"התבגרתי"

בראיון מקיף ראשון מאז רכש את השליטה בעיתון "מעריב", עופר נמרודי מדבר בגילוי-לב על פרשת האזנות הסתר ("הייתי ב'מוד' של מי שחייב לנצח, ולכן מועד לטעויות"), היחסים עם נוני מוזס ("כיום זו יריבות שיש בה כבוד הדדי"), התחרות מול ידיעות ("את רוב הדרך כבר עשינו"), המהפכה הצפויה בהכשרת הישוב ("עד סוף 2005 נגדיל את ההון העצמי ל-500 מיליון שקל"), השכר שלו ("בהחלט סביר ולא ראוותני"), והחיבה לאריאל שרון ("אני מעריץ אותו"). עופר נמרודי: חשיפה > שי שלו

בתחילת הראיון, הנערך בלשכתו המרווחת, ספונת העץ, העור ומסכי הטלוויזיה, עופר נמרודי נשמע מודאג במקצת. בית-המשפט עדיין לא הסיר צו שאסר את פרסומה של אחת מהכתבות במוסף סוף-השבוע של מעריב, שכבר הודפס והופץ באותה עת. לילה קודם, יחד עם עובדים נוספים ממעריב, ירד נמרודי לבית-הדפוס כשסכין חיתוך בידו, למקרה שיידרש לחתוך את עמודי הכתבה מהמוסף.

"הפצנו כבר את כל המוספים בנקודות-המכירה והבוקר התעכבה החלוקה למנויים. אנחנו לא יודעים איך נצליח להתמודד לוגיסטית עם המצב, במידה והצו יישאר על כנו. אבל אלה החיים בעיתונות, בעין-הסערה. כל ערב אתה מוציא מוצר חדש, וזה מייצר אנרגיה קסומה". בהמשך השיחה הוא ישחרר אנחת רווחה, כשיתברר שבית-המשפט הסיר את הצו.

יש המון כוח בלהיות בעל עיתון יומי נפוץ.

"אני חושב שרבים מגזימים בתיאור כוחה של העיתונות, אבל לא אכחיש שיש פעמים שאני מרגיש שאנחנו יכולים לשנות דברים, שאנחנו מסוגלים לייצר השפעה. כובד האחריות מחייב אותנו להשתמש ביכולת הזו בזהירות רבה. אני סבור שבפני מעריב וידיעות אחרונות, למרות התחרות, עומדת משימה משותפת, והיא לשמור על עיתונות חופשית בישראל, שתהיה בלתי תלויה בממסד, אמינה ואיכותית, תוך שמירה על ערכים בסיסיים".

פרשת האזנות הסתר לימדה אותך משהו על מגבלות הכוח?

"אני חייב להתוודות שעברתי שינוי. התבגרתי מאוד, והשתחררתי מיצרים מסוימים. כשרכשנו את מעריב לא קיבלנו פירגון מהקולגות שלנו, אלא מקלחת צוננים של בוז. הברנז'ה היתה רחוקה מלפרגן, והקהילייה העסקית פקפקה ביכולת שלי להרים את העסק. זה הכניס אותי ל'מוד' שהייתי חייב להוכיח את עצמי, שאני חייב לנצח. וכשאתה פועל מתוך ה'מוד' הזה, אתה מועד לעשות טעויות.

"היתה לנו תחושה קשה במעריב, שמתחרים מרגלים אחרי התוכניות השיווקיות והמערכתיות שלנו, ונסחפתי להגיב באותה מטבע, כי הסקתי שזו נורמה מקובלת. ההיגררות לפרשת האזנות הסתר היתה בהחלט טעות. הייתי מאוד צעיר, חסר-ניסיון ובעל מוטיבציית-יתר. בפרספקטיבה של 10 שנים, אני כמובן מצטער שזה קרה. הפקתי מהמשבר לקחים ברמה האישית והעסקית. בסינית, המשמעות של המילה משבר היא: Deep Turning Point. אם יש לי מה להנחיל לחמשת ילדיי ולמנהלים ולעובדים שלי, זו פרספקטיבה אחרת על החיים".

והיא?

