שמחון לאוצר: פרטו על סמך מה אושרו החריגות מתקציביהן של הרכבות הקלות

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ שלום שמחון (עבודה), מבקש מהאוצר דו"ח שיפרט על סמך מה אושרו חריגות של 5.5 מיליארד שקל מהתקציבים המקוריים של הרכבת הקלה בת"א ובירושלים. "במדינות מתוקנות מישהו היה נותן את הדין על חריגות בסדר גודל כזה", אמר שמחון בדיון מעקב אחר התקדמות הפרויקטים שנערך השבוע.

נציג האוצר שנכח בדיון לא יכול היה לספק את התשובה, ושמחון דרש לקבל את הדו"ח בתוך מספר ימים. לוועדה נמסר, כי בת"א הוכפלה הדרישה התקציבית, מ-5 מיליארד ל-10 מיליארד שקל, ובירושלים היא גדלה מ-1.2 מיליארד ל-1.7 מיליארד שקל.

בנוסף ביקש שמחון, בעקבות פניית התאחדות התעשיינים, להמציא לוועדה רשימה מרוכזת של הציוד אותו ניתן לייצר בישראל (כגון פסי רכבת, קרונות ואביזרים נלווים) כדי ליצור מקומות עבודה לישראלים.

ח"כ דוד טל (עם אחד) שאל לגבי פשר המענק בסך 8.5 מיליארד שקל שאמור, על-פי פרסומים שונים, להינתן לזוכה במכרז הרכבת בת"א. מנהל נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים ת"א), ישי דותן, ענה, כי אין התחייבות למתן מענק בסכום קבוע מראש. לדבריו, המתמודדים במכרז נדרשים לציין את גובה מענק ההקמה אותו הם דורשים למילוי התחייבויותיהם, והסכום המוצע יהיה שיקול מרכזי בבחירת הזכיין.

דותן הודיע, כי הפרויקט בת"א מתקדם לפי לוח הזמנים המתוכנן, וב-2005 ייבחר הזכיין. כעבור חמש שנים, ב-2010, יופעל הקו שיחבר את מרכז ת"א עם הפריפריה בהיקף של 90 מיליון נוסעים בשנה, והוא יגדל תוך 10 שנים, להסעת 120-100 מיליון נוסעים בשנה.

מנהל הרכבת הקלה בירושלים, שמואל צברי, אמר כי הקו הראשון אמור להיחנך בעוד 3.5 שנים, בתנאי שתהליך גיוס ההון יושלם בחודשים הקרובים. לדבריו, הזכיינית, קבוצת סיטי-פס, נדרשת לגייס מהבנקים סכום ראשוני של 1.5 מיליארד שקל להנחת המסילות, בניית מערכת ההזנה החשמלית ו-24 התחנות ורכישת 69 קרונות.

שמחון קרא לזכיינים ללחוץ על הממשלה והעיריות כדי שיאשרו את הפעלת הרכבות הקלות גם בשבתות, על מנת למנוע תאונות דרכים של צעירים העושים את דרכם למקומות הבילוי בסופי שבוע ברכב פרטי.

דיון המעקב הבא אחר התקדמות הפרויקטים יתקיים בראשית מושב החורף.

יצוין, כי מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, מתח ביקורת חריפה בדו"ח האחרון על התנהלות העמותה שמנהלת את פרויקט הרכבת הקלה בירושלים.

הדו"ח קובע, כי ההוצאה הצפויה של המגזר הציבורי בפרויקט תהיה גדולה פי 2.5 מהסכום שנכלל באומדן המקורי. עלות התכנון גדלה מ-20 מיליון שקל ל-148 מיליון שקל - גידול של 640%.