עדיף להכיר בריבית על המשכנתא

הצעות משרד השיכון להגדלת הביקוש לדירות הם עירבוביה של רעיונות, שיישומן תלוי בין כה וכה באוצר

מנכ"ל משרד השיכון, אבי מעוז, נשמע אובד עצות ביום שני שעבר. הוא הופיע בפני 400 קבלנים, יזמים ומתווכים, שהשתתפו בערב עיון מטעם בנק ירושלים, וניסה להסביר כיצד ישתדל משרדו להגביר את הביקוש לדירות. אלא שכל הצעותיו נשמעו כטחינת אויר, מסיבה פשוטה: מעוז עצמו הודה, במהלך דבריו, שכל התוכנית והצעה שלו ושל השר הממונה, אפרים איתם, טעונים אישור של משרד האוצר. לא איתם ומעוז מחליטים על מתן הטבות שיעודדו את הענף, אלא בנימין נתניהו, הממונה על התקציבים והרפרנט מטעמו למשרד השיכון.

הצעותיו של מעוז נשמעו, לגופן, כטלאי על גבי טלאי, ערבוביה של רעיונות, קצת מזה וקצת מזה, המנסים להגביר איכשהוא את הביקוש לדירות:

הגדלת המשכנתא לקבוצה מסויימת של לווים, כנראה זוגות צעירים, כאשר הממשלה תתחיב לפרוע במקום הלווים חלק מההלוואה. הממשלה תשתתף בהחזר המשכנתא בשיעורים שילכו ויפתחו משנה לשנה.

זכאים יקבלו "משכנתא מוכרת", שתינתן רק לדירות במחיר מרבי. לא ברור מהם התנאים שעליהם מדובר .

סיוע, שטיבו לא הוגדר, לקוני דירות באיזורי עדיפות לאומית א'.

השתתפות בהוצאות תשתית של רשויות מקומיות מסוימות, כדי להוזיל לקבלנים את ההשקעה בבניה.

לא ברור האם רעיונות אלו מעשיים, ועוד פחות ברור אם האוצר יתמוך בהם. האם האוצר, הנלחם לקצץ עוד ועוד בתקציבים, יתנדב לפרוע במקום זוגות צעירים חלק מהמשכנתא שלהם? מדוע להגביל את המשכנתא לקניית דירות במחיר מרבי? מה הטעם לתת הנחות והטבות נוספות לקוני דירות בישובי ספר, כאשר דירות אלו זולות ממילא, והביקוש הירוד נובע בעיקר מאבטלה.

מוטב שאיתם ומעוז יאבקו על תוכנית אחת, ברורה וחדה, שתגביר את הביקוש לדירות ותתרום למשק: הכרה בריבית על משכנתאות כהוצאה לצורך מס. שיטה זו נהוגה במדינות מפגרות כגון ארצות הברית, צרפת והולנד, אבל לא במדינת ישראל המתקדמת. השר איתם הזכיר באחרונה הצעה זו, אולי רק כדי לצאת ידי חובה.

הנשיא הקודם של התאחדות הקבלנים, אורי דורי, ניסה ברצינות לקדם את התוכנית. הוא יצא למסע לימודים לכמה ממדינות אירופה, וחזר נרעש ונרגש ממה שראו עיניו. דורי סיפר בזמנו ל"גלובס", לדוגמא, על הפעלת השיטה בהולנד, על הדחיפה שהיא נתנה לענף, ועל כך שעזרה למאות אלפי משפחות לקנות דירות.

דורי הביא לכך, שהתאחדות הקבלנים תחקור ביסודיות את הנושא ותגבש הצעה מפורטת שהוגשה לממשלה הקודמת. אריק שרון, אז מועמד לראשות הממשלה ולשעבר שר השיכון, התרשם מהתוכנית, והבטיח שאם יזכה, ידאג להפוך את ההצעה לחוק . טוב, הוא הבטיח, אז מה.

