בעלי מגרשים , שנפגעו כתוצאה מאישור תב"ע חדשה על קרקעותיהם, יכולים להגיש תביעה לפיצויים גם לאחר שנים רבות, ומועד ההתיישנות יחושב מיום אישור ההליך התכנוני. כך קבע, בפסק דין תקדימי, בית המשפט המחוזי בת"א.
עיריית נתניה אישרה ב-1982 תב"ע, הפוגעת בזכויות הבנייה של שישה בעלי מגרשים שהיו מיועדים לבניית קוטגים.
בעלי הקרקע, בראשות משפחת מרדכי הר, הגישו נגד העירייה תביעה לפיצויים על-פי סעיף 197 לחוק התיכנון והבנייה.
הוועדה המקומית דחתה את בקשתם, הציעה להם להמתין עד אישור תוכנית האיחוד והחלוקה, והבטיחה שהדבר יעשה תוך שנתיים. בפועל, הושלם ההליך רק ב-1996.
ב-1999 הגישו בעלי הקרקע את התביעה לפיצוי לוועדה המקומית, באמצעות עוה"ד שמואל וצבי שוב, ותבעו בנוסף פיצוי בגין ירידת ערך הקרקע בשנים הרבות שעברו.
הוועדה המקומית דחתה את התביעה וטענה, כי היה עליהם להגיש אותה ב- 1982. הבעלים ערערו בפני ועדת הערר מחוז המרכז, בראשות עו"ד איל מאמו, דחתה את התביעה בגין התיישנות.
בעלי הקרקע פנו לבית המשפט המחוזי בת"א והשופטת מיכל רובינשטיין קיבלה את הערעור. רובינשטיין קבעה כי יש לראות בתב"ע ובתוכנית האיחוד והחלוקה מכלול תיכנוני אחד. לפיכך, מירוץ ההתיישנות מתחיל מ-1996 - כאשר הושלם ההליך התיכנוני, והתביעה הוגשה במועד.
עוד פסקה רובינשטיין, כי לאור הנסיבות יש לחשב את הפיצוי בגין ההפסדים שנגרמו לבעלי הקרקע החל מ-1982.
בית המשפט גם חייב את הוועדה המקומית לשלם לבעלים הוצאות משפט של 25 אלף שקל.
(עמ"נ 203/03).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
