המחלוקות סביב דמי הביטוח של הרס מגדלי התאומים

ביום שלישי שעבר החל שלב ההוכחות בתביעת דמי הביטוח בגין חורבנם של מגדלי התאומים בהתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001, בפני בית המשפט הפדרלי של ניו יורק.

מזה שנתיים מנהלים היזם ובעל זכויות החכירה, מר לארי סילברסטיין, וחברות הביטוח שנתנו את הכיסוי הביטוח ל-WTC (מרכז הסחר העולמי בניו יורק), מאבק משפטי קשה סביב הסכום שיועמד להקמתו מחדש.

סילברסטיין טוען שהוא זכאי לסכום של כ-7 מיליארד דולר, מאחר ושני מטוסים פגעו בשני מגדלים, ולכן התקפת הטרור גרמה לשני מקרי ביטוח נפרדים.

לעומתו, חברות הביטוח שבראשן סוויס רה-אינשורנס וטרוולרס פרופרטי טוענות שיש לראות בכל האסון מקרה אחד, שמחייב אותן לשלם לסילברסטיין רק את סכום הביטוח של הפוליסה, דהיינו כ-3.5 מיליארד דולר.

למשפט יש משמעות רחבה יותר מהתוצאות הפיננסיות של הצדדים המתגוששים בו. תוצאותיו ישפיעו באופן ישיר על תוכניות הבינוי מחדש של האזור.

לאחרונה אושרה תכנית האב לשיקום האזור, והתכניות הראשוניות לבניית המגדל הראשון, מגדל החרות, אושרו בתקציב של 1.4 מיליארד דולר.

על פי הערכות שונות, עלויות הבנייה מחדש של ה-WTC ינועו בין 7.5 ל-11 מיליארד דולר.

הצלחתו של סילברסטיין במשפט תקבע גם את המשך מעורבותו בשיקום האזור, ואף את מה שבסופו של דבר ייבנה באתר.

אם סילברסטיין יזכה במשפט, צופים שהוא יקבל סכום של כ-6.5 מליארד דולר, שיסייעו לו לבנות מחדש 10 מליון רגל רבועים של שטחי משרדים, לפי זכויותיו בהסכם החכירה עם בעלי הקרקע, רשויות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי. גם במצב זה, סילברסטיין עדיין יצטרך להעמיד סכום נוסף של כ-2.5 מיליארד דולר להשלמת הבנייה.

מאידך, אם סילברסטיין יפסיד, צופים שהוא ייאלץ לקבל על עצמו תפקיד מוגבל במלאכת השיקום, או אפילו ייאלץ להפר את תנאי הסכם החכירה בן ה-99 שנים שלו עם הרשויות.

על פי חוזה החכירה, סילברסטיין מחוייב לשלם כ-108 מליון דולר בשנה לבעלים, בעוד מקורות ההכנסה שלו יבשו מאז האסון ועד סיום הבנייה בשנת 2009. גורמים ציבוריים סבורים, כי ללא נצחון של סילברסטיין במשפט, מה שייבנה באזור האסון יהיה תלוי בעיקר בביקוש לשטחי משרדים שהשוק יכתיב.

אלה מציינים שבתקופה האחרונה שיעור השטחים המשרדים הריקים בדרום מנהטן הוא גבוה (כ-13%). אפשרות אחרת היא שהבעלים ייפנו ליזמים אחרים.

הליכי קדם המשפט התאפיינו בהתכתשות משפטיות ומילוליות מרירות בין הצדדים.

סילברסטיין ייאלץ להתמודד במשפט גם עם דברים שנמסרו דווקא על ידי אנשיו.

ב-12 בספטמבר 2001, יום לאחר התקפת הטרור, שלח מנהל הביטוח הבכיר של סילברסטיין, רוברט סטראכן, מסמכי ביטוח לעו"ד של אחד מגופי המימשל עם הערה בכתב יד, המפנה את תשומת הלב להגדרת "מקרה ביטוח" במסמכים, לפיה הפוליסה מזכה את סכום הביטוח בגין מקרה ביטוחי אחד בלבד.

