החיפאי שיביא את אינטל לתחנות העבודה

כה זה כשאתה הבן היקיר של אינטל. מפקידים בידך פרויקט רב חשיבות, מקדמים אותך לתפקיד סגן נשיא ונושאים אותך על כפיים למנהלת החברה בסנטה קלרה. ככה זה כשאתה גדי זינגר, הכוח העולה בצוות הפיתוח של מעבד העל החדש של אינטל, ה-merced. כן, סומכים עליך ומפקידים בידך ניהול של פרויקט רגיש אך כשזה מגיע לחשיפה תקשורתית דואגים להצמיד לך יחצ"נית מיומנת ואדיבה, לא כדי לפקוח עין, אלא רק לוודא שתאמר את מה שצריך ובאנגלית.

למותר לציין שזינגר לא מבייש את הפירמה. אחרי כמה עיכובים לא צפויים בפיתוח המרסד, עיכובים שאחד ממנהלי אינטל הגדירם בעיתונות (בוול סטריט ג'ורנל) כ"מביכים", החליטו באינטל לשלוף את הנשק הישראלי הסודי שלהם, מיסטר זינגר, שניהל עד אז את קבוצת התיב"ם של אינטל ועסק בכל מה שקשור לכלי תכנון פיתוח ובדיקת מיקרופרוססורים.

הנסיון של אינטל עם ישראל וישראלים הוא לכל הדעות אחד המוצלחים ביותר, בפעילות הגלובלית שלה. הפעילות המסיבית של ענק הצ'יפים בישראל לא רק גדלה בהתמדה, אלא זוכה לקרדיט מכובד. אחרי הכל, היה זה צוות פיתוח ישראלי שהביא לעולם את טכנולוגיית ה-MMX. עכשיו תורו של זינגר.

הוא משוכנע שהוא וצוות הפיתוח יעמדו במשימה: "אנחנו בהחלט בדרך הנכונה ועומדים בזמנים. כל מה שצריך לקרות קורה בזמן. אנחנו נציג אבטיפוס באמצע 1999 ויחידת יצור באמצע שנת 2000".

מהו המרסד ומה בעצם יחודו? מדובר במעבד חדש ורב עוצמה המעורר עניין וציפיה רבה בשוק. הוא אינו מיועד למחשבים אישיים ואינו ממשפחת הפנטיום של אינטל. הוא ישמש תאגידים ומאגרי מידע המעבדים כמויות גדולות של מידע ויסייע לאינטל לשמור על ההגמוניה שלה בענף.

זינגר: "זו ארכיטקטורת 64-IA חדשה לחלוטין. אינטל כבר פועלת בארכיטקטורה משלה (32-IA) שנחשבת לארכיטקטורה חזקה ומוצלחת. המרסד יהיה הראשון בסדרה של מעבדי 64 ביט או ה-64-IA. של אינטל ועל הבסיס הזה יפותחו מוצרים נוספים. בענף", הוא מזדרז להוסיף, "יש ארכיטקטורות 64 נוספות, אך המרסד יביא את רמת הביצועים הגבוהה ביותר לתחנות עבודה ולשרתי הקצה העליון".

מה בעצם היתרון של המרסד ואיך הוא ישפר את מה שכבר קיים?

"המרסד תוכנן על בסיס הנסיון והידע שיש לנו. הוא נהגה עם הרבה ביצועים ומיועד לאפליקציות כמו חיפושים ואנליזות של מידע מורכב ורחב, במערכות גדולות כמו וול סטריט. המרסד יוכל גם לעבד תמונות ולהבטיח אמינות ובטחון המידע, כלומר הצפנה. בקהילות הפיננסים, הייצור וההנדסה, אתה צריך למיין ולנוע במהירות בכמויות אדירות של מידע. ארכיטקטורת ה-64-IA מותאמת היטב לכל צרכי ביצועי הקצה העליון".

וזה לדעתך מהפך משמעותי ביחס למה שקיים?

"אם אני מביט על זה בפרספקטיבה אני חושב שאנחנו נמצאים כבר בעיצומה של מהפכת עידן המידע. השינוי המהותי הוא בדרך שאנחנו עושים הרבה דברים, למשל, בדרך שאנחנו מקבלים את הבידור והחינוך ואפילו בדרך שאנחנו מבצעים את העבודה שלנו. הכל משתנה ונבנה סביב מידע דיגיטלי, כמויות גדולות ממנו. זהו מידע שנוח לגישה בבית וקל לתחזוק במרכזי אחסנת ועיבוד המידע. הסביבה החדשה הזאת מחייבת שירותים ותחנות עבודה שיוכלו לטפל בפעילות ברמה גבוהה כל כך וה 64-IA נבנה כדי לענות על כך ולטפל ולתמוך בכל המשימות בדרך הטובה ביותר.

