הודו: חברות הטכנולוגיה הגדולות השתלטו על שוק המשרדים

כל חברת טכנולוגיה גדולה בהודו קונה עוד ועוד נדל"ן, בעידודן הנמרץ של הממשלות המקומיות. לאינפוסיס יש ברחבי הודו 6,280 דונם, והיא בעלת הנתח הגדול ביותר. לוויפרו יש 1,291 דונם ובבעלות סאטיים מצויים 1,605 דונמים. טאטא לא מסרה נתונים. השאלה שעליה מתווכחים בהודו היא, האם המדיניות של הממשל המקומי אכן מוצדקת.

מדוע חברות IT זקוקות לכל כך הרבה קרקע? התשובה העיקרית היא הזדקקות החברות לשטחים גדולים עבור אלפי עובדיהן. לדוגמא, וויפרו מעסיקה מספר עצום של 28,500 עובדים. היא שכרה מספר בניינים ברחבי הודו כדי לספק את התפתחותה המהירה, אך התוכנית לעתיד היא כי כל עובדי החברה ימוקמו בקמפוס המרכזי שלה. המשמעות היא צורך ברכישת קרקעות נוספות.

מנכ"ל וויפרו אמר כי לחברה יש תוכניות לטווח המיידי, בינוני וארוך לרכישת קרקעות נוספות. "יש תוכנית ארוכת טווח, להקמת קמפוסים נוספים. רכישת הקרקעות צמודה לתוכנית העסקית של החברה. איננו קונים קרקע לשם השקעה בלבד". וויפרו גם היא שואפת להעביר את כל עובדיה לקמפוסים בבעלותה, על חשבון הנכסים שהיא שוכרת כיום. וויפרו תצטרך 2,000 דונם קרקע רק כדי להעביר את עובדיה ממבנים שכורים למבנים בבעלותה, ולכך יש להוסיף את צרכיה בשל התרחבות.

חברת סאטיים יושבת בעיר היידראבאד שבמרכז-דרום הודו. קרקעותיה בעיר זו מהוות 70% מסך נכסיה. יתרת הנכסים נמצאת בבנגלור הדרומית (15% מהקרקעות) ובפונה ובובנשוואר (15% נוספים). דובר חברת סאטיים אמר לעיתון ההודי "ביזנס סטאנדארד": "סאטיים היא בין חברות ה-IT הראשונות להשקיע בקמפוס טכנולוגי גדול. הצורך לתת ללקוחותינו בחו"ל נוחות גדולה וביטחון שהם אכן יכולים להעביר פרויקטים אלינו בלי חשש, משמעו ליצור כאן סביבת עבודה דומה לזו של לקוחותינו בחו"ל. גייסנו הרבה צעירים, שיכולים להסתגל בקלות לאווירת הקמפוס. ההתרחבות של החברה משמעה צורך בהקמת קמפוסים נוספים".

לחברת אינפוסיס 25,650 עובדים, המתפרסים על שטח משרדים של 27 מיליון רגל רבועה. כלומר, לכל עובד יש בממוצע שטח רצפה של 100 מ"ר - שטח נרחב מאוד לכל הדעות. לצורך התרחבות מתכננת אינפוסיס בניית 150-100 רגל רבועה לכל עובד חדש.

מנהל הכספים של אינפוסיס טכנולוגיות אמר, כי הקמפוסים של אינפוסיס מיועדים לספק אווירה שתעודד עבודת צוות, למידה, דיונים אינטלקטואלים כמו גם מנוחה וכיף. "מטרתנו היתה ליצור קמפוסים ברמה עולמית, שתשקף את רמת לקוחותינו", אמר.

אם דימיינתם משרד חצי חשוך, בטמפרטורת חדר של 34 מעלות עם עובדות לבושות סארי וריח חריף של... הודו - חשבו שוב. ההיי-טק ההודי של המאה ה-21 כבר מזנב בתעשיית הטכנולוגיה העולמית יותר ויותר, וגם בזו הישראלית.