בהרכב מורחב של חמישה שופטים דן בית המשפט העליון בשאלה המעניינת - האם ראוי להטיל אחריות בנזיקין על המשטרה בגין אי מניעת מעשים פליליים? הנסיבות של פסק הדין, יצוין, היו מיוחדות ויוצאות דופן.
נגד משפחת וייס נוהל מסע הפחדה ואלימות לאורך זמן רב. לאורך שנים הגישה משפחת וייס תלונות למשטרה, בגין מעשים מגוונים, של פגיעות בגוף, ברכוש ובכבודם. הם הצביעו על קבוצה מצומצמת של חשודים שהתעמרו בהם, ומקום הימצאם של החשודים נמסר למשטרה.
ידיה של משטרת ישראל עמוסות במשימות. המקרה הנדון לא טופל. משפחת וייס תבעה את המשטרה. בית המשפט המחוזי חייב את המשטרה לפצות את משפחת וייס, מחמת הפרת חובותיה (עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה).
פסק דינם המאלף והראשוני של השופטים מפקיע למעשה מידי המשטרה את הבלעדיות בקביעת סדרי העדיפות בטיפול במשימותיה השונות. "למשטרה נתון מתחם רחב של שיקול דעת", כתבה השופטת דורנר, "אך מתחם זה אינו בלתי מוגבל. המשטרה אמונה על שמירת ביטחונם הגופני והרכושי של תושבי המדינה. עליה לאכוף את שלטון החוק. המשטרה אינה זכאית לחסינות בגין נזקים שגורמים פעולות או מחדלים רשלניים שלה".
המחסור במשאבים ממנו סובלת המשטרה לא פוטר אותה כליל מאחריות להגנה על תושבי המדינה. כמובן שיש להישמר מפני הטלת חובות כבדות מדיי על כתפי המשטרה, ומפני הרתעת יתר שלה. עמדה שכזו היא מסוכנת - היא עלולה להוביל להססנות מצד מקבלי ההחלטות במשטרה, היא עלולה לגרור אחריה הצפה של בתי המשפט בתביעות של אזרחים כנגד המשטרה.
"אלא ששיקולים אלה אינם שוללים את חובת הזהירות של המשטרה. הם מעצבים אותה", הוסיפה וכתבה השופטת דורנר. ואילו השופט ריבלין הוסיף, ש"מתחם שיקול הדעת הנתון למשטרה בביצוע תפקידה אינו בלתי מוגבל, ואין מקום לחסינות מוחלטת של המשטרה מפני תחולת דיני הנזיקין עליה".
גישה משפטית דומה נקוטה בשיטות משפט אחרות (קנדה, ארה"ב), המכירות בחובת הזהירות של המשטרה כלפי התושבים. המשטרה חייבת לטפל בתלונות המוגשות לה על מעשי עבירה. בעצם הגשת התלונה "מקרב" המתלונן את עצמו למשטרה והופך את חובתה המושגית הכללית כלפיו לחובה קונקרטית.
נמצא, שהדין בישראל לא מותיר שיקול דעת למשטרה בדבר עצם הטיפול בתלונה, אלא לעניין אופן הטיפול בה. המשטרה איננה רשאית להתעלם כליל מהתלונה, והחלטתה שלא לחקור צריכה להתקבל מתוך שיקול דעת ולהיות מנומקת.
חובות המשטרה משתרעות לא רק כלפי המתלוננים, אלא גם כלפי הנילונים, עובדה "המסבכת" יותר את האיזון בין השיקולים הנוגדים הקשורים בטיפולה בתלונות. לפיכך, לא בנקל יתערב בית משפט בהחלטותיה המקצועיות.
(ע"א 1678/01 מ"י נ. וייס ואח', פס"ד מיום 2.6.04. השופטים דליה דורנר, אליעזר ריבלין, אשר גרוניס, מרים נאור ואסתר חיות)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
