סיכום 2003: השכר החצוף ביותר; הבונוס החצוף; מצנח הזהב של השנה; והחו"ל המשתלם ביותר

לקטגוריית השכר החצוף של השנה מועמדים רבים ו"ראויים". גם ב-2003 רווחה התופעה של העדר קשר כלשהו בין ביצועים עסקיים לתגמול הבכירים בעשרות חברות ציבוריות. קבלו מספר דוגמאות על קצה המזלג

השכר החצוף של השנה

לקטגוריה זו מועמדים רבים ו"ראויים". גם ב-2003 רווחה התופעה של העדר קשר כלשהו בין ביצועים עסקיים לתגמול הבכירים בעשרות חברות ציבוריות. על קצה המזלג ניתן להסתפק במספר דוגמאות ספורדיות.

בעלי השליטה בחברת גבור ספורט , איתן אלדר ורועי גיל, סיפקו אשתקד את "הסחורה הרגילה", הפסד עצום של 147 מיליון שקל, בעקבות הפסד של 187 מיליון שקל ב-2002. למרות הכישלון העסקי המהדהד של השניים, שניצלו בעור שיניהם מפשיטת רגל תודות לנדיבות הבנקים, שכרם כמעט ולא נפגע אשתקד ועמד על כ-100 אלף שקל כ"א.

חברם של השניים לבית המשרדים "בית גבור ספורט", עופר הירשזון (בנו של יו"ר ועדת הכספים), לא טמן אף הוא את ידו בצלחת. הירשזון ג'וניור אולי לא נזקק בינתיים להסדר חובות כולל כמו זה שהשיגו גיל ואלדר, אך גם חברת ההשקעות הירשזון-ברק שבשליטתו דיווחה על מגעים עם הבנקים בקשר לפריסת חובות וקביעת אמות מידה פיננסיות חדשות, על רקע הפסד של כ-45 מיליון שקל בשנתיים האחרונות והתאפסות ההון העצמי. ברם, בכל הנוגע לשכר והטבות חוצפתו גדולה משלהם - 2.4 מיליון שקל ב-2003, 200 אלף שקל בחודש.

הבונוס החצוף של השנה

המהירות שבה עברה חברת דור כימיקלים ממעמד של ענק עולמי וצומח לחברה מפסידה שעשויה למצוא עצמה עם הערת "עסק חי" בדו"חות, היא עניין שמחייב חקירה מדוקדקת וסביר להניח שטרם נאמרה המילה האחרונה בנידון.

לא נותר לנו אלא להזכיר, כי ערב המעבר מרווחים עצומים להפסד כבד, בתחילת השנה שעברה, הספיק יו"ר דור, צביקה מור, לבקש מהאסיפה הכללית מענק של מיליון אירו והעלאה רטרואקטיבית של 25% בשכרו.

האסיפה הכללית של דור אומנם מיתנה את דרישותיו של מור, מבעלי השליטה בחברה, וקצבה לו מענק של 400 אלף אירו "בלבד". את יתרת הסכום קיבל כהלוואה, על חשבון הבונוסים בשנתיים הבאות. העלאת השכר למור אושרה, אך לא באופן רטרואקטיבי כפי שביקש.

גם כך, נראה כי בכל הנוגע לבונוס, הקדים מור לרתום את העגלה לפני הסוסים. אגב, למרות ש-2003, שהייתה ללא עוררין שנה גרועה מבחינתה של דור כימיקלים, זכה במהלכה מור לשכר שמן בעלות של 2.6 מיליון שקל (לעומת כ-3.5 מיליון שקל ב-2003).

מצנח הזהב שנפתח השנה

להעברת השליטה בקבוצת אי.די.בי אשתקד, נלוותה פרישה סיטונאית של מנהלים בכירים בקבוצה שחשפה פעם נוספת את נדיבותה הידועה של משפחת רקנאטי. ערב העברת השליטה אישרה האסיפה הכללית של אי.די.בי פיצויי פרישה כפולים לשורה ארוכה של בכירים ובראשם המנכ"לים המשותפים דליה לב ואלי כהן (ע"ע הפירוק של השנה).

