"המרווחים של היזמים הולכים ונשחקים"

ההתאוששות עליה מדווחים בענף הנדל"ן עדיין לא ניכרת בדו"חותיה של דניה-סיבוס - אחת משתי חברות הקבלנות הגדולות בישראל. אומנם הכנסות החברה צמחו ברבעון הראשון בכ-27% ביחס לרבעון המקביל, ל-30.8 מיליון שקל, אולם זהו הנתון הצומח היחיד בדוח הרווח וההפסד - כל שורות הרווחיות נשחקו ביחס לרבעון המקביל והקודם.

הרווח הגולמי של דניה הסתכם ברבעון הראשון בכ-10.3 מיליון שקל, לעומת 11.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ו-18.1 מיליון שקל ברבעון הקודם. הרווח התפעולי נשחק ל-6.1 מליון שקל לעומת 7.2 ו-14.1 מיליון שקל ברבעון המקביל והקודם, בהתאמה. הרווח הנקי של החברה הסתכם בכ-6.1 מיליון שקל, לעומת 6.5 ו-10.6 מיליון שקל, בהתאמה.

מלבד השחיקה ברווחיות (שנובעת בחלקה גם מהפעלת התקנים 12 ו-13 הנוגעים בהפסקת מידוד הדוחות, אך לא רק בגללם), ממשיכה דניה סיבוס לשרוף מזומנים מפעילותה השוטפת. החברה שרפה ברבעון הראשון 5.1 מיליון שקל, לעומת 17.8 מיליון שקל ברבעון מהקביל, ובהמשך לתזרים שוטף שלילי של 35.1 מיליון שקל ב-2003 כולה.

איתמר דויטשר, מנכ"ל דניה סיבוס, מסכם, כי הרבעון הראשון התאפיין ברמת פעילות גבוהה לחברה. "צריך גם להבין שחלקנו ב-CJB (השותפות שמקימה את כביש חוצה ישראל - י.פ) הולך ויורד, נוכח ההשלמה המתקרבת של הכביש". כביש חוצה ישראל נפתח כולו, ונותרו לבצע בו, נכון להיום, כ-3% בלבד במונחים כספיים.

"היקפי הפעילות של דניה בפעילות המסורתית שלנו", ממשיך דויטשר, "גדלו ברבעון הראשון. הכיסוי על הירידה בפעילות בחוצה ישראל מגיע בעיקר מסלילת איילון דרום (בקטע המקשר בין חולון לבין היציאה לכוון ראשון לציון ואשדוד - י.פ) ומבניית מחלפי יוספטל ודוב הוז".

מגזר התשתיות תרם לדניה סיבוס ברבעון הראשון הכנסות של 93.7 מיליון שקל (28% מהיקף פעילותה) ורווח של 1.7 מיליון שקל, לעומת מגזר הבנייה, שתרם הכנסות של 237.1 מיליון שקל ורווח של 8.6 מיליון שקל. ברבעון המקביל, לשם ההשוואה, היתה החלוקה 38.4% בתשתיות והיתר בבנייה, ו-2003 כולה הגיעו כ-40% מהכנסות החברה מפעילות התשתית, וכ-60% מבנייה.

בשבועות האחרונים דובר רבות על נושא יציאת ענף הבנייה למגורים מהמיתון. בגיליון הקודם של מגזין זה דחה איתן סורוקה, מנכ"ל אזורים, את ההערכות הללו, ואמר כי ישנה התעוררות מסויימת, אבל התאוששות של ממש עדין איננה נראית, והמחירים עלו בשיעורים מתונים מאוד.

גלובס: כיצד נראית הפעילות בתחום המגורים בעיניך, כקבלן מבצע?

דויטשר: "גם בעיניים היזמיות השורה התחתונה היא מכפלה של כמות כפול רוח. אני יודע שבעיניים של אפריקה ישראל (החברה האם, שהיא מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, ואחראית על כ39% מצברה העבודות של דניה סיבוס - י.פ) ברבעון האחרון מוכרים יותר. אבל הגידול במכירות עדין אינו מתבטא ברווח ליחידה, וזאת משום שהמרווחים של היזמים הולכים ונשחקים נוכח העלייה במחירי הביצוע. סף הכניסה ליזמים היה לא פחות מרווח של 15% לפרויקט, היום המרווחים נמוכים אפילו מ-10%.

"לכן לא נכון לספור רק את היקף המכירות, אלא גם את הרווח ליחידת דיור. התאוששות מסויימת ישנה בכמות המכירות של הדירות, ויש יותר מכרזים, אבל אני לא בטוח שליזמים יש יותר כסף בשורה התחתונה, למרות הגידול במכירות".

- וזאת בעיקר בשל הזינוק במחירי הביצוע, מן הסתם.

"אכן. מחירי הביצוע עלו משמעותית, והיזמים הולכים ומטמיעים את זה. מחירי הקרקעות אומנם ירדו בשנים האחרונות, אבל לא בשיעורים שיפצו על העלייה החדה במחירי הביצוע".

שני הגורמים העיקרים לעליה במחירי הביצוע הם מחירי הברזל, שזינקו בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים, ועלות העסקת הפועלים, נוכח מדיניות השמים הסגורים של משלת ישראל, שמגרשת עובדים זרים ומשדלת את הקבלנים להעסיק במקומם פועלים ישראליים, שהם יקרים יותר להעסקה ובעלי תפוקת ביצוע נמוכה בהרבה.