הנשיא הנוכחי, שמואל אולפינר, אינו נלהב כקודמו לקדם את התוכנית, אף שהוא תומך בה ומצהיר על כך. יתכן שהוא טרוד בבעיות קיומיות של הענף, כגון קבלנים הנכנסים לקשיים או המחסור ההולך ומחריף בעובדים זרים. אבל התוכניות של התאחדות הקבלנים קיימות ומוכנות להפעלה.

הפרטים מורכבים, אך העקרון ברור: ברגע שהריבית על המשכנתא תחשב כהוצאה לצורך מס, יקטן , מעשית, ההחזר החודשי של ההלוואה, העומס על הלווים יפחת, ויהיה להם קל יותר וכדאי יותר לקנות דירה. במשוואה בין רכישת דירה לשכירתה, יטו המאזנים לטובת הרכישה.

האם זה יעלה כסף לאוצר? לפי הקבלנים, בכלל לא, חישובים שערכה ההתאחדות העלו, כי ההכרה בריבית כהוצאה תקטין את הכנסות המדינה בכמילארד שקל לשנה. אולם הגברת מכירת הדירות תגדיל את הכנסות המדינה ממיסים עקיפים וממיסי נדל"ן באותו סכום כמעט בדיוק, מיליארד שקל לשנה. אפילו נניח שחישובים אלו מוטים לטובת ההצעה, הרי ברור שבמחיר מועט יחסית אפשר לתת דחיפה ניכרת לענף מרכזי בכלכלה הישראלית.

כמובן, שיש לברר פרטים נוספים. מימוש ההצעה יעזור מאוד לבעלי הכנסות גבוהות ומס הכנסה שולי גבוה, ויעזור פחות לבעלי הכנסות נמוכות בעלי מס שולי נמוך. מה יעשו מי שפטורים ממס הכנסה? אפשר להתגבר על שתי הבעיות על ידי יצירת מכניזם של מס הכנסה שלילי. האם לחוקק חוק רטרואקטיבי, כך שגם מי שלוו בעבר יהיו זכאים להטבה זו. אין מה לדאוג. מומחי מס הכנסה כבר פתרו בעבר בעיות מסובכות יותר.

אם תאושר ההצעה, יהיה על כל מקבלי המשכנתאות להגיש דו"ח שנתי לנציבות מס הכנסה, ובו אישור הבנק על סכומי הרבית ששילמו באותה שנה. בעידן המחשבים, ניתן לחשב את הזיכויים וההחזרים במהירות וללא הקמת מנגנון מיוחד ומסורבל. יתר על כן, בצורה זו תצבור נציבות מס הכנסה מאות אלפי דו"חות של אזרחים, והדבר יספק לה מידע רב. ממילא, דובר באחרונה על הצעה שכל אזרח ימלא דו"ח שנתי תמציתי למס הכנסה, בעיקר לצרכי ריכוז מידע. הנה דרך להשיג את הדו"חות הנכספים ללא מאמץ, ותוך שיתוף פעולה של האזרחים.

יך ישפע הדבר על הענף ועל הכלכלה? מכירת דירות תגדל, אם כי איש אינו יודע בכמה דירות בשנה. בשוק קטן כמו ישראל, מכירה של אלפי, ואפילו מאות דירות נוספות, מידי שנה, יכולה לעורר את הענף. יגדל הביקוש לברזל, מלט, קרמיקות, מטבחים ומוצרי גימור אחרים. ענפים שלמים עשויים להתעורר. יותר דירות פירושו גם יותר רכישות של מוצרי חשמל, רהיטים, שטיחים, חדרי אמבטיה.

נכון, יתכן שמחירי הדירות יעלו במידה מסויימת והדבר יכביד במידה מסוימת על הקונים, אך עשוי למנוע פשיטות רגל של עשרות ומאות קבלנים. והעיקר - רבבות, ואולי מאות אלפי, קוני דירות, יוכלו לנשום לרווחה ולחיות במשך שנים רבות על תקציב חדשי פחות מתוח. אולי יזכור שרון, היום ראש הממשלה, את הבטחתיו משנת 2000, ויפעל סוף סוף להגשמתן?