למרות המיתון שמשפיע לרעה על כל ענף הנדל"ן, ולמרות העלייה בתשומות הבנייה, דניה סיבוס ממשיכה להציג דו"חות מצוינים, שמבססים את מעמדה כחברה הגדולה כיום בתחום הביצוע בישראל. בעוד המתחרה הגדולה, סולל בונה מקבוצת שיכון ובינוי, מציגה הפסדים על גבי הפסדים ומצבה הפיננסי הולך ומחמיר, הרי שדניה ממשיכה להציג רווחיות גם ב-2003, שאיפשרה לה לחלק דיבידנד ענק לבעליה בחודש שעבר.
חברות הביצוע סובלות ברבעונים האחרונים בעיקר מבעיה שקשורה בעובדים הזרים. הסגרים החוזרים ונשנים על השטחים, שמונעים את העסקת פועלים פלשתינים מחד, ומדיניות השמים הסגורים של הממשלה להורדת משקלם של העובדים הזרים במשק מאידך, הביאו לירידה במספר העובדים בענף, ולעלייה חדה בעלות העובדים.
איתמר דויטשר, מנכ"ל דניה, מעריך היום שעלות העסקת הפועלים גדלה בכ-30%-20%. מלבד זאת, לדבריו כתוצאה מההתפתחויות בתחום זה, נאלצות כיום החברות להעסיק פועלים פחות מיומנים, שתפוקתם נמוכה בכשליש ביחס לפועלים הפלשתינים ולפועלים הזרים שהועסקו עד כה.
העלייה בעלות העסקת הפועלים, כמו גם העלייה בשאר תשומות הבנייה, שחקה את הרווחיות של דניה סיבוס ב-2003, למרות הגידול בהכנסות. החברה מדווחת על הכנסות של 1.3 מיליארד שקל, לעומת 1.19 מיליארד שקל ב-2002. עם זאת, הרווחיות הגולמי נשחקה מ-5.16% לכ-4% מההכנסות, מה שהביא לירידה של 20.7% ברווח התפעולי ל-34.8 מיליון שקל, ושל 9.7% ברווח הנקי ל-29.7 מיליון שקל.
עם זאת, ברבעון הרביעי נראה שדניה מתגברת על השחיקה והיא מצליחה לתרגם את הגידול בהכנסות לשיפור משמעותי בשורות הרווח. ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-401.7 מיליון שקל, לעומת 344.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ושל 329.4 מיליון שקל בקודם. שולי הרווח הגולמי השתפרו מ-3% במקביל ו-3.6% בקודם לכ-4.5%. בעקבות זאת מצליחה החברה לרשום גידול חד ברווח התפעולי, שהסתכם בכ-13.8 מיליון שקל (6.2 מיליון שקל במקביל, 7.6 מיליון שקל בקודם), והן ברווח הנקי שהסתכם בכ-10.6 מיליון שקל (6.4 מיליון שקל במקביל, 6.6 מיליון שקל בקודם).
נכון לסוף 2003 עומד הונה העצמי של דניה סיבוס על 284.2 מיליון שקל, מתוך מאזן כולל של 773.2 מיליון שקל. אולם חשוב לזכור כי בפברואר חילקה החברה כמעט מחצית מהונה כדיבידנד ענק לבעלי מניותיה 110.3 מיליון שקל. עם זאת, גם לאחר חלוקת הדיבידנד מדובר בחברה בעלת מאזן איתן, כשהחוב הפיננסי שלה מסתכם בכ-14.3 מיליון שקל בלבד ובקופתה שוכבים (ערב חלוקת הדיבידנד) 200.2 מיליון שקל במזומן, וכן 48.7 מיליון שקל בני"ע סחירים.
