גרוס, חולדאי והכיכר

שני נושאים בפרשת ראובן גרוס לא מוצו. האחד - בניגוד למה שאפשר להבין מחשדות המשטרה, לא מדובר רק על תקופתו של רון חולדאי בעיריית ת"א. חולדאי, בניגוד לקודמיו, לא בלם את התנהגותו של גרוס במסדרונות העיריה, כאילו החניונר הוא מנכ"ל העיריה. חולדאי גם הסתבך בכך, שאשתו הועסקה תקופה מסויימת על-ידי גרוס. העניין השני קשור לשאלה אקטואלית - כיכר רבין וחניון הענק המתוכנן בה.

היסטוריה: גרוס נכנס לעסקי החניונים בת"א לפני למעלה מ-20 שנה. כאשר מגרשי החניה הציבוריים נמסרו לתפעול נתיבי איילון, העמיק גרוס את קשריו עם החברה וזכה ב-17 מגרשי החניה הטובים בעיר (כולל היכל התרבות). את המגרש ה"מפוצץ" ביותר בעיר, חניון הארבעה בדרום הקריה, העניק לו ללא מכרז דני הולצמן, שהיה אז מנכ"ל נתיבי איילון, בנימוק שגרוס מפעיל מגרש חניה צמוד. גרוס קיבל די בקלות גם אישורים להעלאת תעריפים.

השערוריה הראשונה עם גרוס פרצה, כאשר זכה במכרז הסינדול הראשון בת"א ב-1985, במחיר שהיווה 40% מממוצע ההצעות במכרז, כלומר - לזכות במכרז בכוח. לא חלף זמן רב ולעיריית ת"א הגיעו תלונות על כך, שהמסנדלים של גרוס פעילים במיוחד באיזורים בהם יש לו מגרשי חניה, והחרדה של בעלי הרכב שולחת אותם בבהילות לתוך החניונים.

עוד התברר אז, שידידו הטוב של גרוס, מזכיר עיריית ת"א, שמואל לוי (השניים היו פעילים במפלגה הליברלית), הפעיל את סמכותו כדי לגדר ולסגור שטח פתוח ביד אליהו, שבו חנו חינם, מה שמאוד סייע למגרש חניה צמוד בתשלום שגרוס הפעיל (בבית גיל הזהב).

אם לא די בכך, אותו לוי הציע לתחנת המשטרה בשכונת התקווה, האחראית לאיזור, תרומה של מכשיר וידיאו לרווחת השוטרים. התרומה הוצעה מטעמו של גרוס. מי שהיה אז מפקד התחנה, ניצב (לימים) יעקב רז, דחה על הסף את ההצעה.

זה שראשי העיר שלמה להט ורוני מילוא הסתייגו מהאיש, לא אומר שהמנגנון העירוני התנזר ממנו. גרוס הימר על המועמד רון חולדאי, ונכנס לקבוצה המקורבת אליו - אבישי ברקמן (שנהרג בתאונת מטוס בדרך לשווייץ), עו"ד יגאל שפירא ויעקב מאיר, מנכ"ל החברה העירונית אחוזות חוף, האחראית על החניונים בת"א. ההיסטוריה מאז רצופה בהטבות והקלות שקיבל גרוס, בעיקר בענייני הארנונה במגרשים.

כיכר רבין: עוד בטרם נבחר חולדאי לראשות העיר, ארגנו לו חבריו ביקור בחברה הצרפתית M.T.G העוסקת בחפירות תת-קרקעיות והקמת חניונים גדולים. חולדאי בקושי נבחר, וכבר התנהלו מגעים בין נציגת החברה הצרפתית בישראל, הוגט אלחדד, לבין אנשיו של חולדאי, על הקמת חניון ענק ביככר רבין, חמש קומות תת-קרקעיות, עם ארובות אוורור ענקיות, ל-2,000 מקומות חניה.

הצרפתים התעניינו בשאלה, האם העיריה תעביר למגרש חניה כזה את עובדיה בעלי זכות החניה, החונים כיום בהסדרים שונים (בחניון גן העיר או חניון השקם) ומדובר בלמעלה מ-1,000 עובדים. תשובה חיובית של העיריה לשאלה זו, הופכת את הפרויקט למכונת כסף.

פעיל לשעבר במחנה חולדאי, איש העסקים גדי צוקרמן, הציג לפני שנתיים את מסמכי ההצעה שהעבירו לו גרוס ושפירא. ההצעה, לשיתוף פעולה עסקי בהקמה ותפעול של חניוני ענק בת"א, כולל כיכר רבין, נמסרה לצוקרמן כמה שבועות אחרי בחירתו של חולדאי לראשות העיר.

בעדות בוועדת הפנים של הכנסת סיפר צוקרמן, שבמסגרת ההצעה גם נאמר לו, שלא יהיה מוטרד חלילה לגבי השאלה, מה יקרה אם יהיה מכרז בכיכר רבין ואולי מישהו אחר יזכה, כי העניין הזה יטופל.

משרד התחבורה מתנגד לחניון בכיכר רבין בנימוקים תכנוניים ותחבורתיים. טובים. מהנדס העיר דני קייזר, שמשמש כאן פה לחולדאי, מציג בנחישות נימוקים תומכים בתוכנית החניון. עם היסטוריה כזו סביב הרעיון, לא צריך את נימוקי משרד התחבורה כדי להוריד אותו מסדר היום.