בעלי המניות בנצבא, שמנעו עיסקה עם ברגרזון, מערערים על שכה"ט שקיבלו

את התביעה הייצוגית הגישו 34 חברי אגד, שטענו כי נעשה ניסיון לקפח בעלי מניות יחידים בסכום של 75 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה, וקבע כי נפלו פגמים בהליך שהביא לאישור הצעת הרכש של קבוצת ברגזון. שופטת בית המשפט המחוזי, הילה גרסטל, קבעה שכר טרחה בשווי של 200 אלף שקלים.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, טוענים בעלי המניות באמצעות עוה"ד שחר הררי, כי שכר הטרחה שנפסק לזכותם מהווה 0.26% מההטבה לה זכו בתביעה, שיעור מגוחך לכל הדעות, לדבריהם.

בערעור מציגים המערערים פסיקות מקבילות בתביעות ייצוגיות, בהן נפסקו הוצאות בשיעור של 15%-5%. כך למשל, בתביעה ייצוגית נגד חברת לה-נסיונל חברה ישראלית לביטוח, נפסק שכר טרחה לעו"ד בשיעור 10.8 מיליון שקל, על הטבה בסך 72 מיליון שקל.

עוד הם מציינים, כי בתביעה נגד חבר הושגה הטבה בסך 57.5 מיליון שקל והשכר טרחה שנפסק היה 8.6 מיליון שקל ובתביעה ייצוגית נגד פלפון תקשורת בע"מ הושגה הטבה בסך 2.26 מיליון שקל, והשכר טרחה נקבע על 325 אלף שקל.

לדברי המערערים, דוגמאות אלה ונוספות מציגות פסיקה הקובעת את ההוצאות בשיעור של 15%-5%.

במקרה האמור טוענים המערערים, כי שיעור ההוצאות שנפסק לזכותם אינו מהווה שכר ראוי והולם למאמצי עו"ד, ואינו מכסה את היקף שעות העבודה שמסתכמים לכ-500 שעות.

לטענתם, גם בחישוב התעריף הרגיל, 200 דולר לשעה, מגיע סך ההוצאה ל-100 אלף דולר, מבלי להביא בחשבון הוצאות נלוות (צילום עשרות אלפי דפים, אגרות, הוצאות בהליכי ביניים ועוד).

המערערים טוענים, כי תובענה ייצוגית הוא מכשיר משפטי חשוב, בעל השלכות כלכליות חברתיות וציבוריות, והכוח המניע בו הוא שהעו"ד והתובעים מקבלים על עצמם סיכון ומעמסה לטובת הכלל. ולכן, בפסיקת שכר טרחה לעו"ד ושכר לתובע הייצוגי יש להתחשב בשורה של פרמטרים, הכוללים את היקף ההתדיינות וההטבה שהושגה כתוצאה מהתביעה. וזאת, כדי לעודד את מוסד התביעה הייצוגית.

במקרה האמור נמנעה עיסקה למכירת מניות נצבא בסך 356 מיליון שקל, והתביעה הייצוגית מנעה קיפוח מיידי לבעלי המניות בשיעור של 76 מיליון שקל.

המערערים מבקשים לקבוע מחדש את שכר טרחת העו"ד. בהחלטת בית המשפט המחוזי, שקיבל את התביעה, נפסקו הוצאות בסך 200 אלף דולר. סכום זה תוקן לשקלים, בנימוק של טעות קולמוס.

(ע"א 04/2843)