חם, מתחמם, רותח

כאילו אין לנו די צרות, מפציצים אותנו השנה תחקירני נסים משעל בסקופים בלתי פוסקים. ישראל סגל, עורך התוכנית, מסביר שעם הגיל (והמיתון) בא התיאבון

"משעל חם" נמצאת באוויר מאז 99', אך נדמה שרק העונה היא ממצה את תפקידה באופן העיתונאי ביותר (דוד ספקטור, אלחנן טננבאום ועומרי שרון הם רק חלק מהשמות שהוטרדו העונה על ידי הסקופים של התוכנית).

לצד נסים משעל וההפקה, העורך האחראי הוא ישראל סגל (שערך בעבר את "מבט לחדשות" ואת תוכניתו של גבי גזית) שמעדיף לשמור על מתינות, אם כי קשה להחמיץ את החיוך שהוא משתדל להבליע: "השאלה היא מה יהיה בתוכנית הבאה. הרגלנו את הקהל לקבל סקופ כל תוכנית, זה קצת מלחיץ, אבל בעקרון הנושאים נמצאים כל הזמן באוויר. הכישרון שלנו נעוץ בביכולת להביא דברים חדשים על נושאים שבלב השיח הציבורי".

* זה בדיוק מה שכל עיתון מנסה לעשות מדי יום ונכשל. מה הסוד?

"התשובה שלי תאכזב אותך בחוסר מקוריותה: פשוט עבודה קשה. זה אומר הרבה פגישות שרבות מהן מסתיימות בלא כלום, בניסיון לגשש, למצוא פירצה קטנה שמבעדה יהיה אפשר לחדור. אני מקיים כל-כך הרבה פגישות כאלה מדי שבוע, רובם עם אנשים הוגנים, תמימים, שלא יודעים שדווקא הפרט הטריוואלי שהם נחשפו אליו יכול להיות קצה חוט חשוב במערך הכללי של אותה פרשה. בשביל זה אנחנו מנהלים פגישות, ושיחות מרתוניות, והצלבות. לפעמים פרט אחד לא מדוייק שמישהו הלעיט אותך בו יכול להפיל את כל העסק, שביסודו הוא נכון. עוד כשהייתי עורך 'מבט', למשל, התגלה לי בזמנו שבחסותו של שגריר גרמניה מתנהלים מגעים חשאיים בין פולין לישראל. אז דיווחתי שהשגריר אירח את שני הגורמים ביום ראשון. זו הייתה הידיעה הפותחת ב'מבט' אבל הסתבר שהפגישה נערכה לא ביום ראשון אלא בשני, ולכן הדובר הכחיש. על משקל הסיפור הזה קורים כל מיני דברים גם אצל ניסים. כי זו מלחמה בין שני צדדים. גם עכשיו יש איזה עניין אקטואלי שמישהו הכחיש והכחיש כי בפרט אחד קטן לא דייקנו. בסדר, עכשיו עלינו על זה, והוא יקבל על זה בין העיניים בתוכנית הבאה. זו התגוששות תמידית".

* השתנה משהו במבנה המערכת שהתייעל?

"המערכת כוללת את ניסים משעל, עליזה ארנון, העורכת בפועל שהיא בחורה מאוד מקצועית, עוד שלושה תחקירנים ואני. זהו. זו כל המערכת".

* אז מה בכל זאת השתנה שהפך אתכם לתוכנית אקטואליה מובילה?

"אני חושב שזו העובדה שהזמנים של הטלוויזיה המסחרית הם כיום זמנים קשים. היו קיצוצים, גם אצלנו במערכת, גם אצל השאר, גם בחדשות. הצוות מהעונות הקודמות הצטמצם, אז אין ברירה: נסים ואני לוקחים את העבודה על עצמנו. אין גימיקים, אין פוילעשטיקים. אנחנו יוצאים לשטח ומחפשים. מצד אחד זה המון עבודה, ומצד שני, אני ונסים נהנים כמו ילדים קטנים, כאילו חזרנו 30 שנה אחורה. מה שנקרא, ככל שיענוהו כן יפרוץ וירבה".

* מופעלים לחצים על ידי פוליטיקאים?

"אנחנו כמעט ולא מארחים פוליטיקאים בעונה הנוכחית. ובלי קשר, האמת היא שהם לא מפעילים לחצים יוצאי דופן כי הם יודעים שאין טעם. אני ונסים לא מהנלחצים, אנחנו לא מקבלים משכרות מהמדינה, ואם מישהו לוחץ, זה פועל בכיוון ההפוך".

* למה אתם נמנעים מאירוח פוליטיקאים?

"אנחנו לא נמנעים באופן טוטאלי, אבל רק במידה שזה ענייני. ההרגשה היא שכל מה שהיה להם לומר, נאמר. אני חושב שהציבור התבגר, והוא היום יותר אינטילגנטי. הוא רוצה לדעת מה קורה, הוא כבר לא מסתפק בנוסחאות שחוקות. לי חשוב הסיפור העיתונאי, הוא הריבון שלי. היום אני רוצה לטפל בנושאים עד הסוף. סיפור של רוה"מ שנמצא בחקירות משטרה זה סיפור מרכזי שצריך לעסוק בו כל הזמן, לא בגלל שאני החלטתי לרדוף את שרון. באופן אישי אני חושב ששרון הוא איש חביב ומעניין עם חוש הומור, אבל משום שהוא רוה"מ כל עניין חקירתו הוא אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה, ואני לא ארפה, כמו שמערכות עיתונים אחרות לא מרפות".

סגל מודע לכך שעיתונות היא לא תמיד המקצוע הנכון להתבגר בו. "אבל אנחנו אנשים צעירים ורעבים בנפש, גם אם לא בגיל. דווקא הגיל נותן לנו את הדרייב והרצון להוכיח שהנה אנחנו כאן, למרות הצימצומים, ודווקא בגלל שאנחנו לכאורה כבר זקני השבט ומצפים שנחליד. אנחנו רוצים להוכיח שאמנם אנחנו מתבגרים, אבל זה לא עושה אותנו פאסה". *