המיליונרים של אמדוקס

חגיגה יפה וגדולה עשינו מה-50 מיליון שקל אופציות של בני גאון בכור. אלפי מילים נכתבו על איך, למה וכמה. זה כבר יצא מהאף. מה-%2 של שלמה פיוטרקובסקי בסלקום, המוערכים בכ-200 מיליון שקל, כבר עשינו פסטיבל ענקי. שיא השיאים. מסיבות קטנות נערכו גם לעמירם סיון, שלמה נחמה ויונתן קולבר. כל אחד והאופציות שלו.

אבל כל זה מתגמד, כנראה, בהשוואה לשני השכירים העשירים ביותר במשק: אבי נאור ובועז דותן. בועז מי? אבי מי? נאור ודותן לא מוכרים היטב בשוק ההון הישראלי. הם מעולם לא פתחו את סגור ליבם בפני עיתונאים. זה לא מפתיע. קבוצת עורק, בה מועסקים השניים, נחשבת למן ארגון חשאי עם מידור גבוה. קמצנים במידע.

החשאיות הזו נסדקה, באופן חלקי, עם הנפקת אמדוקס בוול-סטריט. החברה הונפקה ביוני אשתקד במחיר של 14 דולר למניה, ואתמול (ג') זינקה ב-%25 לכ-21 דולר בעקבות דו"חות מצוינים לרבעון הרביעי של 98'. התשקיף גילה טפח וכיסה טפחיים בכל הנוגע לשווי המניות והאופציות המוחזקות על-ידי מנהלים באמדוקס. כך או כך, ולמרות 'מסך העשן' סביב האופציות לעובדים, מחזיקים השניים על-פי הערכות מניות ואופציות בשווי של עשרות מיליוני דולרים.

מהתשקיף של החברה אפשר ללמוד כמה דברים על שווי המניות שבידי העובדים. החברה מציינת כי הפרישה עוד בשנת 97' 25.8 מיליון דולר לקרן של מנהלים ועובדים בתמורה לביצועי העבר שלהם. בספטמבר 97', טרם ההנפקה, רכשה הקרן 5.72 מיליון מניות אמדוקס תמורת 31.6 מיליון דולר (5.5 דולר למניה בלבד). שווי החבילה הזו נאמד היום, על-פי מחירה של אמדוקס בבורסה, בכ-120 מיליון דולר. מאה ועשרים מיליון דולר שהוענקו, למעשה, במתנה לעובדים. הקרן מחויבת למכור את כל המניות ולחלקן לעובדים במזומן.

לכאורה מדובר בכ-2900 עובדיה של אמדוקס, אבל לא היא. בסמוך להנפקה התפרסמו ידיעות על תסיסה בעורק בעקבות חלוקת האופציות והמניות. על-פי ההערכות, התסיסה נבעה מחלוקת אופציות למספר מצומצם מאוד של מנהלים ודירקטורים בחברה, שעימם נמנים כמובן דותן ונאור. לכן, אפשר להעריך שהשניים קיבלו חלק גדול מאותה מתנה בת 120 מיליון הדולר.

זה עדיין לא הכל. בינואר 98' החליטה החברה להמשיך ולהיטיב עם עובדיה הבכירים. אמדוקס הקצתה 1.651 מיליון אופציות במחיר מימוש של 1.92 דולר למניה לתקופה של ארבע שנים. חצי שנה מאוחר יותר, ביוני 98', הקצתה החברה 855.4 אלף אופציות נוספות במחיר מימוש זהה לאופציות הקודמות לתקופה של 3.5 שנים. החברה ציינה כי רשמה הפרשה של 10.3 מיליון דולר בגלל ההפרש בין מחיר המימוש למחיר הכלכלי של המניות באותה עת. אם נתרגם את כל הבלגן הזה לשווי המתנות, נגיע להטבה של כ-47 מיליון דולר.

ויש עוד מתנה נאה: קבוצת מנהלים בכירים מחזיקה במניות אמדוקס ישירות, ולא באמצעות אופציות, דרך חברת אמדוקס אינטרנשיונל. האחרונה רשומה בגרנסי, מחזיקה %23.4 ממניות אמדוקס, ונשלטת על ידי מוריס קהאן. בתשקיף מציינת החברה כי בעלי מניות המיעוט באמדוקס אינטרנשיונל (%18.71) כוללים מספר אנשים בהנהלת החברה, כולל אחד הדירקטורים.