גדי זינגר, חיפאי לשעבר, ננעל כבר בגיל צעיר על טכנולוגיה וקיבל את כל התורה קרוב לבית. הוא בוגר בוסמת והטכניון בהנדסת חשמל, ונקלט אחרי הלימודים באלביט. ב-1983, לאחר מספר שנים באלביט, הצטרף לאינטל ישראל ושם מצא את מקומו. בין השאר, היה מעורב בפיתוח הקומפיילר למעבד 386, ובפיתוח כלי תכנון לתיב"ם. ב-1990, הוא נשלח לארה"ב לטפל בתכנון האוטומציה לפנטיום. ובעקבות זאת צורף לצוות הניהול של פרויקט הפנטיום. "לא הייתי בעל תפקיד מכריע בפרויקט הזה", הוא מבהיר, "ישראלים מוכשרים אחרים עשו את רוב העבודה".

ב-1993 הוא שב לסביבת התיב"ם תוך התמקדות בפיתוח פתרונות ועיצובים לדור הבא של המעבדים. בין השאר, הוא פיתח שיטה לבדיקת התאמת היישום של המוצרים להגדרתם. בתמצית, מדובר באנליזה מתמטית המוודאת שהמוצר פועל כפי שהוגדר, זאת בנוסף לבדיקה הסטנדרטית באמצעות הדמיה. השיטה של זינגר אומצה ע"י אינטל כסטנדרט, שמן הסתם מחייב גם מתחרים.

מאז, זינגר מנהל במשותף (עם סגן נשיא נוסף, סטיב סמית) את כל חטיבת ה-64-IA שמפתחת את קו המוצרי הזה. הוא אישית מופקד על פרויקט המרסד. זינגר הוא גם סגן הנשיא הישראלי היחיד באינטל בארה"ב. השניים האחרים, דוב פרומן ודדי פרלמוטר, יושבים בארץ הקודש.

ניר נתן כשלוחצים את זינגר אל הקיר הוא מוכן לנסות להסביר את פשר קידומו לחוד החנית של פרויקט המרסד היוקרתי. "יש לי ידע טכני עמוק בכל מה שנוגע לתכנון מעבדים בעלי ביצועים גבוהים. הנסיון שלי מסייע לי להבין איך זה נעשה מה האתגרים ואיך מקדמים את זה". הוא מוצא עצמו נהנה גם מניווט הפרויקט כמנהל. זינגר: "כל השילוב הזה בין אנשים, פיתוח ומנהיגות, הוא דבר שאני נהנה לעשות ואני מניח שאינטל מאמינה שאני עושה את זה טוב. בסך הכל, זה תקדים טוב לישראלים כפי שכל הפעילות של אינטל בישראל היתה תקדים טוב לתעשיית ההיי-טק הישראלית".

בנוסף לפעילותו כמנהל חטיבת המרסד , זינגר משמש גם כיו"ר מועצת תעשיית ה-Electronic Design Automation) EDA), גוף רב השפעה שמאחד ספקים ומשתמשים בזירת המוליכים למחצה והתיב"ם. במועצה הזאת חברים בכירי תאגידים בינלאומיים בולטים כמו אינטל, מוטורולה, יבמ, פיליפס, אך גם אוניברסיטאות, וחברות תוכנה (לתיב"ם). זינגר: "זה הגוף הבכיר ביותר של ספקים ומשתמשים בעולם. אנחנו בעצם מנסים למצוא דרכים לעבוד יחד על מוצרים חדשים וליצור סטנדרטים חדשים משותפים".

מדוע שירצו לשתף פעולה, הם הרי מתחרים זה בזה.

"זה מאמץ קדם תחרותי. יש הרבה מאד אינטרסים משותפים שאם נפעל יחד ובתיאום, זה בסך הכל יסייע לנו לפתח מוצרים מהר יותר ולהביא אותם לשוק בזמן".

מה החלק שלך בכל זה?

"המעורבות שלי היא ליצור סביבה שתגדיר את האינטרסים המשותפים, בעיקר דברים שאנחנו לא מתחרים בהם. למשל, סטנדרטים של איכויות שיכולים לשפר את המוצרים. ליצרנים ולספקים כדאי להקשיב ולשתף פעולה כי המוצר יהיה טוב יותר והמשתמש יגלה יותר עניין. בסופו של דבר כולם מרוויחים משיתוף הפעולה הזה"