמת האמינות.
בווילה היו עליהם מצלמות 24 שעות, שאני אישית הייתי נשבר אחרי שעתיים, אבל
לא משנה. ככה שאנשים היו פחות סקפטים בנוגע לאם זה אמיתי. אצלנו זו הייתה התוכנית
הראשונה של הריאליטי, ויש בעיה של אמינות. העם לא ממש האמין שאני רוצה את שרון,
שקרה משהו. עד היום זה הורס אותי, רואים את שרון ואותי בסופר ושאלה ראשונה
ששואלים, 'מה, אתם ביחד?' כאילו מה, אנחנו מזייפים עכשיו רק בשביל העשרה אנשים
בסופר שקמנו מהמיטה יחד ואנחנו עושים קניות כדי לקדם יחצנות?"
שרון איילון מודה שריבוי ההצעות וההיסטריה הפתיעו אותה, בלבלו אותה וגרמו לה
לטעויות פיננסיות, כדוגמת שערוריית החתימה על קמפיין "אישה-אישה" שהתנגש עם
קמפיין אחר שעשתה וגרמה לביטול החוזה: "במבט מפוכח יכולתי לקבל החלטות שאיתן
היה לי יותר כסף בבנק היום, אבל אין פה מדע מדויק. אנחנו נמצאים לשנייה במקום
שאנשים בונים ומקווים להגיע אליו במשך שנים, וכל הזמן בוחנים אותנו ומודדים
כל מהלך. זה מורכב. בסך הכול זה עניין של חיבור עם אנשים. ברור שיש סוכנים
שנחשבים יותר או פחות, אבל זה עניין של כימיה שלך עם הסוכן המסוים. הלכנו עם
35 אחוזי רייטינג, הכי טופ שאפשר. לך תמשיך מפה הלאה. אני מנסה היום לשלב בין
עסקים לטלוויזיה. אני לומדת משחק, מאמינה שזה חשוב, אבל חשוב לא פחות לדעת
את מקומך בעולם עם כל האופוריה מסביב גם כשבחניון בקניון השומר נותן לך להיכנס
בלי לשלם רק בגלל שאת שרון. לא הפכתי לפרנואידית, רק מדברת פחות. אני מודה
שצריך ניסיון חיים כדי לעמוד בלחץ, כשזה קורה בגיל מאוד צעיר זה בעייתי".
סטיב: "תנו לי לאכול שווארמה"
התרפיה של סטיב וסוכנו, רן תורג'מן, היא שינון המנטרה: "המטרה להיות שחקן".
לדעתו של תורג'מן, מקרה שרון-יואב הוא פתטי: "אין מאחורי זה כל תוכן. סתם בועה.
החוכמה היא להכות בברזל בעודו חם, וגם לא להיהפך לפתטי. אתה הופך לפתטי כשאתה
סתם ידוען בלי כל עשייה מאחוריך. אני מלווה את סטיב עוד מימי בית צבי, ואני
יודע שהמטרה היא להיות שחקן, לקבל תפקידים. יש מטרה, ואליה אנחנו חותרים. אז
צריך יחצון, אבל במידה. נניח היה איזה סוף שבוע באילת שכל כוכבי הריאליטי התארחו
כמובן, שיחצנו את זה מכאן ועד הודעה חדשה. אני רוצה להודיע לך שגם סטיב היה
שם. אבל דאגתי שלא ייכתב עליו כלום. יש דברים מועילים כמו כתבה אצל גיא פינס,
כתבה ב'7 ימים', שעושים טוב לתחרות על סטיב בין משרדי הפרסום, אבל החוכמה היא
לא יותר מדי. אני לא רווה נחת שהוא הולך לכל מיני פתיחות ומסיבות. אחרי 'פספוסים',
שבה נחשף צד מסוים של סטיב, אנחנו רוצים להראות גם את הצד המשחקי שלו. היה
שבוע שהוא היה האייקון של המדינה. גיא פינס, ואז אדיר מילר ו'אקזיט', וטלפונים
להצעות התחילו לזרום. ואז תפסנו את המושכות והתחלנו לסנן. לא כל כתב ולא כל
תוכנית אירוח".
- איך בוחרים?
"אם היו לי הצעות מאדיר מילר, יאיר לפיד ודודו טופז, בחרתי את אדיר מילר, כי
בו סטיב יכול גם להתראיין וגם לעשות מערכון ולהראות את השחקן שבו. עכשיו יש
לנו פרויקט עם עיתון גדול שיעשה ריאליטי על הריאליטי של סטיב, על מאחורי הקלעים,
על מה עושה הסלבריטאות לבן אדם. אני בעד תוכניות ריאליטי, המטרה מקדשת את האמצעים,
רק לא בעד מציצנות.
