היורו והמשפט הישראלי

ב-1.1.1999 יתחולל שינוי קרדינלי במערך הכלכלי-מוניטרי של אירופה. האיחוד המוניטרי האירופי, EMU - EUROPEAN MONETARY UNION, יקבל תנופה ממשית בכך שמטבע היורו יהפוך להיות ההליך החוקי של אותן המדינות המשתתפות באיחוד ושערי המטבעות ייקבעו, באופן בלתי חוזר, מול המטבע החדש. מאותו רגע היסטורי, ניהול המדיניות המוניטרית של אותן המדינות יופקד בידיו הנאמנות של בנק מרכזי אירופי אחד, ה-ECB EUROPEAN BANK, שמושבו יהיה בפרנקפורט. עד היום הצטרפו לאיחוד המוניטרי 11 מדינות, אם כי עדיין נותרו מחוץ למסגרת האיחוד מספר מדינות, כגון בריטניה, שוודיה, דנמרק ויוון.

שינוי מהותי זה נגזר מהפעלתה של אמנת מאסטריכט מסוף 1991. האמנה מגדירה ומנתחת את השלבים הדרושים לאיחוד המוניטרי מן הבחינות הכלכליות והמוניטריות, תוך הצגת התהליך הארוך והמורכב שאיחוד כזה מצריך, הגדרת שלבי ההכנה החוקיים והמינהליים הנדרשים ופירוט שלבי הביצוע והיישום בפועל.

תוצאותיו של האיחוד המוניטרי ישיקו לכל הפעילויות העסקיות והמשקיות באיחוד. האיחוד המוניטרי, בין היתר, יוצר כלכלת שוק אחידה, עצומה בהיקפה, ללא גבולות, שבה פועלים למעלה מ-375 מיליון אזרחים ואלפי גופים עסקיים. אזרחים וגופים אילו עתידים לקנות ולמכור באותו המטבע, בלא חשש לשינויים בשערי החליפין, ושהתוצר הכלכלי הצפוי בה יהיה כ-6.3 טריליון דולר.

בין ההשפעות הכלכליות הבולטות על התאגידים הפועלים באיחוד המוניטרי, הנגזרות מיצירתה של יחידת ענק כלכלית זו, ניתן לצפות, בין היתר, את ההליכים הבאים:

1. שקיפות מחירי המוצרים בשל כוחות השוק, שידחפו לביטול הפרשי המחירים בין מדינות.

2. החרפת התחרות העסקית, בשל הפיכת השוק המקומי לכלל-יבשתי והצורך בהתאמת מוצרים קיימים לדרישות משתנות ופיתוח מוצרים חדשים.

3. שינויים בשיווק ותימחור מוצרים, בשל קושי שייווצר בקביעת מחירים פסיכולוגיים למוצרים מקומיים.

4. עלייה בהוצאות העסק לטווח קצר ולטווח ארוך, במיוחד בענייני חשבונאות ומשפט, תכנון והתאמה של מנגנוני השיווק והמכירות, כולל הערכות ופריסה מחדש של קווי המוצרים, תוך הצורך בהכשרת כוח האדם ללימוד והתמודדות עם התנאים המשתנים.

5. שינויים בתחומי הרכש והלוגיסטיקה של העסק ובמחשובו.

6. שינויים בהרכב גיוס ההון, מקורות המימון לעסק והתמודדות עם פעילות בנקאית שונה.

7. התמודדות עם הדרישות החדשות שמטיל האיחוד על כל מדינה ומדינה וביניהן, הדרישה להגיע לתקציב מאוזן או עם עודף חיובי, כאשר הגירעון המותר הוא עד %3 בלבד מן התל"ג, אחרת מוטלים קנסות על המדינה בשל כך.

כפי שצויין לעיל, ב-1.1.1999, היורו הופך הליך חוקי באירופה. חשוב לציין, כי במועד זה האזרחים יוכלו לפעול, באופן רעיוני, במטבע יורו, כגון לצורך ניהול חשבון בנק. יחד עם זאת, האזרחים לא יחזיקו, באופן פיזי, במטבעות היורו. שטרות ומצלצלים של מטבע היורו יופצו במדינות האיחוד רק בשלב מאוחר יותר. כמו כן, אין חובה לעבור לשימוש ביורו במועד זה, וייתכן וכל המסחר ימשיך להתנהל במטבעות המקומיים עד שנת 2001.

בינואר 2001 מתחילה תקופה המאופיינת על ידי הכלל "אין כפיה, אין איסור". קרי, המדינות החברות באיחוד אינם מחויבים להשתמש במטבע היורו, אך אם מעוניינים, הם רשאים לעשות כן ללא כל איסור. בהתאם לתכנון, המעבר הסופי ליורו יתבצע בחודש ינואר 2002 או סמוך לכך. בשלב זה יוצאו ממחזור מדינות האיחוד כל השטרות והמצלצלים של המטבעות הלאומיים הישנים. במקומם יופץ כל המטבעות והמצלצלים של מטבע היורו.

