שימור רמלה שלא הכרתם מחכה להיחשף

וותיקים בינינו, אשר הזדמנו לביקור ביפו העתיקה לפני שנות דור, נתקלו בעיר חרבה, עזובה ומוזנחת. בתיה העתיקים של יפו שמשו בעיקר כמשכן לסוחרי סמים ועבריינים. מעטים המבקרים אשר האמינו באותם הימים כי העיר העתיקה של יפו תהפוך לאחת מנקודות הציון במפת התיירות של ישראל. השקעות עתק של משרדי הממשלה השונים ושל עיריית תל-אביב הפכו את הרובע החרב לאתר מרתק, ובימים אלה מתבצע פרויקט עתיר משאבים לשיקום ולפיתוח יפו העתיקה.

העיר רמלה נמצאת במידה רבה במקום בו היתה יפו לפני שנות דור. גישה מקצועית, תכנון ארוך טווח והשקעה נאותה יכשירו ללא ספק את העיר כאחד ממוקדי התיירות החשובים ביותר בארץ, ואגב כך יביאו לשינוי דרמטי בתדמיתה של העיר.

האתרים הבאים מוצגים באופן תמציתי, כי קצרה היריעה מלתאר בפירוט את האתרים ואת עברם. מומלץ לסייר בעיר במסגרת סיורי תגליות, ולהיחשף לצפונות העיר.

* המרכז הקראי העולמי - המרכז הקהילתי, הדתי והרוחני של בני העדה הקראית. במרכז מציגים הקראים את ההיסטוריה המפוארת שלהם, כחלק מהעם היהודי.

* חאן א-פוחאר - חאן דרכים מפואר וחרב, אשר שימש גם כשוק לממכר כלי חרס ומכאן שמו ('פוחאר' בערבית - כלי חרס). בחאן התקיימה ישיבה היסטורית של הוועד הפועל הציוני בהשתתפות דוד בן-גוריון.

* דאר סלימאן א-טאג'י - וילה ממלוכית מפוארת, אשר הגרעין הקדום שלה נבנה ככל הנראה במאה ה-14.

* כנסיית יוחנן/מסגד אל-עומרי - כנסייה צלבנית מן המאה ה-13, המרשימה בין הכנסיות הצלבניות בכל רחבי הארץ. הכנסייה השתמרה בשלמותה, והוסבה על ידי הממלוכים לשמש כמסגד הגדול של העיר.

* המוזיאון העירוני - מוזיאון ארכיאולוגי היסטורי ובית יד לבנים, אשר הוקם במבנה ישן ששימש בעבר כאכסניה על אם הדרך בין יפו לירושלים.

* הכנסייה הארמנית - כנסייה הנמצאת בלב הרובע הארמני. הכנסייה שימשה בעבר את הקהילה הארמנית בעיר, אך כיום לא מתקיימים בה חיי קהילה והכנסייה נפתחת רק במועדים מיוחדים.

* הכנסייה היוונית האורתודוקסית על שם ג'ורג' הקדוש - כנסייה אשר שוקמה בשלהי המאה ה-19.

* הכנסייה האנגליקנית - מבנה אבן נאה, אשר בחזיתו מתנוסס מגדל דמוי צריח אירופאי.

* הכנסייה הפרנסיסקנית - כנסייה קדומה אשר שוקמה בשלהי המאה ה-19. בכנסייה מוצג הציור המקורי היחיד בארץ מעשה ידיו של טיציאן. באכסניה שבמנזר הפרנסיסקני הסמוך, לן נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל בדרכו לעכו.

* חמאם רדואן - חמאם תורכי טיפוסי, אשר יתכן שחלקו נבנה כבר בתקופה הממלוכית. החמאם שימש את תושבי העיר לרחצה עד ימי מלחמת העצמאות. כיום החמאם הרוס בחלקו, אך ניתן לשקמו ולשחזרו.

* המסגד הלבן - אחד המונומנטים החשובים בארץ ישראל מן התקופות המוסלמיות. זהו מסגד חצר אשר נבנה לראשונה במאה השמינית, בתקופה האומאית. בהמשך שוקם המבנה תחת השלטון הממלוכי.

