נדרשת החלטה כדי לעתור נגדה

מקום שכלל לא ניתנה החלטה של רשות, ממילא אין העניין נכנס לגדר סעיף 5(1) לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים

חוק בית המשפט לעניינים מנהלים מקנה לביהמ"ש לעניינים מנהלים סמכות לדון בעתירה נגד החלטה של רשות בעניינים המנויים בתוספת הראשונה. האם מקום בו רשות לא נתנה החלטה, באותם עניינים המנויים בתוספת, ניתן יהיה לתקוף זאת בעתירה מנהלית? ביהמ"ש בחיפה משיב על כך בשלילה.

קרן כרפיס דוד שירותי תברואה (1994) בע"מ (להלן: "העותרת"), התקשרה עם מ.מ. שאגור בהסכם לפינוי אשפה לתקופה שמיום 1.1.00 ועד ליום 31.12.00, לאחר שזכתה במכרז פומבי. כמו כן היא מבצעת עבור מ.מ. בענה מהגליל עבודות איסוף, פינוי וסילוק אשפה החל משנת 1997, וזאת על-פי הסכם מתחדש אשר נכרת לאחר זכייתה של העותרת במכרז פומבי.

ביום 27.1.04 קיבלה העותרת מכתב מב"כ המועצה כדלקמן: "2. על-פי המידע שבידי, ההתקשרות הסתיימה זה מכבר ולא חודשה או הוארכה מכח חוזה חדש, ולאור זאת שמורה למועצה הזכות להביא להפסקת ההתקשרות שאינה קצובה בזמן, בהודעה שתימסר לכם.

3. מועצה מקומית שאגור, שהינה המועצה שלתוכה אוחדו המועצה המקומית בענה, דיר אל אסד ומג'דל כרום, בוחנת בימים אלה, במסגרת האיחוד, את המשך העבודה בנושא פינוי האשפה ולאור זאת הונחיתי, כיועצה המשפטי של המועצה, לפנות אליכם ולהודיע על הפסקת ההתקשרות ב-31.1.04.

4. ההפסקה האמורה תכנס לתוקפה ב-1.2.04, אלא אם תוארך באופן מפורש ובכתב על-ידי מרשתי".

לטענת העותרת נתעורר בליבה חדש, כי בכוונת ראש המועצה למסור את ביצוע העבודות לקרוב משפחתו. על כן הגישה העותרת, לבית המשפט לעניינים מנהלים בחיפה, עתירה מנהלית כלפי המועצה, שעניינה שניים: ראשית, בכך שיינתן צו המורה למשיבות לפרסם מכרז פומבי; שנית, בכך שיינתן צו האוסר על המשיבות להתקשר בהתקשרות מכל סוג שהוא לביצוע או מסירת עבודות של איסוף ו/או פינוי ו/או סילוק אשפה.

העותרת טענה, כי מאחר והמשיבות אינן מראות כל כוונה לצאת למכרז פומבי מיוזמתן, למרות הוראות החוק, הרי שלא נותר אלא לכפות עליהן יציאה למכרז כאמור באמצעות עתירה זו.

העתירה נדונה בפני השופט עודד גרשון. השופט גרשון קובע, כי דין העתירה להידחות בשל העובדה, שלבית המשפט לעניינים מנהלים אין סמכות לדון בה.

סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים קובע את סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים ומורה כדלקמן:

"בית משפט לעניינים מינהליים ידון באלה-

(1) עתירה נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה (להלן - העתירה המנהלית)";

לאור הסעד המבוקש ולאור הוראות סעיף 5(1) לחוק, הרי שניתן לצפות, שעתירה מינהלית שתוגש לקבלת סעד כאמור תהיה מופנית כנגד החלטה הנוגעת לאחד משני העניינים האמורים.

ואולם, מקום שכלל לא ניתנה החלטה של רשות (ובענייננו אין כל טענה על כך שניתנה החלטה בדבר עריכתו או אי עריכתו של מכרז פומבי או בדבר התקשרות עם מאן דהוא לביצוע העבודות האמורות), ממילא אין העניין נכנס לגדר הוראות סעיף 5(1) לחוק.

הואיל וכך, וכבר מטעם זה לבדו, מן הדין לדחות את העתירה. ואולם דין העתירה להידחות גם בשל טעם נוסף: העותרת לא הצביעה על מקור כלשהו לזכות הנטענת על ידה לעתור לסעדים האמורים לעיל.

עצם העובדה שהעותרת ממשיכה לבצע עבודות פינוי אשפה, ללא הסכם בכתב, למרות שההסכם שנחתם עימה בעקבות זכייתה במכרז כבר תם לפני שלוש שנים, אינה מזכה את העותרת להיות המפקחת על קיומם של הליכי מכרז פומבי כדין.

אכן, אילו הייתה הרשות מחליטה למסור עבודת פינוי אשפה החייבת בפרסום מכרז על פי הוראת צו המועצה המקומית מבלי לערוך מכרז, כי אז ייתכן שהיה לעותרת פתחון פה.

בענייננו, כל שיש בפי העותרת הוא חשד, כי בכוונת ראש המועצה למסור את ביצוע העבודות לקרוב משפחתו. בנסיבות העניין אין אלא לומר, כי עתירתה של העותרת הינה מוקדמת, וגם מטעם זה דין העתירה להידחות.

זאת ואף זאת: העותרת מלינה על כך, שעבודתה בפינוי האשפה הופסקה בהתראה קצרה כאמור לעיל. ואולם, הואיל וגם לשיטתה של העותרת מדובר כאן בהתקשרות שאינה מוגדרת בזמן, ממילא ניתן להפסיקה בכל עת ובלבד שינתן זמן סביר לסיום החוזה.

אכן, בענייננו ניתן לומר, כי ההודעה על הפסקת העבודה ניתנה בהתראה בלתי סבירה של ימים ספורים בלבד. ברם, במקרה זה ניתן צו ביניים ובעקבות כך נמנעה הרשות מלהתקשר עם גורם שלישי בחוזה לביצוע העבודות הנדונות.

וכאשר מדובר בהתקשרות בלתי חוקית, ללא מכרז וללא הסכם בכתב, הרי שניתן לראות שבמשך הזמן שחלף מקבלת המכתב ועד היום (9.2.04) משום זמן סביר כנדרש.

זאת ועוד: מי שפונה לבית המשפט בעתירה מינהלית, צריך לבוא בידיים נקיות. העותרת, המתיימרת לטעון כי ניקיון ההליכים ברשות המקומית בראש מעייניה ועל כן היא עותרת לכך שהרשות תקיים את חובתה על פי הדין ותפרסם מכרז פומבי, היא עצמה נהנתה בתקופה שלמן 1.1.01 ועד היום מן העובדה, שהרשות שכרה את שירותיה ללא מכרז וללא הסכם בכתב, למרות שמדובר בהתקשרות הנוגדת את צו המועצה המקומית באשר לא קדם לה מכרז פומבי.

יש לזכור כי העותרת "התעוררה" להגיש את עתירתה רק לאחר שקיבלה את ההודעה בדבר הפסקת ההתקשרות עימה ולא יום אחד לפני כן. מי שכך נוהג אינו יכול להיחשב נקי כפיים.

התוצאה הסופית: העתירה נדחתה.

עת"מ 04/2038, ביהמ"ש לעניינים מנהלים בחיפה, השופט: ע. גרשון.

בשם העותרת: עו"ד טיקוצקי.