ועדת המכרזים לפרויקט הנתיב המהיר בכניסה לת"א בוחנת את האפשרות לרכוש את מערכת האגרה, או לרכוש מתן שירותי גבייה מחברת דרך ארץ כדי להגדיל את מספר המתמודדים בפרויקט.
עד היום רכשו את חוברות המכרז רק ארבע מתמודדות: אגד, שיכון ובינוי, טל הנדסה ושפיר הנדסה (חברת תשתית ללא ניסיון בהפעלת מערכות, שצריכות לחבור לשותפות). נודע כי מתגבשת קבוצה הכוללת את שיכון ובינוי, אגד ואפריקה-ישראל, כך שלמעשה יהיו רק שלוש מתמודדות.
ועדת המכרזים קיבלה אינדיקציות שליליות ממתעניינים רבים, שסוברים כי לדרך ארץ יתרון משמעותי בשל מערכות האגרה, הגבייה, האכיפה והבקרה הקיימת בכביש חוצה ישראל.
המתעניינים טוענים, כי דרך ארץ תוכל להציע הצעה אטרקטיבית יותר מכל חברה אחרת בישראל.
בוועדת המכרזים מאשרים את החששות ואומרים, כי "כל המתמודדים והמתעניינים חוששים מכיוון שלדרך ארץ יש יתרון שעלול לפגוע בתחרות. המתחרים חושבים לא להתמודד בשל סיכויים נמוכים לכאורה לזכות במכרז".
לדבריהם, "אנו בוחנים אפשרויות שונות כדי להקטין את החשש ולהגדיל את העניין בפרויקט. זהו אחד מהפרויקטים החשובים ביותר שמקודם כיום בתחום התחבורה ויש חשיבות עצומה להצלחתו".
ועדת המכרזים בראשות סגן החשכ"ל, צביקה חלמיש, מנהל אגף כלכלה בחוצה ישראל, ניצן יוצר, ומנכ"ל מע"ץ, אלכס ויזניצר בוחנת בימים האחרונים דרך לבטל את היתרון של דרך ארץ.
בין היתר נבחנת האפשרות לקנות את מערכת האגרה או לחייב את חברת דרך ארץ לתת שירותי גבייה (בדומה לאפשרות הקיימת להפעלת מערכת האגרה בקטע הצפוני - קטע 18).
בפרויקט המקביל בכניסה לירושלים (פרויקט שבוטל) ניהלה המדינה מו"מ מתקדם עם דרך ארץ, אך כבר אז התברר שישנן קשיים במימוש האופציה.
בכיר בענף התחבורה אומר: "זה ניסיון לא רציני, נעשה ניסיון כזה בעבר. החוזה בין דרך ארץ למדינה הוא חוזה כל כך גרוע מבחינת המדינה - המדינה יוצאת נפסדת מכל בחינה".
לדברי הבכיר, החוזה מגדיר את רכישת השירות במחירי עלות, אך לא מגדיר את המחיר בפועל. לטענתו, דרך ארץ צפויה לדרוש מחירים מופרזים בדיוק כפי שדרשה בפרויקט בירושלים.
לדברי גורם אחר, אי אפשר לחייב את דרך ארץ לספק את השירות. "בכל מקרה דרך ארץ תבקש רמת מחירים כזו שזה לא ישתלם", אמר.
פרויקט הנתיב המהיר בכניסה לת"א הוא פרויקט ראשוני וייחודי מסוגו בישראל. להצלחתו חשיבות מכרעת מכיוון שזהו ניסיון שעל בסיסו יקודמו עוד שלושה פרויקטים בכניסות אחרות למטרופולין ת"א.
זהו הפרויקט התחבורתי הראשון מסוגו המטפל בצד הביקושים, מתוך כוונה לנהל תנועה בדרך של יצירת אלטרנטיבה מושכת לרכב הפרטי.
הפרויקט נחשב מורכב וזאת כיוון שמעבר להקמה פשוטה יחסית של נתיב, נדרש הזכיין להקים מערכת גבייה שתדע להבדיל בין רכב פרטי לרכב ציבורי, תדע לגבות אגרה רק מכלי רכב בהם פחות מארבעה נוסעים וכדומה.
בכנס המתמודדים שערכה חוצה ישראל לפני חודש וחצי התעניינו למעלה מ-30 חברות. עם זאת, רק שלוש חברות רכשו את חוברות המכרז.
אחד מנציגי הקבוצות אמר: "בפרויקט יש בעיה אמיתית שמרתיע אותנו כאנשי עסקים להתמודד. עלות הכנת המכרז היא לפחות חצי מיליון דולר, להשקיע סכום כזה שמראש ידוע שיש מתחרה בעל יתרונות מובהקים זה לא הגיוני".
לדבריו, "אפשר להתגבר על המכשול הזה אם המדינה תבטיח פיצוי של עלויות הכנת המכרז, ובמקביל תפרסם מכרזים דומים נוספים כך שיגדל הפוטנציאל בהקמת מערכת אגרה".
גורמים אחרים אמרו כי הוגדר מראש, שהמחיר אינו האלמנט הדומיננטי, אלא רמת השירות - פרמטר שבו לדרך ארץ אין יתרון מובהק.
מנהל אגף כלכלה בחוצה ישראל, ניצן יוצר, אמר בתגובה: "הטענות שמועלות הן טענות שטחיות שהיו נכונות לתחילת הדרך. עד שלא מתעמקים במסמכי המכרז אפשר להתרשם שבעצם זה המצב ולכן הערנו למתמודדים ולמתעניינים שהחשש אינו מבוסס. מערכת האגרה הנדרשת לפרויקט הנתיב המהיר היא קטנה, פשוטה ושונה ממערכת האגרה בכביש חוצה ישראל". לדבריו, "ההתרשמות היא שהמסר נקלט והבעיה הזו כבר מאחורינו".
האוצר ואפריקה-ישראל בחרו שלא להגיב לידיעה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