* מגדל הארבעים - מגדל תצפית צבאי מפואר, אשר הוקם על-ידי הממלוכים בצמוד למסגד. במצרים הקימו הממלוכים עוד מגדלים אחדים כדוגמת המגדל שברמלה, אך זה מרשים בחזותו יותר מאחיו המצריים.

* נבי צ'אלח - קבר נבי צ'אלח מוקדש לנביא נערץ, ממבשרי האיסלאם, אשר הגו את רעיונות האמונה המונותאיסטית עוד קודם לנביא מוחמד. מקום קברו של נבי צ'אלח מזוהה כמעט בכל ארץ מוסלמית. עד קום המדינה נהגו מוסלמים רבים לקיים מדי שנה, באביב, עליה לרגל אל הקבר.

* בריכת הקשתות - המונומנט העבאסי היחיד בכל ארץ ישראל. בריכת הקשתות הוקמה בשלהי המאה השמינית. הבריכה הינה אחת מבריכות תת-קרקעיות רבות שהיו בעיר, אך שלא כשאר הבריכות היא לא נבנתה כמאגר למי נגר, אלא כמעין באר שקרקעיתה חשופה לעדשה של מי תהום, המשנה את מפלסה מעונה לעונה.

כיצד הופכים אתרים למוקד תיירותי?

ראשית, צריכה עיריית רמלה לקבל החלטה עקרונית לפיה העיר מכירה בעושר המיוחד של אתריה ובחשיבות הכלכלית והחברתית הטמונה בהפיכתה למרכז תיירות ארצי ובינלאומי. נחישות העירייה לממש את היעד צריכה להיות ברורה לכל, כך שבפרק זמן קצר ככל שניתן ייווצר אמון במהפכה שבדרך. יש לבחור בגוף ביצוע מקצועי אשר יוביל מהלך ארוך טווח ליישום החזון. כדי לאפשר ביצוע של מהפכה כמתואר להלן, במשך שנים ממושכות, יש לעצב תוכנית אב לתיירות ותוכנית מתאר הנגזרת מתוכנית האב. עבודה תכנונית רבה נעשתה כבר בעבר, וניתן ליישם חלקים ניכרים ממנה.

תוכנית המתאר של העיר צריכה לכלול תחום שיהיה מיועד לשימור ולתיירות. תקנון תוכנית המתאר ומערכת של חוקי עזר עירוניים יאפשרו לשמר את כל הבתים העתיקים בתחום זה, כך שהמרקם האדריכלי המיוחד כל כך לרמלה לא ימחק בטרם תבוצע התוכנית.

כל שינוי במבנים העתיקים יהיה כרוך בהקפדה על שימוש בטכניקות שימור מקצועיות. יתוכנן תקן מיוחד לסלילת רחובות ומדרכות בריצוף אבן טבעית. תאורת הרחובות, שלטי הרחובות, שלטי הפרסום, פחי האשפה וכל פרט אחר יעוצבו כראוי לסביבה עירונית ארץ-ישראלית קדומה (בתקופה שלפני כ-100 שנה). לא יינתן אישור להציב אביזרים שאינם עומדים בקריטריונים שייקבעו מראש. העירייה תנהיג מדיניות ארנונה שתעודד בעלי מלאכה לצאת מהעיר העתיקה ולהעתיק את פעילותם לאיזורי תעשייה ומלאכה. בתים שיפונו יוסבו בעיקר על-ידי הסקטור הפרטי לשמש כמסעדות, גלריות, חנויות מזכרות ולשימושי מסחר אחרים האופייניים לסביבה תיירותית. רבים מהמבנים בתחום התיירות מוחזקים באופן לא חוקי. יש לפעול ביד חזקה ובתבונה כדי להוציא את מי שפלש לנכסים, ולמנוע פלישה לנכסים נטושים. על העירייה להקים גוף פיקוח אפקטיבי אשר יאכוף את התקנות והחוקים הנוגעים לתחום התיירותי, וימנע השלכת אשפה, השחתת מתקנים ציבוריים וביצוע פעילות הנוגדת את תקנון התכנון והבנייה.