פרט נוסף ומעניין שמציין התשקיף הוא חילוקי הדעות שיש לבעלי מניות המיעוט עם מוריס קאהן על זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט. בכל אופן, אותם מנהלים, כולל אותו דירקטור, מחזיקים בשרשור בחבילת מניות אמדוקס השווה כ-180 מיליון דולר.

רק רגע, עוד לא סיימנו: מנהליה הבכירים של אמדוקס גם מחזיקים ישירות במניות החברה, ולא באחזקה מינורית, אלא בכ-%10 ממניות החברה, ובתרגום כספי: כ-400 מיליון דולר. התשקיף, כמובן, בדרכו הקמצנית למסירת פרטים, אינו מציין מי מהמנהלים מחזיק בחבילת המניות אך מנדב בכל זאת את הפרט הבא: 19 דיקטורים ומנהלים בלבד מחזיקים בחבילת המניות הענקית הזאת - בממוצע כ-20 מיליון דולר במניות לכל אחד.

אם נצרף את כל שווי האופציות והמניות שחולקו למנהלים הבכירים באמדוקס נגיע למספר המדהים של כ-750(!) מיליון דולר. לנאור ודותן (פירוט על השניים ראו בנפרד) יש כנראה חלק די נכבד בהטבות אלה, אבל לא רק להם.

דירקטוריון אמדוקס מונה עוד שורה של מנהלים בכירים שכנראה נהנו מכמה סוכריות. המנהלים הבאים נהפכו כנראה בשנים האחרונות למולטי מיליונרים.

דב בהרב (47), המשמש כסגן נשיא בכיר ומנהל הכספים של אמדוקס, ואחראי על תיאום בין הדיווחים הכספיים של החברות הבנות. בהרב הצטרף לחברה בשנת 91' בסנט-לואיס, מיזורי, ועד 95' שימש כסגן נשיא וכנשיא החברה הבת הראשית של אמדוקס בארה"ב. לפני שהצטרף לחברה, שימש בהרב כמנכ"ל בפועל של אפרוטק, חברה ציבורית המפתחת, מייצרת ומשווקת מכשירים אלקטרו-אופטיים.

נחמיה למלבאום (55), המשמש כסגן נשיא בכיר וכמנהל הטכנולוגי של אמדוקס. הוא הצטרף לחברה בשנת 85', כאחראי על פעולות החברה בארה"ב. למלבאום ניהל את נושא פיתוח הגרפיקה לדפי זהב וליווה את פיתוח מערכות הגבייה ושירות הלקוחות של החברה. במשך 9 שנים עבד בחברת קונתהל, ראשית כיועץ בכיר ואחר כך כמנהל. מ-1967 עד 1976 עבד בבזק (כפי שהיא נקראת היום) כאחראי על המיחשוב בתחום עיבוד מידע עסקי.

יהושע ארליך (48), המשמש כסגן נשיא בכיר לענייני פיתוח עסקי. ארליך אחראי על תיאום פיתוח של עסקים חדשים. הוא הצטרף לחברה בשנת 85', ושימש כמנהל חשבונות של אחד מהמתקנים החשובים של אמדוקס בצפון אמריקה, ולאחר מכן כאחראי על תיאום פעילויות התמיכה במכירות. לפני שהצטרף לאמדוקס, ארליך ניהל את חטיבת האפליקציות התעשייתיות של אחת מחברות התוכנה המובילות בישראל, והיה אחראי על פיתוח עסקי, בקרת פרוייקטים ותיאום התמיכה במכירות.

שמעון כסיף (55), המשמש כסגן נשיא בכיר של אמדוקס בבריטניה. במסגרת זו הוא אחראי על פיתוח קשרים בין החברה לבין לקוחות אסטרטגיים באירופה. כסיף הצטרף לאמדוקס ב-94' והקדיש את כל מרצו בתחום הפיתוח העסקי לנושא הגבייה ושירות הלקוחות. לפני שהצטרף לאמדוקס, שימש כסיף כסגן נשיא לענייני מערכות ומחשבים בחברת בזק. הוא שימש בתפקיד במשך 12 שנה.