"אז ה'דרייב' שלי היה לנצח בכל מחיר. היום ברור לי שהשליחות שלי כמו"ל היא להנחיל ערכים אחרים. אני מאמין שניצחון הוא לא ערך עליון. לתהליכים ולדרך שבה נעשים הדברים יש משמעות. לפני 12 שנה הייתי חסר ניסיון, ולא היה אף אחד שידריך אותי. בגלל זה עשיתי טעויות, אבל מהר מאוד הפנמתי".

למשל?

"בעבר לא הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי מנסה להתערב בתכנים בעיתון. אבל מאז עברו הרבה מילים בנהר של מעריב".

היריבות בינך לבין נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", עדיין נושאת אופי אישי?

"אני מקווה ומאמין שהיום יש בינינו תחרות בריאה בין עיתונים, ולא יריבות אישית בין מו"לים. לפני 12 שנים היינו ידידים וניהלנו עשרות שיחות. מאז זרמו הרבה דמעות והרבה כאב. היום הייתי מגדיר את מערכת היחסים כיריבות שיש בה כבוד הדדי, ואפילו רצון לסייע בשעת משבר. בזמן השביתה הגדולה בידיעות הוא פנה אלינו באופן אישי, וביקש שנדפיס את העיתון שלו. נענינו לבקשתו, וכך מצא עצמו דפוס מעריב מדפיס במשך שבועיים וחצי את ידיעות אחרונות.

"בתו של נוני, הדס, ובני דניאל למדו יחד בבית-הספר בליך. בשנה שעברה, כשהדס ערכה את עיתון בית-הספר, דניאל בני פרסם שם מאמר פרי עטו. הנה גם מפי עוללים - עוד הוכחה שניתן לעבוד אחד עם השני ולא אחד נגד השני".

עם המבקרים שלך בזמנו נמנה גם עמוס שוקן, המו"ל של עיתון "הארץ".

"לדעתי, ההסתייגות שלו ממני נבעה מכך שהייתי אאוט-סיידר בכל המובנים ל'מועדון הסגור' של העיתונות בישראל. היתה בינינו איבה, אבל מבחינתי זו היסטוריה. לאחרונה אני מוצא את עצמי מהרהר באפשרות ליצור איתו שיתוף עסקי, ולעשות משהו גדול ביחד. אני בהחלט מעריך אותו וחושב שיש מה ללמוד ממנו. אני קורא לו לאחד כוחות ולייצר ערך מוסף לכולנו. אני מאמין שאנחנו יכולים להגיע לתוצאה של Win-Win".

אתה נשמע הרבה פחות לוחמני מבעבר, שלא לומר נינוח.

"הפרק הקשה שעברתי חייב ללמד אנשים מאוד אמביציוזים ומוצלחים להזהיר את עצמם מדי יום ולהעמיד מדי יום גבולות לעצמם. אם אנשי עסקים צעירים יפיקו מהראיון הזה את הלקח, היה שווה להתראיין".

"אני משתדל להיות אדם עניו"

מאז רכשה הכשרת הישוב את השליטה במעריב, נמנע נמרודי, השולט בקבוצה לצד אביו יעקב, ממתן ראיונות. בוודאי מאז שהחריף המאבק עם ידיעות אחרונות, שהוליד את פרשות האזנת הסתר על ספיחיהן המצערים מבחינתו. גם הפעם, היה קשה לשכנע אותו להתראיין.

בעבר ניצלתם את השוק לשורה של הנפקות בקבוצה. האם הפרשות שבהן נקשר שמך הפכו את "פרמיית נמרודי" לגורם המכביד על יכולתה לחזור ולגייס הון?

"בכלל לא, הבעיה בקבוצה נוצרה בשל חוסר רווחיות מספקת, והשוק, בצדק מבחינתו, רוצה רווחים. בעבר החזיק כל משקיע מוסדי בשוק ניירות ערך של הכשרת הישוב או אחת החברות-הבנות, ואני שואף לחזור למצב הזה. אני יודע שזה לא יקרה בתוך יום, כי השוק מורכב ממספר רב של משקיעים מתוחכמים. יש להם זיכרון ארוך, והם לא מסתפקים בלהרוויח מהנפקה, אלא רוצים לראות קבוצה שמקיימת שקיפות ועומדת בהבטחותיה לאורך זמן".