במקביל לעבודה הרבה על התכנון והתשתית, על העירייה לגייס סיוע של משרדי הממשלה ולבחור במספר מוקדים לשיקום, אשר יהוו אבן שואבת להתנעת התוכנית ולקביעת סטנדרטים לגורמי הסקטור הפרטי, אשר יבואו רק בהמשך. קיימות תוכניות לשיקום השוק העירוני בהשקעה ממלכתית נרחבת. ראוי להשקיע בשיקום המסגד הלבן ובריכות המים התת-קרקעיות שבתחומו. ניתן לשקם ולפתח את חאן א-פוחאר ואת חמאם רדואן. את המונומנטים האלה יש לנהל כאתרים פעילים. החאן ישמש כמרכז תרבות ואירועים, החמאם ישמש כגלריה לאומנות וכאתר תיירות המשחזר את הווי הרחצה. בעתיד אין לפסול יזמה להשיב עטרה ליושנה ולהפעיל בשנית את החמאם כבית מרחץ תורכי. מונומנט שיוצג כמבנה ללא תוכן לא יוכל לשמש כמוקד משיכה אטרקטיבי דיו לתיירים, ולפיכך יהיה קשה לתחזק אותו במידה נאותה.

בנוסף, יש לבצע שורה של פעולות לשם הגברת המודעות הציבורית לפוטנציאל הגלום ברמלה ולתהליכים הדרמטיים שמתרחשים בה. תגובש משלחת חפירות אוניברסיטאית קבועה, אשר תבצע את מרבית חפירות ההצלה בעיר, וכן תיזום חפירות במקומות הנדרשים לפיתוח תיירותי.

מהיכן יגיעו התקציבים?

מדינת ישראל משקיעה בשנים האחרונות תקציבים של עשרות מיליוני שקלים בשיקום ופיתוח מוקדי תיירות, בהם בית שאן, עכו ויפו. בתים רבים בעיר העתיקה של רמלה הם נכסי נפקדים המנוהלים על-ידי חברת עמידר. חלק מהבתים נטושים לחלוטין, ואחרים מיושבים על-ידי דיירים בדמי מפתח, הסובלים מתנאי מגורים קשים בבתים עתיקים, אשר חלקם מסוכנים ליושביהם ובאחרים התשתיות לקויות.

ברור לכל שהמדינה חייבת לגייס את המשאבים לתחילת התהליך. ראשית יש להשקיע בתכנון. חשוב לבצע פרויקטים אחדים במימון ממשלתי כדי להעביר מסר ברור לסקטור הפרטי, שאכן המפנה בעיצומו. סביר להניח שבשנים הראשונות יהיה צורך לממן בתקציב ממשלתי גם את מנגנון החברה המבצעת, אך לאחר שנים אחדות, כשתיווצר דינמיקה של שינוי בחזות העיר, ישמש הסקטור הפרטי מנוף מרכזי בתהליך.

את המשפחות השוכנות כיום בדמי מפתח בבתים העתיקים יש לפנות לדיור מודרני ומרווח בשכונות החדשות. הבתים שיפונו ישוקמו. הנכסים המשוקמים ישווקו לשימושים המקובלים באתרי תיירות וההכנסות מההשבחה יופנו לקופת החברה המפתחת. לאחר שנים של השקעה, יבקרו ברמלה רבבות תיירים בשנה. העלייה ההדרגתית במספר התיירים תביא לפריחה בפעילות העסקית של העיר, ותאפשר לעירייה להמשיך ולפתח את תשתיות התיירות ממקורותיה.

עיריית רמלה נמנעה מלמסור תגובה לפניית "גלובס".

אלון שביט הוא מנכ"ל עמותה ישראלית לארכיאולוגיה www.archeo-logic.com, המבצעת חפירות, שימור ושחזור עתיקות וייעוץ ארכיאולוגי בחסות מדעית של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת ת"א. העמותה מפעילה את תגליות (www.tagliot.com), המקיימת סיורים, הרצאות וסדנאות לציבור הרחב בנושאים ארכיאולוגים (03-6423432).