הזינוק באמצעי התשלום - בגלל גידול בקצב משיכת המזומנים מהכספומטים

נפתרה 'התעלומה' לזינוק המהיר שנרשם באמצעי התשלום במשק, בשיעור של 3.8% בחודש ינואר ובשיעור של 12.1% בחצי השנה האחרונה. מתברר, כי בחודשים האחרונים גדל קצב משיכת המזומנים מהכספומטים, גם עקב הוראת בנק ישראל המחייבת את הבנקים לפרסם בהבלטה על הכספומטים, כי כל משיכת מזומנים מחויבת בעמלת שורה.

עד לאחרונה, דיווחו הבנקים על גביית עמלת השורה בחשבון (כ-1.21 שקל) בגין משיכת מזומנים ממכשירי הכספומט רק בדיעבד.

על-פי הערכות, בחלק מהמקרים גדל קצב משיכת המזומנים מכ-400 שקל בממוצע למשיכה לכ-800 שקל, ואף ל-1,200 שקל. לפיכך, שיעורי הגידול האמיתיים באמצעי התשלום בחודשים האחרונים נמוכים מאלה המדווחים בנתונים הרשמיים.

יצוין, כי רק בחודשים האחרונים נדרשו הבנקים להדביק בהבלטה בחזית מכשירי הכספומט מדבקה מיוחדת, בה נאמר לציבור כי כל משיכת מזומנים תחייב בעמלת שורה.

עוד מתברר, כי חלק ניכר מהגידול באמצעי התשלום בששת החודשים האחרונים נובע משילוב של שלושה תהליכים כלכליים:

*האינפלציה השלילית והציפיות לאינפלציה נמוכה גם ב-2004 מעודדת את האזרחים להגדיל את אחזקותיהם במזומן.

*קיצוץ הריבית על-ידי בנק ישראל מ-9.1% ל-4.5%, צמצום של 50%, הפחית באופן משמעותי את רמת התשואות באפיקי ההשקעה האלטרנטיביים, והציבור מעדיף כרגע להחזיק חלק מהכספים בעמדות המתנה.

*התחדשות הפיחותים בשקל לעומת המטבעות הזרים העיקריים מתחילת 2004, והעליות במדדי המניות, הביאו את האזרחים להחזיק כספים רבים בפיקדונות העו"ש בבנקים.

*בקיזוז כל ההשפעות החד-פעמיות, הגידול באמצעי התשלום בנתונים מנוכי עונתיות הסתכם בינואר ב-2.5%-2% בלבד, ובפחות מ-7% באוגוסט.

המשמעות: בנק ישראל יכול להמשיך ולהפחית את הריבית במשק גם בשבוע הבא, אם כי בשיעורים מתונים ומדודים, עד 0.3%. זאת, משום שעל-פי הנתונים בשוק ההון תהליך הורדת הריבית הגיע לתחתית, ולקראת סוף 2004 צפויה הריבית לחזור ולעלות לרמה של 4.9%.