לאחרונה חשו נמרודי והכשרת הישוב את נחת זרועם של הגופים המוסדיים. הכשרת הישוב ביטוח, החברה הרווחית והצומחת בקבוצה, נאלצה לגנוז תשקיף גיוס הון באמצעות הנפקת מניות, בעקבות חילוקי-דעות עם המשקיעים, שדרשו הפחתת מחיר גורפת, שלה סירבו בחברה להיעתר.

נמרודי: "אני מחויב להציף ערך עבור בעלי המניות והאג"ח של הכשרת הישוב ביטוח. משקיעים שהשתתפו בהנפקה המוצלחת של החברה-האם אשתקד, והרוויחו מעל 20% על כספם, מצפים שנמשיך להגדיל את שווי השוק של החברה ולהוריד את המנוף הפיננסי שלנו. ההנפקה של הכשרה ביטוח מתוכננת כעת לרבעון השני של השנה, כדי לאפשר את התרחבות עסקיה ולסלול את הדרך להכנסת שותפים אסטרטגיים".

אני מניח שהאירועים שנלוו לכישלון ההנפקה לא הוסיפו לכם בריאות.

"זה לא סוד שאנחנו מסתובבים עם הרגשה לא טובה בעניין הזה, אבל אני משוכנע שההנפקה תצא לדרך ברבעון הקרוב, ותביא ברכה לחברה ולמשקיעים. לדעתנו, שווי החברה עומד על 250 מיליון שקל, היא איתנה ורווחית. החלטנו לצאת לפי שווי אטרקטיבי יותר, כי חשוב לי שהגופים שישקיעו ירוויחו כסף. אבא שלי לימד אותי את הפתגם 'חיה, ותן לאחרים לחיות'. אם המשקיעים יפסידו, אנחנו לא נרוויח כלום".

את האשם בדחיית ההנפקה תלה רון ויסברג, יו"ר הכשרה ביטוח, בחברת החיתום פועלים אי.בי.אי ובמנהלה רונן צלניר, הנחשב לחתם הבכיר בישראל. לטענתו, כמי שהיו אמורים להוביל את הגיוס, הם "לא נשכבו על הגדר" לטובת הצלחתו. בניסיון הבא, מעדכן נמרודי, "תהיה לידר החתם המוביל, אבל יש סיכוי מצוין שאי.בי.אי, לצד חתמים מובילים אחרים, תהיה שותפה למהלך".

רונן צלניר, שאמור היה להוביל את הגיוס, נחשב למקורב אליך.

"רונן ואני מכירים כבר עשרות שנים, עוד מהתקופה שבה שירתנו יחד בקורס קצינים של התותחנים. יש לי אליו הערכה מקצועית. הוא הנפיק עשרות ניירות ערך של הקבוצה בהצלחה גדולה. היום, במבט לאחור, המסקנה שלי מהאירועים שנלוו לניסיון ההנפקה היא שרונן חשב בתום-לב, שהטיימינג להנפיק לא היה נכון ולכן התרחשה התקלה. אנחנו הולכים קדימה, ונשמח לשתף פעולה עם כל מי שיתרום לקידום ההנפקה. אני בטוח שנצליח, כי מלבד ההון, הרווחיות והמחיר האטרקטיבי שבו תתבצע ההנפקה, ערכנו בשבועות האחרונים פגישות עם משקיעים מוסדיים, ותפרנו להם חבילת ניירות ערך שתתאים לדרישותיהם".

מה ניתן ללמוד מהחזרה שלך לאחרונה לתפקיד המנכ"ל בהכשרת הישוב ובמעריב?

"חשוב לי מאוד להיות כיום חלק מרכזי בתוכנית האסטרטגית של הכשרת הישוב. לא חוכמה לדרוש ממנהלים הישגים כבעל מניות ולהיעלם בחו"ל. יותר מתמיד נדרשת מעורבות בניהול היום-יומי. אם מישהו חושב שלהתמנות למנכ"ל זה 'פאן', הוא כנראה לא עשה את התפקיד מימיו. מנהיגות זה הרבה יותר אחריות מ'פאן' והחזרה שלי לניהול מלא, בעיקר של מעריב, היתה מתבקשת.

"בשנתיים האחרונות העיתון עבר תהליך הבראה יסודי, שחייב קבלת החלטות קשות ושינויים פרסונליים, החל מרמת העורך הראשי, דרך סגניו, עורכי מוספים וחדשות, ומנהלי שיווק וכספים. גם לי וגם לצוות המוביל בעיתון היה חשוב שאהיה נוכח בתהליכים היומיומיים.

