לראשונה: בקשה לאישור הפיכת קיבוץ משמר דוד ליישוב קהילתי

על-פי ההצעה, תקבל כל אחת מ-30 המשפחות המתגוררות כיום בקיבוץ, אפשרות לבנות יחידת מגורים אחת בשטח 160 מ"ר, במגרש חד-משפחתי, וכן כסף מזומן לשיפוץ בית המגורים.

המינהל יעביר למטרת השיפוץ 20 מיליון שקל, כ-670 אלף שקל למשפחה. בנוסף, יקבלו חברי הקיבוץ בחכירה ללא תמורה, את הקרקע עליו ניצב כיום מפעל מגוון.

בתמורה ישיבו חברי הקיבוץ למינהל את כל קרקעות הקיבוץ, כולל חלקת המגורים והקרקעות החקלאיות בשטח של 4,450 דונם וכל התשתיות.

לאחר השבת הקרקע ימחקו חובות נוספים של חברי הקיבוץ לבנקים בסך 54 מיליון שקל, וזאת בהתאם להסדר הקיבוצים.

עוד הוסכם, שהמינהל ייקח תחת אחריותו את שיווק קרקעות היישוב הקהילתי. חלקו של משמר דוד בתקבולי השיווק כ-34 מיליון שקל - 27% מכלל הקרקע על-פי החלטה 727, יופקדו בנאמנות בידי מטה הסדר הקיבוצים, וישמשו לכיסוי חובות הקיבוץ, לבנקים, לסוכנות ולמתכנני התוכנית.

המו"מ בין הקיבוץ למינהל החל עוד ב-1996. במקביל אישרו מוסדות התכנון להקים את היישוב הקהילתי ובו 212 יחידות דיור בבנייה דו-משפחתית ו-138 יחידות בבנייה חד-משפחתית. התוכנית תאושר סופית במארס 2004.

המתנגדים לתוכנית שחששו שמקרה משמר דוד עלול להוות תקדים להפיכת קיבוצים נוספים ליישובים קהילתיים.

מנהל המינהל, יעקב אפרתי, התנגד גם הוא לתוכנית בטענה שאין מקום להקמת יישוב קהילתי באיזור.