"ייצוג האמנים היום הוא לא מה שהיה פעם. היום זה ממש יצירה, לא סתם ניהול -
שליחה לאודישנים - ואם הצליח, הצליח, ואם לא, אז לא. סוכנויות גדולות הן סופרמרקט,
אני מתייחס לעצמי כבעל בוטיק, מעדנייה".
סטיב על הסלבריטאות: "אני מוכן כל היום לענות לקהל, ברמזורים, בפקקים, בבית.
פיתחתי טכניקה של אני מתנהג כרגיל, נניח במסעדה עם אשתי אני ממתין בתור כמו
כולם, לא מצפה לשום דבר בגלל שאני סטיב. אז השתיים-שלוש דקות הראשונות נועצים
מבטים, מסתכלים, ואחר כך אם אתה מתנהג כרגיל, זה עובר. לא נתקלתי במצב ממש
מביך חוץ מבחנוכה, שמה-זה היה בא לי שווארמה בקניון, והתלבטתי כי היו המון
אנשים ולא ידעתי אם להיכנס, וכל ההתנפלות הזאת, ובכל זאת נכנסתי, ובאמת הייתה
התנפלות, וחתמתי ועניתי על שאלות, ואני כבר מת לאכול, ולא נותנים לאכול, אני
מת לתקוע ביס, ונועצים בי מבטים. לא נעים. ואלק, תנו לאכול בשקט לפחות. אני
בן אדם אחרי הכול. אני יודע שאני באופן זמני הסלבריטאי הכי ידוע במדינה".
- השאלה היא אם מרוב המולה אתה לא מאבד מטרה בדרך?
"הנוסחה פשוטה, אני מותג, וכמו שמאחורי כל מותג עומד מנהל שיווק, חשוב מי עומד
מאחוריך ומזכיר לך את המטרות".
המלאכיות של דודו: "חשכו עיניי"
הגלגל הומצא מזמן, גם לז'אנר הרשמי היו ניצנים קדומים, עוד לפני שהומצאה המילה
העברית "ריאליטי". אחד מהם היה הפרויקט של "המלאכיות של דודו", מבית היוצר
של דודו טופז, שבו הוא הכריז שיבחר מבין כל בנות ישראל המוכשרות שתגענה לאודישנים
שלוש מלאכיות שיעמדו לשירותו, וכמובן יזכו בכל מעדני הסלבריטאות.
בעזרת קורט היסטריה, מבחנים מתוקשרים וכמובן כבוד לקהל ולאינטראקטיביות שלו,
נבחרו השלוש. היום, שלוש שנים אחרי, כל אחת פרשה לדרכה, ותנחשו מה הן לא קיבלו?
תוכנית. למרות שגם הן בזמנן היו מאוד-מאוד בעניין, והכול מה שנקרא בשפת המתפרסמים
"על האש, אני לא רוצה לדבר על דברים לפני זמנם".
כנרת ציבין, 30, היום בעלת עסק להפקת אירועי ילדים, ממליצה בחום "שמי שלא מגיע
שלא יראה בזה עול. טלוויזיה זה כיף, זו חוויה, זה נחמד. רק לא להיתקע. ליהנות
ולהמשיך לחלום הבא. כי זה נגמר בסוף". כך אומרת מי שהוגדרה בפי עצמה שחקנית
עוד לפני שהגיעה למהומת דודו.
דנה שמעון, מלאכית נוספת, שוהה בחו"ל ועומדת להינשא שם. רעיה בן אברהם מסיימת
תואר שני בחינוך גופני ורואה את הדברים בבירור: "סף הגירוי של אנשים בעולמנו
הולך ועולה וצריך להגביר את הפיתויים, אז דברים שמגיעים אליהם מפחידים - נניח
'פרויקט Y' פשוט מבהיל. לאן נגיע אם אנחנו מציצים ככה לאנשים? אני רואה סביבי
ניסויים בבני אדם. התוכנית של סטיב, שלדעתי טיפוס כמוהו, שהוא בין כך ובין
כך לא מעניין, ומה שהיה מעניין לכאורה היה האינטראקציה, הניסוי, ייעלם כלעומת
שבא. כמו שלי זה קרה. רק שאני מעולם לא רציתי בעולם הזה. הלכתי בשביל החוויה,
וחזרתי, תודה לאל, לחיי הקטנים, לקיבוץ. גם נינט עוד שנתיים תיעלם ותדעך אם
היא לא תעלה על הגל".
- איך מתמודדים עם האכזבה?
"תראי את בריטני ספירס, איפה היא בגיל 21, כבר מתנשקת עם מדונה כדי לא לרדת.
