הופחת שכר הטרחה של עו"ד יצחק יחיאל

עו"ד יצחק יחיאל, טיפל עבור יכין חקל, בשינוי יעוד של קרקעות בפתח-תקווה. בית המשפט המחוזי פסק לו שכר טירחה של כ-3 מיליון שקל. בית המשפט העליון, בפסק דין שנתן השבוע, הפחית את הסכום, וקבע כי שכרו ישולם מתוך שווי המקרקעין, לאחר ניכוי התשלומים שחייבת יכין למינהל מקרקעי ישראל. השופטים - אליעזר ריבלין, מרים נאור, וסלים ג'ובראן, העבירו ביקורת על יחיאל, שעבד 12 שנה עם יכין, ללא הסכם שכר טירחה כתוב.

יחיאל הביא לחתימת הסכם בין יכין, שהיתה בעלת זכויות בשלוש חלקות בפתח-תקווה, לבין העירייה, במסגרתו התחייבה העירייה, שהפקיעה שטח מסוים, להמליץ על שינוי יעוד המקרקעין בפני ועדות התיכנון והבניה. בשלב כלשהו התגלעה מחלוקת לגבי שכרו של יחיאל והוא התבקש להפסיק כל טיפול עד לקבלת הנחיות מפורשות. הנחיות כאלה לא באו, הטיפול הופסק, ויחיאל הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי, לקבלת שכר טירחתו.

המחוזי קבע, כי יחיאל היווה את הגורם הממשי והיעיל למימוש שאיפת יכין לשנות את ייעוד החלקות ולהחזיק בהן כשטח רצוף לתעשייה ולשאר מטרותיהן העסקיות והמסחריות. נקבע כי הוא ליווה את הטיפול בנושא במשך 12 שנה, וביצע פעולות שונות שנועדו לגבש הסכם עם העירייה והוצאה לפועל של התוכנית לשינוי ייעוד המקרקעין. באשר לשיעור שכר הטירחה המגיע, קיבל המחוזי את גירסת יחיאל, לפיה סוכם עימו בשלב מסויים על 4% משווי המקרקעין, לאחר שינוי הייעוד, ברוטו. זאת על אף שלא היה כל הסכם בכתב ועל אף שהדבר לא אושר בהנהלת החברה.

המחוזי העמיד את שכר הטירחה של יחיאל על 4% ברוטו, וקבע כי יחיאל עשה 80% מהעבודה (בשל סכסוך שכר הטירחה, יחיאל לא טיפל בנושא עד תומו). המשמעות הכספית של הפסיקה, היתה כ-3 מיליון שקל, בערכים ריאליים. יכין, שיוצגה בידי עורכי הדין יוסי בנקל ואולי גלינקא, ערערה על פסק הדין. לטענתה, יחיאל נשכר על ידה רק להשגת הסכם עם הוועדה המקומית לחילופי מקרקעין, וזה השירות שסיפק לה בפועל, ובגין כך קיבל את מלוא שכרו. כן טענה כי יש לחשב את שכר טירחתו לפי שווי המקרקעין נטו, לאחר ניכוי כל הסכומים.

לגירסתה, פסק הדין של המחוזי בעייתי, בכך שהוא הופך את יחיאל לשותפה. כן טענה, כי בהיעדר הסכם שכר טירחה, יש לקבוע את שכרו של יחיאל על פי שעות עבודתו, שכן קביעת השכר על יסוד שווי המקרקעין לאחר שינוי הייעוד מנוגדת למסקנה האחרת של בית המשפט, לפיה שכר הטירחה לא היה מותנה בתוצאת הטיפול. באשר לניכוי מהשכר בגין הפסקת עבודתו של יחיאל טענה יכין כי יש להעריך זאת ב-50%, ואף ביקשה לקזז מהשכר הראוי נזקים שנגרמו לה לטענתה, על ידי יחיאל.

ריבלין, שכתב את פסק הדין, מצא לנכון להשאיר על כנה את קביעת המחוזי, לפיה יחיאל העניק ליכין שירות משפטי שעניינו טיפול במכלול השאלות הנוגעות לשינוי ייעוד המקרקעין. באשר לשיטת חישוב השכר הראוי, הופיעו בפני בית המשפט שלושה עורכי דין שחיוו דעתם בשאלה: עו"ד יעקב כהן ועו"ד זאב הרטבי, מטעמו של יחיאל; ועו"ד אמנון עברון, מטעם יכין.

כהן אמר, כי נהוג לגבות בגין שינוי יעוד של קרקעי בשיעור של 8%-7% והיה גם מקרה שהוא עצמו קיבל 12% מערך המקרקעין ברוטו. בשנתיים האחרונות, עקב ירידת שוק הנדל"ן, טען כהן, נהוג לגבות עד 6%-5%, ולכן שכרו של יחיאל, בשיעור 4%, נראה סביר וראוי.

הרטבי ציין, כי משרדו נוהג לגבות 7%-6% מערך המקרקעין לאחר שינוי הייעוד. אם השירות המשפטי כולל העסקה ותשלום שכר של שמאים ואדריכלים על אחריותם של עורכי הדין, שיעור התשלום במקרה כזה היה עד 12-14 אחוז. בשנים האחרונות, טען, גובים שכר טירחה של 8-10 אחוז כולל שכר טירחה של שמאים ואדריכלים.

ואילו עברון, מטעם יכין, אמר כי שכר הטירחה נקבע כאחוז מעליית ערך המקרקעין הנובע מהשבחתם כתוצאה מטיפולו של עורך הדין, בניכוי הוצאות הלקוח בגין ההשבחה. לא מוכר, טען עברון, הסכם שכר טירחה שבו עורך הדין זכאי לקבל אחוז מסוים משווי המקרקעין.

ריבלין ציין, כי עולה מכאן ששיעור שכר הטירחה של יחיאל, בהיקף 4% משווי המקרקעין, נמוך יחסית. עם זאת קבע, כי יש לזקוף לחובתו את העובדה כי לא דאג לעריכת הסכם שכר טירחה. לדבריו, האחריות לעריכת הסכם שכר טירחה מוטלת בראש ובראשונה על שכמו של עורך הדין ומחדלו בעניין זה עשוי לבוא בחשבון גובה השכר, אף אם אינו שולל ממנו את עצם הזכאות.

ריבלין קיבל את טענת יכין, בדבר הצורך להפחית מהסכום ברוטו את דמי ההיתר ששילמה יכין למינהל, אך החזיר את התיק למחוזי, כדי שיקבע את הסכום שיופחת. ביכין אומרים, שעד כה שולמו למינהל כ-25 מיליון שקל (מתוך כ-37 מיליון שקל, שווי הקרקע), ולמינהל יש דרישות לתשלומים נוספים. מה שאומר, שארבעת האחוזים של יחיאל, ייגזרו מסכום של 12 מיליון שקל, במקרה הטוב. *