למרות שהתרגלנו לשמוע בעיקר תלונות מאנשי הנדל"ן, הרי שמדויטשר נשמעים קולות אחרים. "בסה"כ למרות כל הקשיים בענף הצלחנו לשמור על היקף עבודות גבוה. במחצית השנייה כבר הצלחנו להתרגל לבעיית העלייה במחירי התשומות, בעיקר בנושא העובדים, ותמחרנו את העבודות בהתאם, אחרי שהעבודות הוותיקות יותר עדיין סובלות מתמחור חסר".
- בשנים האחרונות נטען לא פעם שמחירי הביצוע הידרדרו לרמות שפל ואפילו למחירי הפסד. האם ישנה התאוששות במחירים אלו בחודשים האחרונים?
"מחירי הביצוע התייקרו ריאלית בכ-20%-15% בשנה האחרונה. בחלק מהמקומות זה היה בהתחלה יותר קשה, אבל היום כל המערכת מאופיינת בעלייה במחירי הביצוע".
בעוד שבשנה שעברה ירד מדד המחירים לצרכן ב-1.9%, מדד תשומות הבנייה עלה ב-2.4%. מי שסובל מהפער בין המדדים (4.3%) הם היזמים, שמוכרים את הדירות בהצמדה למדד המחירים לצרכן, בעוד שקבלני הביצוע נהנים מהפער, שמגדיל את הרווחיות שלהם. עם זאת, בחודשים האחרונים חלה עלייה חדה במחירי הפלדה, שבה נעשה פחות שימוש בבניה למגורים (שמשפיעה על מדד התשומות) ויותר בפרויקטים שלא למגורים (30%-40% לעומת 5% בלבד בבנייה למגורים), אולם הקבלנים אינם מוגנים מעלייה זו, שכן הפלדה היא מרכיב נמוך במדד התשומות.
כאמור, דניה סיבוס נהנית מהחולשה של סולל בונה, שבשנים האחרונות סובלת מהפסדים כבדים ומהידרדרות במצבה הפיננסי, שאילץ את קבוצת שיכון ובינוי לבצע בה שורה של מהלכי התייעלות.
"אני לא רוצה להתייחס לסולל בונה, וכדי לדעת מה קורה אתם תפנה אליהם", מנסה דויטשר להתחמק באלגנטיות. "אבל חוזקה של חברה היא לא רק אבסולוטית, אלא גם יחסית למתחרים שלה. ככל שמצבנו היחסי הולך ומתחזק האפשרויות שלנו לפעול בשוק הולכות ומתחזקות. עם זאת, תחרות היא דבר טוב, ואני אשמח אם תהיה פה ליגה לאומית של כמה קבלנים גדולים. תחרות היא דבר טוב גם לחברה, כי היא מעוררת אותה ומחדדת אותה".
- מה עם פרויקטים בתחום התשתיות, כשסלילת כביש חוצה ישראל קרובה לסיום?
"הפרויקט איפשר לנו קפיצת מדרגה ביכולות שלנו. אנחנו פועלים כיום בפרויקטים נוספים, כמו סלילת איילון דרום. לפני מספר חודשים זכינו בפרויקט של 150 מיליון שקל לרכבת, לסלילת הרכבת למודיעין. אנחנו מכינים שני מכרזים מאוד גדולים שעברנו את השלבים הראשונים שלהם - סלילת כביש 431 ובניית נמל הכרמל בחיפה - פרויקט שהיקפו למעלה מ-600 מיליון שקל".
מלבד היותה אחת משתי חברות הבנייה הגדולות בישראל, דניה סיבוס ממשיכה לפעול להגדלת פעילותה בחו"ל, שאחראית כיום על כ-10% מהכנסותיה. החברה פעילה כיום ברוסיה ובקנדה, ולדברי דויטשר, בכוונתה להגדיל את פריסתה הגיאוגרפית בכ-5-4 מדיניות נוספות. היעד, לדבריו, הוא להגיע למצב שבו פעילות החברה נחלקת באופן שווה בין ישראל לבין שאר העולם בסופו של התהליך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
