משרד התמ"ת והסוכנות היהודית במו"מ לקראת סיום סכסוך הפשרת הקרקעות

הסכסוך בין המדינה לסוכנות פרץ לפני כחמש שנים, בעקבות דרישת הסוכנות להעביר לידיה 8% מתקבולי הפשרת הקרקע החקלאית - 4% מהחקלאים ו-4% מהמינהל. דרישת הסוכנות התבססה על הטענה לפיה השקיעו תורמיה במהלך השנים כ-23 מיליארד שקל בסיוע להקמת 330 יישובים חקלאיים בכל רחבי הארץ. לכן, בעת שינוי הייעוד והפיכת הקרקע מחקלאית לקרקע המיועדת למגורים, מגיע גם לה פיצוי מהמינהל ומהמתיישבים הנהנים מפירות שינוי הייעוד.

בעקבות סירוב המדינה וסירוב החקלאים להעביר לסוכנות את הכסף, היא פנתה לבג"ץ, באמצעות עו"ד יהודה רווה, שמינה את שר המשפטים לשעבר, משה ניסים, לתפקיד בורר. בעקבות כשלון ניסיונות הבוררות, מנסים עתה אולמרט ומרידור להגיע לפשרה. יצוין, שהמדינה התחייבה להגיש לבג"ץ את תשובתה בנושא זה בעוד כשבועיים, כחלק מהליך הבוררות.

בין ההצעות שהועלו עד כה: הענקת קרקעות בנגב לסוכנות בתמורה לחלקה בקרקע החקלאית, הצעה לה התנגדה הפרקליטות, בטענה שהחוק אינו מאפשר להקצות קרקע ללא מכרז. הצעה נוספת היא לשלם לסוכנות סכום כספי קבוע בכל שנה. את הכסף מתחייבת הסוכנות להשקיע בחינוך יהודי בגולה, ובמניעת התבוללות.

במקביל לדיון בבג"ץ התנהל בשנים האחרונות הליך משפטי נוסף, שבו דרש קיבוץ מגל, באמצעות עו"ד חגי שבתאי, לשחררו מההסכם המשולש עם הסוכנות. לפני כחודשיים פסק ביהמ"ש המחוזי שעל המינהל לשחרר את הקיבוץ מההסכם, והורה לחתום על הסכם דו-צדדי.

פסק הדין קבע, שאם ליישוב אין חובות לסוכנות, אין מניעה מחתימה על חוזה דו-צדדי. יישובים שיש להם חובות לסוכנות, אך עברו הליך ביסוס, יוכלו להעמיד בטחונות כנגד החוב לסוכנות.

במקביל, מנהלת הסוכנות משפט נגד מושב ברקת, שעל אדמותיו נבנה פרויקט איירפורט סיטי, בדרישה לקבל 150 מיליון שקל מתקבולי הקרקע בעקבות שינוי הייעוד.

יצוין, כי שר האוצר, בנימין נתניהו, חתם על הסכם עם הסוכנות להעביר לידיה את תקבולי מכירת דירות הדיור הציבורי של עמיגור.