"אני מאמין גדול בניהול שקרוב ל'רצפת הייצור' ולאנשים, ובמעריב הצלחנו רק בזכות המחויבות של האנשים והרבה רצון ואמביציה. אני מאמין שמנכ"ל חייב ליצור מנהיגות בארגון, כי זה המנוע שמספק את האנרגיה".

האם שכרך, בגובה של 85 אלף שקל בחודש, ועוד הטבות הכוללות מכונית מרצדס מפוארת, אינם פוגעים ברצון ובאמביציה של עובדי העיתון, שאשתקד קוצץ שכרם?

"לאות הזדהות עם העובדים ומתוך הכרה בוויתורם על 10% מהשכר, חובתי לתת דוגמה אישית. לכן קיצצתי את שכרי ב-2003 בחצי. גם נשאתי מכיסי הפרטי במחצית מעלות המכונית. בהכשרת הישוב, כידוע לך, למרות כובד האחריות והעבודה האינטנסיבית, איני מושך שכר כלל. מכל מקום, כשאני משווה את השכר שלי לשכר של מנהלים בחברות רבות במשק, שמגיעים למאות אלפי שקלים בחודש, המסקנה היא ששכרי בהחלט סביר ולא ראוותני".

אתה? לא ראוותני?

"בצד החומרי אני לא מל"ו הצדיקים והחסודים, אני מודה שאני נהנה ממה שיש לי, אבל יגידו לך האנשים שמכירים אותי - אני נהנה מאוד גם לשתף ולצ'פר ולהרעיף שפע על אחרים. בצד הפחות מוחשי, אני משתדל להיות אדם עניו. למרות ההצלחות והתארים, אני מחויב תמיד להיות קשוב ותמיד-תמיד מוכן ללמוד, מכל אחד. אמא שלי תמיד אומרת, 'הישמרו פן יגבה לבכם', ואצלנו, במשפחות הספרדיות, האמא היא המצפון של המשפחה".

"לא נתנער מחובות"

כחברת אחזקות הפועלת בעיקר בשוק המקומי, ספגה הכשרת הישוב הפסדים כבדים של כ-340 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. המיתון והמצב הביטחוני היכו קשות בכל אחד מתחומי פעילותה, ובעיקר התקשורת, הנדל"ן והמלונאות. הפסדים אלה שחקו כמעט בחצי את ההון העצמי של הכשרה, מניות החברה איבדו כ-70% מערכן מאז תחילת שנת 2000.

לאחרונה הפחיתה חברת הדירוג מעלות את דירוג האג"ח של הכשרה, עקב ההרעה הניכרת בתוצאות החברה והגירעון המצטבר בתזרים מדיבידנדים ודמי-ניהול, לעומת עומס הוצאות הנהלה (עלות המשכורות שמושכת המשפחה השלטת בקבוצה כ-10 מיליון שקל בשנה) - והחזרי החוב הכבדים בשנים הקרובות, שיאלצו את החברה לממש נכסים.

אתה יכול לראות מצב שבו תרימו ידיים ותפסיקו לשלם חובות לבנקים?

"הכשרת הישוב וההנהגה שלה מאמינים באופן חד וברור שיש להוריד את המנוף הפיננסי ולעשות כל פעולה הנדרשת להחזיר את הדירוג מ-A מינוס ל-A, למרות שהדירוג הנוכחי מהווה עדיין דירוג השקעה. תמיד הקפדנו הקפדה יתרה לשלם את החובות שלנו בזמן, ואפילו לעמוד מאחורי חובות 'נון-ריקורס' של חברות-בנות.

"היו משפטנים שאמרו שיש לנו אפשרות להתנער מחוב של הד ארצי או של מלונות הכשרת הישוב, אבל אנחנו מאמינים בדרך שונה לחלוטין, והיא שפתרון צריך להתחשב בנושים, בבנקים ובעובדים. אם אתה פועל בעולם העסקי באחריות, בשלב מסוים זה חוזר אליך. כך פעלנו ב-20 השנים האחרונות, וזו הסיבה שבדרך-כלל בנקים וגופים פיננסיים שונים ממשיכים להעמיד לנו קווי-אשראי גדולים. לא היתה פעם אחת שבנק הקטין לנו את היקף ההלוואות, או דרש שיפור בביטחונות. הוכחנו לשוק ההון שמחויבות אצלנו היא ברזל".

