בית ספר לשוטים מתחילים

בליל שישי תעלה קשת לשידור את פרויקט "האקדמיה לצחוק". מדובר במרוץ בשידור חי על מסלול ההומור של קומיקאים מתחילים בדרך לצחוקו המתפקע של עם ישראל בערב שבת. במקביל מוכנה משבצת יומית בערוץ "ביפ" של קשת, שתתעד את חייהם של המתמודדים אשר לצורך העניין יתבצרו בבידוד במשך כחודשיים בלופט שנבנה במיוחד לצורך הפרויקט במתחם ארנה הרצליה. במשך כל השבוע יאולפו המתמודדים על ידי מורים ומדריכים כדי להגיע ליום שישי בערב עם שתי דקות טובות, הכי טובות.

"הפעם יש פה יש תוכן. זה לא פרויקט וואי שם ההתכנסות בדירה נעשתה סתם. פה המתמודדים כונסו בוילה כדי ליצור תחושה של אקדמיה. קמים בבוקר ועד הלילה אתה לומד. טכנית זה יותר קל מאשר לסחוב אנשים מבית שאן כל יום לתל אביב", אומר חגי לפיד, עורך הפרויקט, שהיה גם שותף דומיננטי לכמה מהשלאגרים הגדולים כמו "קחי אותי שרון", "אדיר מילר", "החפרפרת", "אלי נגד העולם", "החטא ועונשו" ועוד.

"אני רגיל לעבוד בפרוייקטים גדולים, אבל זה שם את כולם ביחד בכיס הקטן. זה כמו לעשות את 'ארץ נהדרת' ו'קחי אותי שרון' במקביל. כי 'ארץ נהדרת' משודרת בערב שבת ובד בבד אנחנו משדרים תוכנית יומית ב'ביפ'. מדובר בעריכות מאוד מסובכות. לא מדובר רק בדינמיקה בין אנשים אלא גם בהצחקות. צריך כל הזמן לחשוב במקביל על התוכנית היומית ועל הפריים טיים ביום שישי.

אבל אני אוהב את הנושא. בניגוד ל'קחי אותי שרון' שם אהבתי את העשייה, אבל עולם הדייאטים לא עניין אותי. הומור זה השטח שלי. זה פרויקט ציוני כמו הלהקות הצבאיות של פעם. לקחת חבורה של אנשים מהרחוב ולהפוך אותם לקומיקאים זה ציוני. זו משימה עם סיכונים, אבל הלכנו על זה כי אנחנו מקווים שהם יביאו משהו שונה, חדש. התרומה לתרבות הרבה יותר גדולה".

ומה עם ביום שישי לא בא לי

* המשבצת של ערבי שבת בעייתית מבחינת רייטינג. להביא חבורה של קומיקאים מתחילים יכול להיות בלתי עביר.

"מה שיעבוד זה תחרות, ביקורת והתקדמות. אם בתוכנית החמישית או השישית זה יגיע לרמת הצחקה ברמה של 'ארץ נהדרת' זה יופי. צריך לקחת בחשבון גם את ההיכרות עם הקהל, שזה יעשה בפלטפורמה של 'ביפ'. גם לובה בתוכנית העשירית יכלה לעשות מה שהיא רוצה, אבל בתוכנית הראשונה לא, כי לא הכירו אותה".

בכל מקרה, בחרנו צוות טוב מבין 5000 מועמדים. את החבורה בחרו קומיקאים ידועים: עידן אלתרמן, דני קרפל, ישראל קטורזה, יעל לבנטל, רותם אבואב. בדקנו לא מי שהצליח להצחיק הכי הרבה, אלא מי הצליח לעשות את זה מבלי לרדת יותר מדי נמוך. אני אישית מחפש את לני ברוקס החדש. אבל מבחינה סוציו-אקונומית גיליתי הצחקות שבאו ממקומות מרתקים: יש בחורה מבית שאן, בחור דתי מכוכב יאיר ומישהו משכונת עוני. חוץ מערבי, יש את כל המגוון".

* למה אין ערבי?