ישראל חתומה מזה מספר שנים, בדומה למדינות נוספות, על הסכם סחר חופשי עם האיחוד, דבר שאף הוא תורם להשפעת שינוי המטבע על השוק הישראלי. ההסכם קובע, בין היתר, חופש תנועה של מוצרים תעשייתיים בין ישראל לבין האיחוד. עם זאת, מן הראוי לציין, כי מוצרים חקלאיים אינם נכללים במסגרת ההסכם.

כמו כן, מדינת ישראל מקיימת הסדר רכישות ממשלתיות. המשמעות וההשפעה המרכזית של הסדר זה, היא יכולתה של חברה ישראלית להתמודד על מיכרזים המוצעים באיחוד. עם זאת חשוב להדגיש, כי בפועל קיימים בפני החברות הישראליות קשיים כגון איתור המיכרזים, הפצת המיכרזים לגורמים המתאימים בישראל ועמידה בתנאי מכרז של האיחוד.

על אף שישראל אינה חתומה על אמנת מאסטריכט, ההשפעות הצפויות על המשק הישראלי עקב החלפת המטבע, הן רבות. השפעות אילו עשויות להשפיע על כל פרט בחיינו. כמעט כל חברה ישראלית, העוסקת ביבוא-יצוא מאירופה, מושפעת מתנודות המטבע, ועל כן ברור, כי אין מנוס מלייחס חשיבות עליונה לשינוי מטבע.

לשם המחשת מעט מן ההשפעות הצפויות מהחלת מטבע יורו, על שיטת המשפט הישראלית, מוצגים המקרים הבאים.

חברה ישראלית או אדם פרטי מעוניינים לייבא בגדים מחברה איטלקית. החברה האיטלקית עובדת במטבע יורו. החברה תסכים לחתום על הסכם עתידי עם החברה הישראלית, בתנאי שההסכם ייקבע במטבע יורו וכפוף לתנודות מטבע יורו. החברה האיטלקית מעוניינת לקבל תשלום ביורו, ואף תשלם מנגד ביורו.

סוגיה משפטית מעניינת מאוד כשלעצמה, אשר נבדקת בימים אלו, היא השפעת היורו על חוזים קיימים. להמחשת נושא זה קחו, לדוגמא, חוזה קיים בין חברה ישראלית לחברה הולנדית לייצוא תוכנות מחשב מישראל להולנד, כאשר התשלום עבור תוכנות המחשב הוא במארקים. מחד גיסא, לאור כניסת מטבע היורו המארק מבוטל, ומאידך גיסא, עיקרון משפטי חשוב הוא היות הצדדים לחוזה חופשיים לקבוע, בין היתר, את סוג המטבע ביחסיהם החוזיים. האם המעבר החד-צדדי למטבע יורו יוצר עילה לביטול החוזה?

סוגיה זו רלבנטית לכל חוזה בין חברה אירופית לחברה ישראלית; ייתכן מצב בו הבעיה תתעצם ע"י חברה ישראלית המעוניינת ממילא לבטל את החוזה. האם כניסת מטבע היורו אכן משפיע על רציפות החוזה ומאפשר "פתח מילוט" לצד מאוכזב? האם יכול צד אחד לכפות שינויים בחוזה? האם ניתן לראות את החוזה כמבוטל? האם החוזה ניתן לביטול?

ברור, כי כאשר שני הצדדים לחוזה הם גורמים אירופיים, הרי הבעייתיות המשפטית שעלולה להתעורר בעניין רציפות החוזה, נפטרת במסגרת חוקי האיחוד, אשר דאגו להסדיר, מבעוד מועד, כלל רציפות אוטומטית לחוזים. יחד עם זאת, כאשר אחד הצדדים לחוזה הוא גורם שאינו חתום על האמנה, נראה שלא ניתן יהיה לכפות עליו הסדרים של האיחוד. נראה שעל מנת למנוע בעיות כגון אילו, נדרשת התערבות מפורשת של הגורמים הרשמיים בישראל.

כאמור, אילו רק מעט מן השאלות והסוגיות המשפטיות הסבוכות, אשר עולות עקב השינוי הקרב ובא. נראה שבנסיבות אילו, מן הראוי שעורכי הדין, כמו גם רואי החשבון בישראל, יכינו את לקוחותיהם, כבר מהיום, להשפעות אפשריות העלולות להתעורר לאור החדרת היורו.

ככל שהחברות הישראליות, דרך יועציהן המקצועיים, יכירו ויבינו את השיטה החדשה, כך יקל עליהן לגבור על הבעיות המשפטיות והאחרות שעלולות להתעורר בעתיד הקרוב ולנסח חוזיהם, עם גורמים אירופיים, באופן שיגן, בצורה מרבית, על זכויותיהן.

המחבר משמש כיו"ר הוועדה ליחסים בינ"ל בלשכת עוה"ד בת"א וכיועץ המשפטי של הרשות לעסקים קטנים. המחבר מודה לעו"ד קרן סמיונוב-טל ממשרדו