כיצד תחזקו את האיתנות הפיננסית של הקבוצה?

"עד סוף 2005 נגדיל את ההון העצמי של הכשרה ל-500 מיליון שקל, תוך הורדת המנוף הפיננסי".

איך?

"הגדלת ההון תבוא בראש ובראשונה מעלייה ברווחיות הבסיסית של תחומי הפעילות המרכזיים בקבוצה, וכן מהצפת ערך בשוק ההון ומימוש נדל"ן הרשום בשווי נמוך בספרים.

"החלטנו על יישום תוכנית אסטרטגית, ואנחנו נמצאים כיום בעיצומה של תפנית מהותית בכל חלקי הקבוצה. במעריב ביצעתי אשתקד תהליך קשה של התייעלות, ולמרות זאת הצלחנו להגדיל משמעותית את התפוצה, והתוצאות באות לידי ביטוי בדוחות. לאחר הפסדים כבדים במחצית הראשונה של השנה החולפת, חל מהפך של 180 מעלות במחצית השנייה, והמגמה החיובית נמשכת גם ברבעון הראשון של 2004.

"בתחום הנדל"ן נערכנו למימוש נכסים, ובעיקר מכירת קניון 'שבעת הכוכבים' בהרצליה, שאמורה להכניס לקופת הקבוצה בתקופה הקרובה תמורה של כ-400 מיליון שקל ורווח של 100 מיליון שקל. חלק מהכסף יאפשר את הורדת המינוף הפיננסי, ואת היתרה נשקיע בפרויקטים בחו"ל - בקנדה ובפולין - המתבצעים במסגרת חברת סקיי ליין שבה אנחנו שותפים. מדובר בכ-150 אלף מ"ר של פרויקטים מניבים, מרכזים מסחריים ופארקים תעשייתיים מאוד מצליחים, שעד היום הרווח מהם טרם התבטא בדוחות. במסגרת התוכנית האסטרטגית, גם מכרנו בשנתיים האחרונות חברות שלא בליבת העסקים המשולשת של תקשורת-ביטוח-נדל"ן והסבו הפסדים, כנטל"י והד ארצי".

מתוכננות גם השקעות חדשות?

"הכשרת הישוב תמיד היתה חברה יזמית. ידענו לרכוש את מעריב בשעתו הקשה מידי כונס הנכסים של רוברט מקסוול ולהפוך אותו לאימפריה. כך גם עם סוכנות הביטוח בידרמן, שהפכה להכשרת הישוב ביטוח, או ביזמויות נדל"ן. זו התוכנית שלי לגבי הכשרת הישוב: לרכוש חברות הזקוקות למהפך עסקי, מנהיגות, תחכום, ובעיקר עבודה קשה. מי שיודע איזה מאמץ הושקע בבניית מעריב, יודע שזה לוקח הרבה מאוד זמן ואנרגיה".

מה תעשו בקשר למלונות הכשרת הישוב, שהפסידה כ-70 מיליון שקל בשנתיים האחרונות?

"המשימה שלנו בחברת המלונות היא להביא אותה כמה שיותר מהר לרווחיות, תוך התבססות על מלון גלי כינרת בטבריה, שנפתח לאחר שיפוץ. כמו בביטוח, גם כאן אנחנו מחפשים שותף בדמותה של רשת מלונות ישראלית או זרה, שבמיזוג איתה ייווצר יתרון לגודל שיוכל לסייע להעלאת הרווחיות. כמובן שללא שיפור במצב התיירות הנכנסת, התהליך יתרחש לאט יותר".

"אם יבוא טד טרנר, ניכנס לשותפות"

סיבה חשובה נוספת ל"דיכויין" של מניות הכשרת הישוב הוא מבנה ההון בחברה, שאותה רכשו הנמרודים מידי הסוכנות היהודית ובנק לאומי ב"מחיר מציאה" ב-1989. מבנה, המקנה ליעקב נמרודי, אביו של עופר, מניות-יסוד המהוות 50% מזכויות ההצבעה, מונעות אפשרות למאבק שליטה בחברה, ומפחיתות, לכאורה, את המוטיבציה של בעלי השליטה לחלק דיבידנדים.