"פשוט כי לא היו ערבים מצחיקים. לא רציתי לקבל אנשים ממגזר מסוים בגלל שהם מהמגזר. אם מגיע מישהו רזה עם משקפיים שנראה כמו הדבר האחרון שצריך להיות בטלוויזיה ואומר דברים כמו: 'אני אגלה לכם דברים שהממסד לא רוצה שתדעו. לדוב פנדה יש שחור ולבן בפרווה, ולעמרם מצנע יש שחור ולבן, עמרם מצנע הוא דוב פנדה'; ואם יש מישהי מבית שאן שאומרת שהיא סלבריטאית בבית שאן מעל גיל 18 ועוד לא התחתנה. אז זה מרשים אותי איכשהו".

* השאלה היא האם ברמת תחרות שתלך ותגבר, הם לא יתפתו בדקה וחצי שלהם לרדת הכי נמוך כדי להצחיק?

"הם יחטפו סטירה. יש הוראה מקשת וממני שאפשר לעשות הכל חוץ מלהיות גס רק כדי להיות גס, או לעשות חיקויים ומבטאים רק כדי להרים את הקטע. הם צריכים להיות נטו מצחיקים בלי להתחנף".

* כל אלמנט הבידוד ביחד באותו בית במשך כל אותה תקופה באמת הכרחי לעניין ההומור?

"'פלטאפוס', 'דומינו גרוס' - כל הקבוצות האלה יוצרות ביחד. אני גם לא מצלם אותם בכל רגע. אין מצלמות בשירותים. הם יכולים לצאת ולבוא מתי שבא להם. הם לא נעולים. פשט רצינו שהם יהיו בתנאי פנימייה. זה כמו 'בית צבי' רק שפה גם הולכים לישון בבית הספר".

דור המדבר

* אתה יוצר את הפרויקט גם מתוך הרגשה שההומור הישראלי תקוע?

"כל תכנית טלוויזיה באה מתוך איזושהי תחושה. ההרגשה הכללית שלי היא שאין דור חדש. אין קופטש, אדיר מילר, אסי וגורי חדשים. יש מצב של אין. זה מה שקורה שהקהל מקובע. זה עובד ככה גם באמנות וגם במוזיקה. אנחנו פשוט לא מספיק משועממים. אנחנו לא בריטים או אמריקאים שמה שמעניין אותם זה קצה האף שלהם. אני מקווה שמה ש'כוכב נולד' עשתה למוזיקה, האקדמיה תעשה להומור. גם השילוב בין המשבצת ב'ביפ' לקשת יצליח לדעתי. זה מצליח בכל העולם, כי ריאלטי עובד הכי טוב כשזה הרגל יומיומי, כשאתה יודע שב-22:30 אתה פוגש חברים".

* ערוץ "ביפ" הוא כביכול חתרני וערוץ 2 הוא ברודקסט. יהיה הבדל בתכנים?

"הפרקים ב'ביפ' יהיו יותר נועזים, אני מאמין שרגשות הציבור ייפגעו יותר שם. מצד שני, אני חושב שהעובדה שבערבי שבת הקהל הדתי לא צופה מעניקה אפשרות להיות קצת יותר חתרנייים".

* הפרויקט אמור להיות משודר למשך עשרה פרקים. מה אם אחרי שלושה הרייטיניג יהיה על הפנים?

"אז זה יירד, וימשיך רק ב'ביפ'. ואם גם ב'ביפ' יחליטו שזה לא טוב אז יורידו. זו שאלה הגיונית עם תשובה הגיונית. מה שאת מתארת זו תאונה טלוויזיונית, אבל אנחנו לא חושבים על להוריד את התוכנית אלא איך לתקן אותה תוך כדי שידור".

* מה החשש הכי גדול?

"שלא יצחיקו בכלל. שיעלו על הבמה וכלום, שום חיוך אפילו. אבל ראינו אותם בפעולה. ראינו איך הם עוברים אלף איש שלא צוחקים בהתחלה ויוצאים מזה. זה אנשים שיש להם רעב. הם מוכנים להרוג כדי להגיע ליום שישי ולהצחיק, הם חרמנים, ובניגוד לתוכניות אחרות הם ישמחו להתפרסם, אבל זו לא המטרה. פה הם רוצים להצחיק קודם כל". *