הכוכבים-ליום האלה צריכים להביא בחשבון שהם משרתים את העם, כל העסק הזה בכלל
לא משרת אותם. אז לא לקחת את זה ברצינות ולבנות על זה. מה עוד שאם אתה בא מפרויקט
טלוויזיוני מסוים, אז הסטיגמה לעולם תישאר. אני עצמי לא רצתי לסוכנות. אחת
הבנות שהייתה איתי הלכה וחתמה עם סוכנת, היא אמרה שהיא על הכיפאק, לא משנה
שאחר כך היא עזבה אותה בריב. אני לא רציתי, ראיתי את החוזה שלה עם אותה סוכנת
וחשכו עיניי - אף אחד לא ינהל לי ככה את החיים. חוץ מזה שאנחנו מדינה קטנה,
אין מקום לכל כך הרבה סלבריטאים".
יואב גרוס:
"לא מקבל אנשים מז'אנר הריאליטי"
המפיק יואב גרוס: "זה אוויר חם של אנשים שיורדים ועולים. עולים מהר מאוד וצונחים
באותה מהירות. רוב האנשים יצללו לתהומות הנשייה. יש גם בעיה שכל הטאלנטים כביכול
של הפרויקטים הללו חתומים באותה חברת הפקה, שזה דבר לגיטימי בעיניי שחברת הפקה
גם תייצג אמנים. רק מה, אי אפשר לתת שירות מקסימלי לכל כך הרבה כישרונות בבת
אחת. מה עוד שהאדם מסכים לכל מה שמציעים לו, הכול כדי להתפרסם. אין להם שום
שיקול דעת ענייני בכלל.
"בעבר הגיעו אליי אנשים שנבנו כביכול מהז'אנר ורצו להתקבל לסוכנות שלי, את
רובם לא קיבלתי כי פשוט לא ראיתי בהם כישרון לגיטימי".
חיים שרגא, סוכן אמנים, חושב שבכל העסק יש אלמנטים טרגיים: "הולכים וממחזרים
אותם עד שחיקה. כמו הסדרה שכתבו לנינט טייב כדי להעלות את קרנה של חברת ההפקה
וכדי לנצל את המומנטום של ההצלחה של נינט לטובתם. לא שאלו את עצמם אם נינט
יכולה לשחק. לשיר היא יודעת, אבל אם היא לא כל כך טובה במשחק כמו בשירה, היא
ורק היא אכלה אותה.
"היו אליי המון פניות של כאלה שצנחה עליהם הסלבריטאות. שי גבסו פנה אליי. גם
רודריגו הגיע אליי מבולבל לחלוטין ולא ידע מה לעשות עם כל הפניות אליו. תחשבי,
כל הדוגמנים-שחקנים של לפני שנתיים, כמו ימית סול, שהיו בשיאם, הם נעלמו כי
הסוכנים שחקו אותם עד שגרמו למיאוס.
"למשל לפרויקט הבא של 'קחי אותי שרון' לא שלחתי אף אמן מהסוכנות שלי. לא כדאי
לאף שחקן רציני להתחיל מנקודת פתיחה כזו. לא כדאי להיתפס כפליט של איזה וילה".
עטרה ישראלי, מייצגת את טדי הפקות ברמה התקשורתית ואף ניהלה בעבר מבחינה תקשורתית
את פליטי פרויקט הווילה, שהיום, לדבריה, "אין לה מה לעשות איתם".
- אז מה, אתם לא קצת עושים ניסיונות בבני אדם?
"זה לא ניסיונות. אף אחד לא כפה עליהם וסגר אותם בווילה. כל מי שרצה לפרוש,
כמו למשל יוגב, פרש. בשבילם הניפוי היה הטראומה. מה עוד שאת כל הפרויקט ליוו
פסיכולוגים".
- מה האסטרטגיה שלכם בטדי בייצוג של נינט ושי גבסו?
"שי הולך לכיוון של תקליט. נינט הולכת לככב בתפקיד ראשי בדרמה מוזיקלית".
- יש לה בכלל כישרון להחזיק דרמה?
"היא משחקת מעולה".
- האמנים הוחתמו אצלכם אוטומטית בלי יכולת לבחור. זה לא כלא?
"זה הבית שהם מכירים. זה הבית שבנה אותם. ההחתמה של נינט וגבסו היא לחמש שנים.
מי שרוצה ללכת לא יהיה אצלנו".
- ומה עם השחיקה המאיימת?
"בגלל זה נינט לא מתראיינת כי היא כבר מדוברת בכל מקום גם בלי ראיונות. האסטרטגיה
היא כרגע להרגיע".
כתבות
ני"ע