פז ליטמן (41), המשמש כדירקטור באמדוקס מאז 97'. מאז אוקטובר 96' הוא משמש כנשיא חברת Aurum ניהול וייעוץ, חברה פרטית המבצעת ומנהלת השקעות לבעלי המניות של קבוצת עורק. מ-91' עד 96' ליטמן היה שותף פעיל במשרד עוה"ד מיתר, ליטמן ושות'.

שמואל מיתר (53), המשמש כדירקטור באמדוקס מאז 89'. מאז 91' הוא משמש כסגן יו"ר עורק. לפני 91' שימש מיתר כנשיא קבוצת עורק, הכוללת את ערוצי זהב, זכיינית הטלוויזיה בכבלים הגדולה בישראל, ודפי זהב. מיתר משמש גם כדירקטור בחברת הולינגר אינטרנשיונל.

רויטל נווה (30), המשמשת כדירקטורית באמדוקס מאז אפריל 98'. ביולי 97' הצטרפה נווה לחברת Aurum ניהול וייעוץ, חברה פרטית המבצעת ומנהלת השקעות לבעלי המניות של קבוצת עורק. לפני כן היתה נווה שותפה במשרד עוה"ד סקדן, ארפס, סלייט, מיגר ופלום בניו-יורק.

ומעסקי המנהלים לעסקי החברה: אבי נאור העניק אתמול, בעקבות הדו"חות הכספיים של החברה, ראיון לסוכנות הידיעות בלומברג. נאור צופה צמיחה של %35 במכירות החברה בשנה הקרובה.

נקודה חיובית הבולטת בדו"חות הכספיים, היא שלאמדוקס יש סעיף UNEARNED-REVENUE ובו מופיעים 52 מיליון דולר נוספים של מכירות. מבחינה חשבונאית יכולה החברה לרשום מכירות אלה כהכנסות בדו"ח רווח והפסד, אבל נאור הדגיש בראיון כי אמדוקס מעדיפה להיות שמרנית, ולהמתין עד אשר חלק משמעותי מהפרוייקט יסתיים לפני שתרשום זאת כהכנסות.

נאור גילה אופטימיות רבה לגבי מגמות בעולם התקשורת המאיצות את רכישת המערכות של אמדוקס. החשש מפני חברות טלפון מתחרות שצצו בעקבות הדהרגולציה, גורם לחברות טלקום להעשיר את היצע השירותים שהן מעניקות, ואמדוקס נהנית מתהליך זה.

גם מגמת המיזוגים בתחום התקשורת מיטיבה עימה. בשיחה עם נאור עלתה עסקת הרכישה של וודהפון, ענק הסלולר הבינלאומי, שבלעה את איירטאץ', חברת סלולר אמריקאית. לאחר המיזוג תיסחר וודהפון לפי שווי של 115 מיליארד דולר - ענק על-פי כל אמת מידה. וודהפון היא לקוחה של אמדוקס, ונאור מקווה שבעקבות עסקת הרכישה גם איירטאץ' תצטרף למעגל לקוחותיה של אמדוקס.

נאור לא מתרגש מרכישת קינאן על-ידי לוסנט ב-1.5 מיליארד דולר. נאור סבור שרכישת אחת המתחרות של אמדוקס לא תשפיע מהותית על עסקיה של החברה. נאור הוסיף שהמנצח בתחום מערכות הגבייה ושירות הלקוחות יהיה זה שיתמקד בצורכי לקוחותיה. רכישת קינאן על-ידי לוסנט, סבור נאור, אינה מרמזת על הבאות. תחום הגבייה יהווה חלק קטן מאוד ממגוון השירותים של לוסנט, והיא אינה יכולה, לפחות בשלב זה, להציע ללקוחותיה את אותה רמת התמחות של אמדוקס.

גם מריאן וולק, אנליסטית בבנק ההשקעות רוברטסון סטיבנס, ממשיכה להיות אופטימית לגבי עסקיה של אמדוקס. וולק מציינת לחיוב את הרחבת קו המוצרים של אמדוקס, בעיקר שירותי ערך מוסף בעלי רווחיות גולמית גבוהה יותר, כמו מערכות גבייה לטלפוניית אינטרנט. להערכתה, עיקר ההכנסות ב-99' יבואו ממכירת מערכות לתחום הסלולר. היא ממשיכה להעניק לחברה המלצת "קנייה", וצופה מכירות של 760 מיליון דולר בשנת 2000, לעומת 450 מיליון דולר ב-12 החודשים האחרונים