הפתרון, אולי, הוא iTunes

אקו"ם לא מסתדרת עם העולם החדש? התשובה, אולי, תגיע מאפל

כיצד יראה הגוף שעשוי להחליף את אקו"ם? בעולם דיגיטלי בו זכויות יוצרים הופכות עניין סבוך מיום ליום, האם ניתן בכלל לקיים גוף שדומה לאגודות שנסגרו?

המעקב אחר השימוש ביצירות שנמצאות ברשותה של אקו"ם ושמספרן מגיע לכ-2 מיליון הוא עבודה המצריכה מערך טכני ואנושי גדול ומורכב. במשרדי האגודה פועל מרכז תיעוד ובו רישום של כל היצירות שזכויותיהן שייכות לה, בכלל זה יצירות עבריות ולועזיות בפורמטים שונים. המאגר העברי כולל כ-185 אלף יצירות והלועזי כ-380 אלף. לרבות מהיצירות קיימת יותר מגרסה אחת, וכל גרסה מזכה יוצרים אחרים ומו"לים אחרים בתמלוגים. לשיר "ירושלים של זהב" למשל, יש במרכז התיעוד של אקו"ם 179 גרסאות שונות. בנוסף לכך, מספקת אקו"ם גם ייעוץ משפטי ושירותים כגון בוררות ושמיעת ערעורים, וכן קרן סעד לסיוע לחברים נזקקים ופעילויות שונות לחברים כמו חלוקת פרסים כספיים ליוצרים.

הניסיון שצברה האגודה במהלך 68 שנות פעולתה כמעט ואינו מאפשר תחרות, שכן כל גוף שישאף להתאגד ולהחליף את אקו"ם ימצא את עצמו בחסרון משמעותי. אם כן, האם גוף כזה חייב להתנהל בדיוק באופן הזה והאם צורת התנהלות כזו תואמת בכלל את אופיו של עולם המדיה היום וההתפתחויות שחלות בו כל העת?

ניסיון מעניין לחשוב בצורה מעט שונה ניתן למצוא במיזם ה-iTunes של חברת Apple.ג iTunes הוא מאגר יצירות מקוון שמטרתו למעשה זהה במובנים רבים לזו של אגודת כדוגמת אקו"ם - הגנה על זכויות יוצרים. נכון, המאגר המקוון של Apple משמש לצרכים פרטיים בלבד, אולם למרות זאת, המודל שבעזרתו הוא עובד ניתן ליישום גם לשם השמעה ציבורית בעתיד הנראה בהחלט לעין.

iTunes מציע אפשרות לרכוש שירים ולהורידם בו במקום מאתר האינטרנט, והכול חוקי למהדרין. במאגר של iTunes ניתן למצוא בשלב זה כ-700 אלף שירים אותם ניתן להוריד ולצרוב או לשמור בכל פורמט אחר לשימוש פרטי. כבר לאחר שנת פעילות אחת דיווחה Apple על רווחים במיזם ובמהלך שנה זו נמכרו דרכו כ-70 מיליון שירים ובשנה הקרובה צפויות המכירות להגיע לסביבות 140 מיליון שירים.

מאגר דומה, אם כי נרחב יותר וכזה המקושר בהסכמים עם ארגונים דוגמת אקו"ם ברחבי העולם, עשוי לקום ולשווק את עצמו גם לשימוש ציבורי. העובדה שהמאגר מקוון יכולה לאפשר מעקב, תשלום ואכיפה ברמה כמעט אבסולוטית, כפי שמתרחש ב-iTunes. הרי אופן פעולתה של אקו"ם היום מחייב אותה להסתמך במרבית המקרים על דיווחיהם של גופי השידור לגבי היצירות בהן נעשה שימוש ולמרות מאמציה לעשות כך, אין באפשרותה לבדוק באופן פרטני אם הדיווחים הללו מדויקים. במובן זה, מציע פתרון כדוגמת iTunes יתרון של תשלום בעת השימוש משום שכל הורדה של שיר מחויבת בו במקום.

פעולתן של אגודות כדוגמת אקו"ם מול עסקים קטנים - מספרות, בתי קפה, מועדוני כושר וכד', קשה אפילו יותר. גם כאן, ההצלחה והמודל של iTunes יכולים לשמש דוגמה.

המודל של iTunes אינו תואם לגמרי את המבנה ותחומי הפעילות של אגודות כמו אקו"ם ועזי"ת, אולם יכול בהחלט לשמש בתחליף מעודכן ומתאים יותר בעולם עתידי בו אגודות כאלה אינן קיימות יותר.