נמרודי מגניב חיוך קטן כשהוא נדרש לסוגיה: "אני ער לכך. באקדמיה קוראים לזה 'היעדר ערך ההשתלטות העוינת' עבור בעלי מניות מקרב הציבור. בשבועות האחרונים נפגשתי עם בכירים מאוד בשוק ההון, שטענו בפניי שהבעיה מעיקה על מחיר המניה. לקחתי את דבריהם בכובד-ראש, מפני שבעידן המודרני אסור לשחק משחק של בת-יענה ולטמון את הראש בחול".

ומה הפתרון?

"בכוונתי להמליץ בפני אבא שלי, יעקב נמרודי, שמחזיק במניות-היסוד, לבחון אפשרות של השוואת זכויות ההצבעה בחברה, בתהליך הוגן. בחזוני אני רואה שהכשרת הישוב תיהפך להיות חברה עם סוג מניות אחד, כך ששוק ההון יוכל לשקול את ערכה הכלכלי האמיתי, שכיום לא בא לידי ביטוי".

תוך הסתכנות באובדן שליטה אפשרי בעתיד?

"אני ואבי מחזיקים היום כ-50% מההון בהכשרת הישוב (וכ-65% בזכויות ההצבעה, ש' ש'), והמשמעות של השוואת זכויות היא שנקבל פיצוי במניות הרגילות של החברה. אני מקווה שנוכל להיכנס לתהליך כבר בשלב הנראה לעין. אני מאמין גדול בזה, ומתכוון לנסות ולשכנע את אבי לפעול לכך".

לפני כארבע שנים נפוצו בשוק ההון שמועות לגבי כוונתו של יעקב נמרודי למכור את מניות השליטה בהכשרה, בעקבות מעצרו של עופר בקשר עם החשדות במסגרת פרשת האזנות-הסתר השנייה. נמרודי האב טען כי "אין לנו כוונה למכור שום מניה בהכשרת הישוב, ואני לא צריך שותף. יש לי מספיק כסף, וטוב לי ככה... לא אתן למבקשי רעתנו את התענוג לזכות ולראות אותי מוכר". באותה הזדמנות הצהיר יעקב נמרודי כי "את מעריב ינהלו גם נכדיי".

מי שלא לקחו ברצינות את הצהרותיו היו בעלי קבוצת גבור ספורט, הפיננסיירים הצעירים רועי גיל ואיתן אלדר. גבור ספורט רכשה כ-24% ממניות הכשרת הישוב, תמורת כ-300 מיליון שקל, תוך שבעליה מצהירים על כוונתם להשתלב בגרעין שליטה עתידי בחברה. אלא שהמציאות תפחה באכזריות על פניהם. לאחר שהפסידו את רוב השקעתם בעקבות ירידת מחיר מניות הכשרה, ואף נקלעו לסף פשיטת-רגל, פרץ סכסוך בין גיל ואלדר לבין נמרודי, מיטיבם לשעבר, אשר לטענתם הבטיח לחלצם מההשקעה הכושלת וסירב לעמוד בהבטחתו.

נמרודי: "גיל ואלדר היו חברים שלי, שותפים, ואפילו אתה הגדרת אותם בזמנו כ'אחים הצעירים' שלי. הם נקלעו למשבר חמור, כי נקטו במהלך שהיה גדול עליהם בעשר מידות. הם ניסו לרכוש נתח גדול מהכשרת הישוב, שיקנה להם דריסת-רגל בחברה בעתיד. התוכנית שלהם לא צלחה, ומכיוון שכל הרכישה בוצעה במנוף פיננסי עצום, הם נכנסו לסחרור. ממש צר לי עליהם. אני מאמין שאם תהיה להם סבלנות ומניות הכשרה יישארו בבעלותם, הם ירוויחו מההשקעה שלהם".

היתה הבטחה לחלצם מההשקעה?

"אף פעם לא הבטחתי להם שום דבר, ויתרה מכך - הם אף פעם לא ביקשו. ניסיתי לעזור להם, כשנקלעו למשבר, כי אני מאמין שבעולם העסקים יריבות ומלחמה לא מביאות ברכה. במיוחד השתדלתי למענם במגעים שניהלו למכירת המניות לאמנון ברזילי (מבעלי חברת ההשקעות גמול), אבל לצערי הוא התחרט ומניעיו עמו".