אף אחד מאלה איננו יכול להתהדר במצנח זהב דומה לזה שנפתח מעל ראשו של מנכ"ל כלל תעשיות לשעבר, מאיר שני. ביוני 2003, חודש לאחר שהשליטה באי.די.בי הועברה לידי נוחי דנקנר, פרש שני מתפקידו, על רקע "הבדלי גישה" עם בעל הבית החדש.

חוזה העסקתו של שני, שמונה למנכ"ל כלל תעשיות בינואר 2001, איפשר לו, במקרה של העברת השליטה, להודיע על הפסקת עבודתו בחברה ולהיות זכאי להמשך תשלום שכרו - 2 מיליון שקל בשנה - עד לחודש ינואר 2008. מכאן ששווי מצנח הזהב של שני מגיע ל-9 מיליון שקל!

מצנח הזהב שנחתם השנה

אחרי פרישתו הצורמת מניהול בנק הפועלים , אלי יונס לא לוקח סיכונים. כמי שמאז ומתמיד ידע לסדר לעצמו חוזי העסקה שמנים שתפחו מתפקיד לתפקיד, הגיע יונס "לשיאו" בחוזה ההעסקה שחתם לאחרונה כמנכ"ל בנק המזרחי. חוזה שהפך אותו כנראה למנכ"ל המתוגמל ביותר במערכת הבנקאית בישראל.

מלבד עלות העסקה, שעשויה להגיע לכ-5 מיליון שקל לשנה (שכר ובונוס), יקבל יונס בבנק המזרחי הקצאת אופציות חסרת תקדים בהיקפה - 2.5% ממניות הבנק וחוזה ארוך טווח לתקופה של חמש שנים, מאפריל 2004. אם בנק המזרחי יבקש לסיים את העסקתו של יונס, ישולם לו שכרו על פני תקופת ההסכם כולה, וכך גם במקרה של העברת השליטה בבנק. אם תופסק העסקתו של יונס, הוא יקבל פיצויי פיטורים של 200% משכרו החודשי בגין כל שנת עבודה.

החו"ל משתלם של השנה

חברות שהעבירו את עיקר פעילותן לחו"ל, בעיקר בתחום הנדל"ן, ראו אשתקד רווחים גבוהים, ובהתאם זכו מנהליהן למשכורות עתק. ראש וראשון הוא כמובן חיים כצמן, בעל השליטה בחברת גזית-גלוב , שעלות העסקתו העמירה אשתקד ל-15.4 מיליון שקל - 1.3 מיליון שקל בחודש. יד ימינו, דורי סגל, ספר אשתקד 7.2 מיליון שקל - למעלה מחצי מיליון שקל בחודש.

אבל לא רק כצמן וסגל. שמעון וינטרוב, היו"ר הפורש של קבוצת בראק קפיטל , שביצעה בשנים האחרונות השקעות ענק בנדל"ן מעבר לים, זכה לשכר ומענקים בהיקף של כ-4.8 מיליון שקל. נתן חץ, בעל השליטה בחברת הנכסים אלוני חץ (בעלת עניין בגזית-גלוב), זכה לשכר בעלות של 3.5 מיליון שקל, ואילו יו"ר דלק-בלרון, איליק רוז'נסקי, השתכר אומנם "רק" 1.8 מיליון שקל, אך בנוסף זכה להלוואות בהיקף של כ-4.5 מיליון שקל לרכישת מניות בגין תוכנית אופציות.

מרשימת בעלי השכר הגבוה שקבעו את מרכז עסקיהם בחו"ל לא נפקד גם השנה שמו של גרשון זלקינד, בעלי קבוצת אלקו , שזכה אשתקד לשכר בעלות של 5.5 מיליון שקל, מחצית מעלות שכרו ב-2002.