במידה ובית המשפט יקבע שהמסמכים שסטראכן שלח הם אכן המסמכים המחייבים, סילברסטיין עלול לאבד את עיקר תביעתו.

בנוסף, סטראכן רשם גם במהלך שיחות ועידה שנתקיימו מייד לאחד התקפת הטרור, מספר פתקים שכללו את צירוף המילים שה-"WTC בביטוח חסר".

מקור הוויכוח לגבי הפוליסות נעוץ בעובדה שסילברסטיין קיבל את זכויות החכירה על קומפלקס המשרדים רק כשישה שבועות לפני האסון. סילברסטיין התחייב להשלים את העסקה עד ה-24 ביולי 2001, ולהמציא כיסוי ביטוחי עד אז.

סילברסטיין שכר את שירותיה של סוכנות ביטוח שתרכוש עבורו את הביטוח הנדרש.

במהלך יוני פנתה סוכנות הביטוח למספר חברות ביטוח וביקשה הצעות, על בסיס פוליסת WilProp, אשר מגדירה "מקרה ביטוח" כ"נזקים שניתן לייחסם לשורה של גורמים דומים". בסופו של דבר, 23 חברות הביטוח המעורבות שהסכימו לספק כיסוי ביטוחי בסכום של 3.5 מיליארד דולר, חתמו על כתבי כיסוי זמניים בכפוף לחתימה מאוחרת יותר על פוליסות פורמליות סופיות. הפוליסות הסופיות לא נחתמו מעולם.

סוויס רה-אינשורנס טוענת בבית המשפט כי היא ועוד 19 חברות ביטוח אחרות הסכימו ב-19 ליולי לתת את הכיסוי הביטוחי, והפוליסות היחידות שהם ראו עד אז היו מסוג WilProp. ואולם, על פי הטענות במשפט, ב-9 ביולי, חברת הביטוח טרוולרס פרופרטי הודיעה שהיא דוחה את נוסח ה- WilProp, ויומיים לאחר מכן שלחה נוסח פוליסה אחר שלא כולל את ההגדרה המצמצמת למונח "מקרה ביטוח".

חומר הראיות בפני בית המשפט מראה, כי היועץ הבכיר של סוכנות הביטוח שסילברסטיין שכר, הודיע לקולגות שלו על כוונתו להיענות לבקשת טרוולרס פרופרטי להחליף את הפוליסות.

סילברסטיין טוען, כי מרבית חברות הביטוח, וסוויס רה-אינשורס בפרט, הסכימו בסופו של דבר להשתמש בפוליסות של טרוולרס פרופרטי עוד לפני שהתחייבו ליטול חלק בכיסוי הביטוחי הכולל.

מנגד, סוויס רה-אינשורנס וחברות ביטוח אחרות טוענות, כי הנוסח של טרוולרס פרופרטי חל רק על הכיסוי שלה עצמה, וכי יתר החברות מחוייבות על פי נוסח ה- WilProp. בית המשפט הפדרלי כבר קבע, שפרשנות ההגדרה של "מקרה ביטוח" בפוליסת ה-WilProp מזכה בתשלום אחד בלבד, והשאלה העיקרית שנותרה להכרעה במשפט זה היא מהי הפוליסה שחלה על המקרה.

בשלב השני של המשפט, בית המשפט יידרש להכריע האם התקפות הטרור מהווים מקרה ביטוח אחד או שניים, לצורך הכרעה בפסיקת דמי הביטוח שחברות שהתחייבו על פי נוסח פוליסת טרוולרס פרופרטי חייבות לשלם, ובשלב השלישי יידרש בית המשפט לקבוע את סכום הנזק שנגרם עקב כל מקרה.