הרכבת הקלה בירושלים: דחייה בסגירה הפיננסית בתמורה לקידום תכנון מפורט

סיט פס היתה אמורה להציג את הסגירה הפיננסית באוגוסט, אך ביקשה דחייה. הזכיין קיבל ארכה עד בפברואר אך בשבוע שעבר הוגשה בקשת דחייה נוספת.

נציגי המדינה טרם אישרו את הבקשה, אך ל"גלובס" נודע, כי לאור העיכוב המתמשך תתנה המדינה את הארכת המועד לסגירה הפיננסית בביצוע תכנון מפורט, וזאת כדי למזער את נזקי העיכוב. בהנהלת הפרויקט אישרו את הידיעה.

ביום שלישי שעבר התקיים דיון בעניין מימון הפרויקט. נכחו בו, בין היתר, מנכ"ל פולאר, צחי אפלויג; ירון משורר מאשטרום, יועץ התחבורה ד"ר תומר גודוביץ' מקונקס, נציגי בנק הפועלים, בנק לאומי ונציגי המדינה.

על סדר היום היה דו"ח הביקושים שהכינה חברת ייעוץ תנועה מאנגליה STEER DAVIES GLEAVE. הדו"ח קובע, כי תהיה ירידה מצטברת של 30% בתחזיות התנועה ביחס לתחזיות שנקבעו על-ידי המדינה במסמכי המכרז, במידה והאינתיפאדה תימשך.

החברה שהכינה את הדו"ח עבור הבנקים, נחשבת למובילה בעולם בתחום תחזיות התנועה. הדו"ח קובע בנוסף, כי בנטרול האלמנטים הביטחוניים הביקושים יהיו גבוהים באופן משמעותי. תחזית התנועה שנקבעה על-ידי המדינה היא 32 מיליון נוסעים בשנה.

בנובמבר 2002 נחתם הסכם הזיכיון בין המדינה לזכיינית סיטי פס (פולאר השקעות, אשטרום, יצרנית הרכבות אלסטום וחברת ההפעלה קונקס). סיטי פס אמורה היתה לגייס בתוך תשעה חודשים, עד אוגוסט 2002, 280 מיליון אירו בהלוואה לטווח קצר עד תום ההקמה, והיתרה, 100 מיליון דולר, בהלוואה לטווח ארוך לאורך תקופת ההפעלה.

סיטי פס התקשתה לגייס את המימון במועדים שנקבעו וביקשה דחייה. המדינה הסכימה ודחתה את המועד עד לפברואר, ועתה, כאמור, הוגשה בקשה נוספת לדחות את הסגירה הפיננסית עד יוני.

בנוסף לדחיות נערכו שינויים בהסכם הזיכיון על מנת להקל על גיוס ההון. כך למשל הוחלט לפרוס את תשלום מענק ההקמה למספר תשלומים. המענק - 1.4 מיליארד שקל, היה אמור להיות משולם בתום תקופת ההקמה ולאור הקושי בגיוס ההון לטווח קצר הוחלט לשלם באבני דרך בהתאם להתקדמות ההקמה. בנוסף שילמה המדינה לאלסטום מקדמה בסך מיליון אירו לתכנון מוקדם של הרכבות.

מסיטי פס נמסר בתגובה: "עד היום עשינו כל מה שביכולתנו כדי לקדם את הפרויקט. הדברים לוקחים זמן מטבע הדברים. מדובר בפרויקט יקר, מורכב וראשוני, וכל אחד חייב לבצע את הבדיקות שלו. התהליך הוא קשה ולוקח זמן. סיטי פס תשתף פעולה ככל שתוכל על מנת לקדם את הפרויקט".

בנוסף מציינים בסיטי פס, כי לא קיבלו כל הודעה קונקרטית על תנאים בתמורה לאישור הדחייה הנוספת במועד הסגירה הפיננסית.

גורמים בענף אומרים, כי לוחות הזמנים המקוריים שקבעה המדינה אינם ריאלים, בעיקר על רקע המצב במשק הישראלי. הגורמים מציינים, כי גם אם סיטי פס היתה מגייסת את המימון באוגוסט כמתוכנן, התוואי לא היה מוכן למסירה לזכיין.

לטענת הגורמים המדינה לא השלימה את עבודות ההנדסה להעתקת תשתיות, ולא הושלמו ההליכים הסטטוטורים (למשל, גשר הכניסה לעיר טרם אושר).

בנוסף מותחים הגורמים ביקורת על התנהלות המדינה, בנימוק שבעיית האיניתיפאדה אינה בעיה עסקית של בנק מלווה, זכיין או חברה עירונית שמקדמת תוכנית, אלא בעיה שהמדינה, בדרך כזו או אחרת, תהייה מחויבת להתמודד עמה.

מומחה למכרזי BOT: "מדינת ישראל חייבת לקחת אחריות, בדרך של ערבויות על כשלים ביטחוניים. אחרת השיטה תקרוס. יש בירושלים, כמו בחוצה ישראל (ידויי אבנים על רכבים ג.נ) בעיות לאומניות ביטחוניות שיש לפתור. אנשי עסקים לא אמורים לתת פתרון לבעיות אלה".