אנגל מבקשת מביהמ"ש לחייב את אפל וחוטר-ישי לקיים הסכם בגבעת שמואל

במבוא לתביעה, שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בת"א, נאמר, כי הפועלים בשמה של נ.י.ל.י. נדל"ן והמייצגים אותה בנוגע לעיסקת המקרקעין, הם עו"ד דרור חוטר-ישי ודוד אפל.

אפל וחוטר-ישי, נאמר בתביעה, חתמו בשמה של נ.י.ל.י נדל"ן בפברואר 2003 על זכרון הדברים, במסגרתו רכשה התובעת מ-נ.י.ל.י נדל"ן את המקרקעין בשטח של 60 דונם בגבעת שמואל לשם הקמת פרויקט מגורים.

בזכרון הדברים נקבע, כי התמורה עבור רכישת הקרקע תהיה באמצעות תשלום של 38%-35.5% מהתמורה שתקבל אנגל ממכירת הדירות שייבנו על גבי הקרקע. עוד הוסכם בין הצדדים בנוגע לניהול ואופן חלוקת התמורות והרווחים במסגרת הפרויקט.

לטענת אנגל, טיוטת החוזה שהועברה לידיה מטעם הנתבעים, לא תאמה את שסוכם בין הצדדים. בזכרון הדברים סוכם, כי מדובר בעיסקת קומבינציה תקבולים בעוד שבטיוטת החוזה ההתייחסות היתה לעיסקת קומבינציה של העברת בעלות בחלק מהדירות. אנגל הודיעה, כי היא עומדת על ביצוע העיסקה כלשונה, וכי זכרון הדברים הוא בגדר חוזה מחייב.

בתביעה נאמר, כי אנגל ביקשה להמשיך בקיום ההסכם, למרות ניסיונותיה הבלתי ראויים של נ.י.ל.י נדל"ן באמצעות חוטר-ישי להתנער ממנו. בין היתר טען האחרון, גי לא נחתם בין הצדדים אלא זכרון דברים בלבד, הכפוף לחתימת הסכם מלא אשר טרם גובש, וחתימת ההסכם מותנית באישור בנק טפחות.

עוד נאמר בתביעה, כי חוטר-ישי טען, כי אם אנגל לא תשלם את החוב של נ.י.ל.י נדל"ן לבנק טפחות בסך 117 מיליון שקל ותשחרר את נ.י.ל.י נדל"ן מהחוב, אזי נ.י.ל.י נדל"ן רואה עצמה משוחררת מההסכם, מאחר שהבנק מתנה הסכמתו למכירת המקרקעין בתשלום זה. עוד הודיע חוטר-ישי, כי הוא פועל למכירת הקרקע בהתעלם מזכרון הדברים.

אנגל טוענת, באמצעות עו"ד צ. הרשקוביץ, כי זכרון הדברים הוא בבחינת הסכם מחייב לכל דבר ועניין, ואין כל ממש בטענה כאילו ההסכם מותנה בתנאי כלשהו בכלל או בהסכמת בנק טפחות בפרט.

בתביעה נאמר עוד, כי ראש מועצת גבעת שמואל דאז, זמיר בן-ארי, הדגיש בפני מנהל אנגל חזור והדגש, כי אין הוא מעוניין ואין הוא חפץ בשום קשר עם אפל, בשל סיבות שונות. יצויין, כי לפי כתב האישום נגד אפל, הוא שילם שוחד לבן-ארי.

טרם התקבלה תגובתה של נ.י.ל.י נדל"ן. (ה.פ 04/433).