- המשלה לא התרככה לאחרונה בנושא העובדים הזרים?

"ממש לא. הממשלה פועלת כיום בשני מישורים - היא זו שמקצה את הפועלים הזרים (דרך משרד העבודה) והקריטריונים הולכים ומחמירים מדי שנה, כי זה נגזר ממדיניות הממשלה כמה עובדים להקצות לענף, וכאן ישנה ירידה כל הזמן, ויש פחות שעובדים שמוקצים.

"המישור השני הוא דרך משרד הפנים, שמקצה את הפועלים לחברות עצמן. המשרד סוגר את השמים, ואומר לך למצוא את העובדים בארץ. אלו עובדים שנכנסו לכאן לפני הרבה שנים, והם פחות יעילים ופחות מיומנים וקשה מאוד למצוא אותם. לפני שבוע זכינו בבג"ץ מול המדינה, שאמר שאם יש לך ויזות ולא מצאת עובדים בישראל, המדינה תהיה חייבת לאפשר לך להכניס את העובדים הללו מחו"ל. אנחנו עובדים כיום על ההשלכות של הזכייה בבית המשפט".

- כמה עובדים זרים אתם מעסיקים כיום וכמה אתם צריכים כדי להגיע לתפוקה מלאה?

"אנחנו מעסיקים כ-1,500 פועלים, וזו בערך הכמות שאנחנו צריכים. רק שחלק מהפועלים הם השלמות על ידי עובדים ישראלים. אבל התפוקה של הפועלים כיום נמוכה בהרבה. אם פעם דיברנו על תפוקה של קוב לעובד, התפוקה כיום היא של כשליש מזה".

- איך נראים כיום מחירי הברזל?

"ישנה ירידה מסויימת במחירים, אבל המחירים עדיין גבוהים משמעותית מרמתם בסף השנה. הצפי הוא, שמאוקטובר המחירים יתחילו לרדת, אבל עוד מוקדם להעריך. המחירים עדין גבוהים בכ-45% מרמתם בדצמבר האחרון".

- נחזור לתחום התשתיות. מלבד אילון דרום, מהם הפרויקטים הבאים שלכם, כפיצוי לסיום חוצה ישראל?

"התחלנו בשבוע שעבר לעבוד על פרויקט לרכבת ישראל, לסלילת הקו למודיעין, בהיקף של 150 מיליון שקל. אנחנו ניגשים להרבה מאוד מכרזים של הרכבת, שהופכת להיות המזמין הכי גדול בישראל בתחום התשתיות בשנים הקרובות, ואין כמעט חודש שאנחנו לא ניגשים למכרז שלהם.

"שני המכרזים הגדולים, שההגשה שלהם תהיה בחודשים הקרובים, הם הקמת נמל הכרמל בחיפה, בהיקף של 600 מיליון שקל וההגשה שלו תהיה בסוף החודש, וסלילת כביש 431 ממודיעין לראשל"צ דרך חוצה ישראל. אנחנו נגיש הצעה בסוף הקיץ בשיתוף עם חברה קנדית בשיטת ה-PFI".

מלבד הפעילות בישראל, דניה סיבוס ממשיכה במדיניות ההתרחבות מעבר לים. החברה חתמה לפני כחודש וחצי על מזכר הבנות, לרכישת 70% ממניותיה של חברה צ'כית בתחום הבנייה והתשתיות, תמורת 301 מיליון קרונות צ'כיות (11 מיליון דולר). החברה הצ'כית סיימה את 2003 עם רמת הכנסות של 2.5 מיליארד קרונות (כ-93 מיליון דולר) - כשליש מהיקף פעילותה של דניה סיבוס.

ההתרחבות לחו"ל החלה לפני כשנתיים וחצי, כשארץ הפעילות הראשונה היתה רוסיה, וכיום פעילה החברה גם בקנדה. דויטשר מעריך, שהפעילות בשתי המדינות תגיע בשנה הבאה לכ-50-40 מיליון דולר בכל אחת מהשתיים. בצ'כיה מעריך דויטשר, כי רמת הפעילות תגיע ל-100 מיליון אירו, וכי ממנה תוכל החברה להתפשט לכל איזור מרכז אירופה.

- מה עם מערב אירופה וארה"ב?

"כרגע לא מסתכלים על מערב אירופה, אלא על ארה"ב. בכל מקום שאפריקה ישראל פעילה, אנחנו משתדלים להיות גם. היעד שלי הוא, שב-2005 נהיה גם בארה"ב".

- איך יראו הרבעונים הבאים של דניה? "אני צופה שבשני הרבעונים הבאים נראה רמת פעילות דומה לחברה, עד הרבעון האחרון, שבו אני מצפה שהפעילות שלנו בצ'כיה תתחיל לתת את פירותיה".

דויטשר מציין, כי החברה תמשיך לחלק דיבידנדים גם בעתיד, בהמשך ל-110 מיליון שקל שחילקה החברה לפני מספר חודשים, לראשונה מאז הפכה לחברה ציבורית: "אנחנו לא צריכים יותר מדי הון לפעילות השוטפת שלנו, אלא רק לצורך גידול. מה שלא נצטרך - נחלק לבעלי המניות שלנו".

לדניה כיום הון עצמי של 180.2 מיליון דולר, שמממן מאזן כולל של 635.3 מיליון שקל. מנגד, לחברה 213.6 מיליון שקל במזומנים והשקעות לטווח קצר. החברה נסחרת כיום בבורסה בתל אביב לפי שווי של 426 מיליון שקל.