השליטה בהכשרת הישוב עמדה בעבר למכירה?

"לא היה מצב שמישהו התכוון למכור את השליטה בהכשרת הישוב, ובכל מקרה - אני מחויב היום להכשרה ולחברות-הבנות בכל רמ"ח אברי. אני קשור אליהן בכל נימי נפשי. זה הבית שלי, וזו המשפחה שלי. המחויבות כל-כך גבוהה, שהרעיון של מכירת השליטה נראה לי לא רציני. חשוב לי שבעלי המניות והעובדים יידעו שאני בעשר אצבעות בפנים, מקדיש 24 שעות ביממה לעבודה, וזו לא הגזמה. זו הבחירה שלי, האהבה שלי, ההגשמה העצמית שלי, ומה שמצית אותי זה האתגר".

מה לגבי מעריב?

"אני מכיר את האמירה הרווחת בעולם העסקים, ולפיה כל דבר עומד למכירה והשאלה היא רק המחיר. אני גם בהחלט פועל כדי לממש נכסים שניתן להרוויח מהם, ולא מתאהב בסחורה. אנחנו הרי חברת השקעות.

"באשר לבעלות על מעריב, גם כאן צריך להבין שאם יבוא טד טרנר, או שכמותו, ויציע שותפות תוך השקעה מסיבית של מאות מיליונים, אני אפעל לקידומה. האהבה העצומה למעריב צריכה לעודד הכנסת משקיע שידחוף את החברה קדימה, וחוץ מזה - זה יהיה מהלך חכם שגם יציף ערך. יש פער אדיר בין מה שהשוק מעריך את מעריב לבין מה שמשקיעים מוכנים לשלם תמורתה. התפקיד שלי הוא לשכנע את השוק שהחברה, הנסחרת בשווי של 120 מיליון דולר, שווה 450 מיליון. מכל מקום, מה שאבא אמר, שמעריב יהיה חלק מאיתנו לדורות, זו מורשת ברזל בשבילי. אבא שלי הוא ההשראה, הלב והאישיות הכי חשובה לי בחיים".

אתה מרוצה מהשותף הנוכחי שלך בעיתון, ולדימיר גוסינסקי?

"גוסינסקי שותף מצוין, שהשקיע הרבה כסף בחברה (85 מיליון דולר, ש' ש'). עם השנים אני מגלה שיש לו הבנה עמוקה בעיתונות וגישה מקצועית. הוא עמד בכל המבחנים כשותף בהוצאה לאור. הוא מבין את ערך חופש הביטוי לעורכים ולכתבים, מבלי להתערב במלאכתם. מעבר לכך, מדובר באדם בעל אישיות חמה וידידותית, שהוא לא רק שותף אלא גם חבר.

"לאחרונה הוא ביקש ממני לסייע בתחומים מסוימים של הניהול המסחרי במעריב, וקיבלתי את בקשתו בזרועות פתוחות. במסגרת זו מונה לדירקטור מטעמו כריס רינו (מנהל כספים בחברות שבבעלות גוסינסקי), כדי לסייע בניהול יתרות המזומנים של החברה. בנוסף מעורב גוסינסקי בהקמת אתר האינטרנט החדש של מעריב, אשר אמור להיות מושק בתחילת מאי".

"בעיתונות יש כסף כבד לקחת"

גל הגיאות הנוכחי בבורסה הניב רווח נאה למעריב, בעקבות מכירת מקצת מאחזקותיה בחברת הכבלים מת"ב. בנוסף העניקה מעריב אופציה לחברת הברוקרים אקסלנס, לקנות ממנה מניות נוספות במת"ב, שהפכה לסחורה לוהטת בבורסה, בעקבות העברת השליטה הצפויה לידי חברת הסלולר פרטנר.

נמרודי: "בכוונת מעריב להמשיך למכור את מניות מת"ב שבידיה. היינו בעבר חלק מהיזמים של תעשיית הכבלים, ויחד עם משפחת דנקנר ושותפים טובים אחרים הקמנו את החברה. עם השנים הפכנו למחזיקי מניות פסיביים, ללא שותפות בדירקטוריון. לא מימשנו בעבר מניות, שכן הערכנו שהשווי בבורסה נמוך יחסית לשוויין הכלכלי. לאחרונה מכרנו מניות ב-41 מיליון שקל, שיצרו אצלנו רווח של 21 מיליון שקל.

