זליכה: הצלחנו להשיג מימון לפרויקט הגז הטבעי במימון זר ארוך טווח

"הצלחנו להשיג מימון לפרויקט הגז הטבעי במימון זר ארוך טווח". כך גילה היום החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, בכנס שוק ההון של דה מרקר.

לדברי זליכה, האוצר פנה לגופי ביטוח השקעות בחו"ל והצליח להשיג את הסכמת התאגיד האמריקני אופיק לביטוח. "בימים אלו פונה חברת החשמל בתיאום עמנו לבנקים אמריקנים על מנת שיתנו מימון ארוך טווח לפרויקט. אני שמח לבשר כי מספר בנקים הביעו את הסכמתם העקרונית. מימון זה יהיה זול יותר ממימון אחר וכן יביא לגיוון מקורות המימון לפרוייקטים לאומיים. אני מקווה כי בכך יפתח צוהר נוסף אשר ישכלל את שוק ההון הישראלי".

זליכה, שהתייחס בנאומו לסוגיית המכרזים הממשלתיים, אמר כי אחד ממחוללי הצמיחה המרכזיים במשק היא מדיניות המכרזים הגדולים בתחום התשתית. לדבריו נעשה מאמץ רב להטמיע בממשלה את התפיסה לפיה המדינה הפסיקה לבנות ולהקים אלא החלה לרכוש שירותים. "ההבחנה בין בניה לבין רכישת שירות מחייבת אותנו לפשט את החוזים, להיגמל מנטיתינו הטבעית לקבוע כל פסיק באופן הביצוע והניהול של היזם הפרטי ולהסתפק בהגדרה ברורה ופשוטה של רמת השירות והתמורה בגינו".

עוד אמר, כי אחת הסכנות הגדולות ביותר בליברליזציה ובהפרטה היא הנטייה הטבעית של הסקטור הציבורי להמיר את אלפי עובדי התכנון והביצוע שלו במאות רגולטורים ומפקחים משועממים, כך לדבריו. "עלינו להפסיק להטיל על היזמים הפרטים תילי תילים של מגבלות שונות ומשונות על דרכי עבודתם, הרכב בעלי מניותיהם, אופן הדיווח, דרך הבניה וההקמה, אופי המימון וכן הלאה".

לדברי זליכה, יש לאפשר ליזמים מידה רבה יותר של חופש פעולה בניהול הפרויקט ולא להשאיר אותם תלויים וכפופים לאורך כל הדרך בקבלת אישורים בירוקרטים אינסופיים.

עוד לדבריו, הרצון של המדינה להותיר בידיה את פוטנציאל הפיתוח העסקי איננו ישים תמיד. "המדינה אינה יודעת לפתח עסקים ואינה מסוגלת באופן שוטף להפנות את התשומות הניהוליות שלה לטובת שימוש אופטימלי בנכסיה. כתוצאה מכך, הזכות לפיתוח עסקי נוסף נותרת בידי המדינה, אך אינה מיושמת והמשק יוצא בהפסד. לחילופין ראוי להותיר ליזמים לעיתים קרובות יותר את פוטנציאל הפיתוח העסקי הסינרגי על התשומות המופקדות בידיהם, אפילו אם התמחור שלהם בשלב המכרז לא יביא לידי ביטוי את מלוא שווי ההטבה".

לדברי זליכה, הוא אסר על משרדי הממשלה השונים לבצע שינויים בחוזים של מכרזים ללא אישורו של החשב. "הכמות הבלתי נסבלת של שינויים נובעת מהעדר הפנמה של הגורמים המזמינים כי הם האחראים לעבודה שהוזמנה ותוכננה על ידם. כל שינוי עולה למדינה פעמיים: ראשית הכסף המיותר שהוצא לו היו מתכננים מראש טוב יותר ושנית היזמים מתמחרים את הסיכון והפוטנציאל לשינויים וגובים מהמדינה מחיר מלא".

עוד לדברי זליכה, כשלים אלא מנעו את כניסתם של משקיעים ושל בנקים זרים למימון פרוייקטים ארוכי טווח בישראל. "בעולם לא מכירים חוזים של עשרות אלפי עמודים שמטילים מגבלות ותנאים בלתי נסבלים".

זליכה מקווה כי שינויים יעודדו כניסת גורמים זרים למימון פרוייקטים גדולים ובמקביל על הממשלה להגביר את מאמציה לשלב משקיעים מוסדיים מקומיים. "עיקר המימון צריך לבוא ממשקיעים מוסדיים והבנקים יכולים להסתפק במימון בשיעורים קטנים בלבד. כך למשל, החלטנו היום בפעם הראשונה לשלב דירוג אינדיקטיבי של אחת מחברות הדירוג במכרז שפרסמנו היום לכביש 431 כצעד שאנו בוחנים ליישם על מנת לעודד מעורבות של משקיעים מוסדיים".