תמונה קודרת בבנקים למשכנתאות

התוצאות הכספיות שהציגו לאחרונה הבנקים למשכנתאות מלמדות בברור, כי המיתון, שפגע עד עתה אנושות בדו"חות הבנקים המסחריים, הגיע גם לפתחי הבנקים למשכנתאות. הרווח הנקי של גדול הבנקים למשכנתאות, בנק טפחות, ירד בשנת 2003 יחסית לשנת 2002 ב-6.8%, והסתכם ב-193 מיליון שקל. הרווח הנקי של הבנק השני בגודלו (אחרי שבנק משכן מוזג לתוך החברה-האם בנק הפועלים), בנק לאומי למשכנתאות, ירד בשיעור חד יותר של 7.6%, והסתכם ב-110 מיליון שקל.

לפי הרבעון האחרון המדווח, הלא הוא הרבעון הרביעי של שנת 2003, מגלה, כי התמונה קודרת אף יותר. טפחות רשם ירידה של 43% ברווחים (בהשוואה לרבעון המקביל ב-2002) ל-34 מיליון ש', והרווח של לאומי למשכנתאות צנח ב-57%, ל-19 מיליון ש'.

הסיבה לכך טמונה בשורת ההפרשות לחובות מסופקים: אלה זינקו בשנת 2003 ב-22% בטפחות ל-133 מיליון שקל, ובלאומי למשכנתאות נרשם זינוק מטאורי של 135% ל-120 מיליון שקל.

נתונים אלה מעידים, כי יותר ויותר אנשים מקרב הציבור הרחב מדלגים על תשלום המשכנתא החודשי. מסקנה חד-משמעית זו נגזרת מהעובדה, כי בבנקים למשכנתאות מפרישים במקרים בהם ישנו פיגור בתשלום המשכנתא. היקף ההפרשה מבוצע לפי עומק הפיגור, כלומר לפי מספר החודשים בהם לא הועבר לבנק תשלום. ההפרשה בבנקים אלה לא מתחשבת במרכיב הביטחון, הדירה המשועבדת לטובת ההלוואה. כך גם במקרים בהם יש לבנק נכס שניתן למימוש במחיר שיכסה את יתרת ההלוואה, נדרש הבנק לבצע הפרשות בעקבות פיגורים בתשלומים.

הסיבה לפיגור בהגעת המיתון לבנקים למשכנתאות מורכבת הן מהפיזור הרחב של הלווים בבנקים אלה, המלווים להרבה לקוחות קטנים יחסית, הן מהפעילות הזעירה והשולית מול המגזר העסקי שנפגע ראשון מהמיתון, והן מההתמקדות במגזר משקי הבית, העמיד יותר למיתון.

סיבה נוספת היא החשיבות שמייחס הציבור הרחב לתשלום המשכנתא, שנובע מהחשש הגדול שיפונה מביתו. חשש זה מביא אנשים שנקלעו למצוקה כספית להעדיף לדחות תשלומים לכבלים, לחברות הטלפון, לעירייה, לחברת החשמל ואפילו למכולת, ורק לא לבנק למשכנתאות. אך מסתבר, שכנראה יותר ויותר משפחות כבר לא עומדות גם בתשלום זה - והתוצאות מוכיחות.

ההסברים בדו"חות הבנקים למשכנתאות מאשרים, כי זו אכן התמונה ואף מוסיפים היבט נוסף של המיתון. בדו"חות בנק טפחות נכתב: "המצב הכלכלי המחמיר הביא להרעה מתמשכת במצב הפיגורים בבנקים למשכנתאות. מעבר ללווים המתקשים לעמוד בנטל התשלום השוטף בגין החוב, גורם המיתון הכלכלי לירידת מחירי הדירות, ולכן לקושי במימוש בטחונות בהלוואות בהן נוצר צורך בכך, ואף להפסדים בפועל. בשנת 2003 הוסיפה בעיית הפיגורים להחמיר כאשר משקל הפיגורים בתיק האשראי של הבנקים הוסיף לעלות".

המיתון הכבד הביא לכך, שלקוחות שכבר לקחו משכנתא לא שילמו, ולקוחות שטרם עשו צעד כלכלי מהותי זה החליטו פשוט להימנע ממנו בשלב זה. ואכן, בשנת 2003 נתנו הבנקים למשכנתאות אשראי בהיקף של 18 מיליארד שקל בלבד, שהם 22% פחות ממה שנתנו בשנת 2002. ירידה זו בפעילות השפיעה גם היא על הירידה ברווחי הבנקים.

כדי לסיים בקורטוב של אופטימיות, נצטט את הנהלת בנק טפחות, שמעריכה: "בשנת 2004 צפויה התעוררות מזערית בשוק הבנייה. שנת 2004 צפויה להיות שנת מפנה בתחום המשכנתאות, והערכת הבנק היא שהיקפי הביצוע בענף יגדלו ב-5%".