"אנחנו עדיין מחזיקים 11.5% מהמניות, ששווי השוק שלהן כ-150 מיליון שקל ושגלום בהן רווח פוטנציאלי של 85 מיליון שקל. סך-הכול, לאחר שנסיים לממשן בזמן הקרוב, מדובר ברווח נטו של מעל 100 מיליון שקל למעריב. המכירה תציף ערך לחברה ותגדיל מהותית את העוצמה הפיננסית שלה. היקף המזומן בקופת מעריב יגדל לכ-600 מיליון שקל, ההון העצמי ל- 480 מיליון שקל, וההתחייבויות, נטו, יעמדו על אפס".

מדוע החלטתם לצאת מתחום הטלוויזיה בכבלים?

"החלטנו להתמקד בעיתון מעריב. שמנו לעצמנו למטרה להיות גורם מוביל בתעשיות הפרינט והאינטרנט. אנחנו יוצאים מעסקים שאינם בליבת העסקים של החברה, כשסוד גלוי הוא שהמשימה היא להביא למהפך ביחסי התפוצה מול ידיעות. חלק מהכסף כתוצאה ממימוש מניות מת"ב יושקע במטרה זו".

בעבר, בטרם החלה האחזקה במת"ב להוות נטל על דוחות מעריב, נבע עיקר רווחי החברה מאחזקותיה בתחום התקשורת האלקטרונית. עד סוף השנה הנוכחית צפויה מעריב למכור גם את אחזקתה האחרת, בזכיינית הערוץ השני טלעד (24%). מועצת הרשות השנייה קבעה אשתקד כי על משפחת נמרודי למכור את אחזקותיה עד ליום פרסום המכרז החדש לערוץ 2, שנקבע לספטמבר 2004, בשל הרשעתו של נמרודי בפרשת האזנות הסתר (ראו מסגרת).

נמרודי: "זו החלטה פופוליסטית, אומללה ולא צודקת, אבל אין בכוונתי להילחם בה, כי ממילא גם טלעד איננה בליבת העסקים של מעריב. מניותינו בחברה עומדות למכירה. אנחנו מקבלים הצעות, אבל ייתכן שהתהליך יתארך בשל המיזוג המתגבש בין טלעד לרשת. בכל מקרה, אני מקווה שנשלים את המכירה עד סוף השנה".

האחזקה בטלעד הוסיפה לכם השפעה?

"הערוץ השני לא נתן לנו שום כוח. המעורבות הניהולית בטלעד היתה אפסית. כל בעלי המניות נתנו עצמאות מוחלטת לעוזי פלד, מנכ"ל החברה, מבחינה מערכתית ועסקית. אנחנו כמובן מאוד מרוצים מההשקעה, שהניבה לנו דיבידנדים רבים במהלך השנים. רק בשנה האחרונה חילקה טלעד 20 מיליון שקל לבעלי המניות".

בשנים האחרונות, כפי שניתן לראות בדוחות מעריב, ספגו המו"לים של העיתונות הכתובה הפסדים עצומים. איזה עתיד יש לעסק הזה?

"בשנת 2000 רווח ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת) של מעריב עמד על 100 מיליון שקל, כתוצאה משוק פרסום בריא ומחירי נייר סבירים. השנים האחרונות היו קשות לתעשיית הפרינט כולה. אין הדבר מלמד כי לתעשייה אין עתיד עסקי. ההפך הוא הנכון. יש שוק של קוראים חדשים, וכמובן קוראים שעוברים ויעברו אלינו מידיעות. לגבי שוק הפרסום - כידוע לך, ברגע שתהיה התאוששות, העיתונים המובילים יהיו עמוסים במודעות. עדיין שוק הפרסום מהווה מעל 50% מהתקציב בעיתונות המודפסת.

"אני לא מנסה להגיד שמעריב זה קומברס. לא מדובר בפוטנציאל של תא קולי בכל בית, אבל יש מאיפה לקחת כסף כבד מאוד, ואני מאמין בעיתונות לטווח הארוך, לצד האינטרנט, ולכן אני מפתח גם את הערוץ הזה. העיתונות והצורך בפרסום בעיתונות לא ייעלמו, כי יש משהו שונה בלהחזיק ביד עיתון לעומת יתר המדיות".