בהתחלה הרימו גבה, אחר כך הרימו את המניות

היו לא מעט אנשים בשוק ההון שפיקפקו ביכולות של לב לבייב, כאשר רכש את השליטה באפריקה ישראל לפני כשבע שנים. העובדות שהאיש חרדי ממוצא רוסי, שצבר את הונו בעולם היהלומים במדינות העולם השלישי, הביאו לפחות חלק מתושבי הסיטי של תל אביב לפקפק בכישורי הניהול של לבייב וביכולתו להפוך את אפריקה ישראל לחברה מוצלחת ורווחית מכפי שהייתה טרם רכש את השליטה בה. היום, שבע שנים מאוחר יותר, לבייב מציג את השינוי האדיר שעברה אפריקה ישראל תחת הנהגתו. את פעילות היהלומים שלו, זו שמייצרת לו את כמות המזומנים הגדולה ביותר, מעדיף לבייב לשמור עדיין בצל.

לבייב רכש את השליטה באפריקה ישראל בינואר 1997, לפי שווי של 400 מיליון דולר והשקיע ברכישת השליטה כ-190 מיליון דולר. מאז ועד היום חילקה החברה דיבידנדים בהיקף של 180 מיליון דולר, שמעל למחצית מהם זרמו לכיסו הפרטי של לבייב, מתוקף אחזקתו בחברה. שוויה של החברה היום עומד על כ-920 מיליון דולר כך ששווי אחזקותיו של לבייב עומד כיום על כ-600 מיליון דולר. במילים אחרות, לבייב השקיע 190 מיליון דולר ומחזיק היום במניות ומזומנים בשווי של כ-700 מיליון דולר, המשקפים תשואה של כ-270% על ההשקעה והכל כתוצאה ישירה של הגדלת הפעילות הריאלית של החברה, ללא תרגילים הוניים כאלה או אחרים. למרות שהמספרים נראים מרשימים כשלעצמם, לפי ההצהרות של לבייב מהיום, הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה.

גם בתחום ההוני אפריקה ישראל לא קפאה על שמריה. היא הסירה מעליה את הגיבנת בדמותן של 2 סוגי המניות וביצעה איחוד הון שהכניס אותה למדד המעו"ף. הכניסה למעו"ף חייבה את החברה להפוך מחברה שלא הייתה ידועה בקשריה הפוריים עם שוק ההון לחברה שפותחת את דלתותיה ומשקיעה זמן ומשאבים בפיתוח היחסים עם קהילה זו. אפילו דו"חותיה של אפריקה ישראל החלו להיות מפורטים הרבה יותר מכפי שהיו לפני שנה וזאת מהסיבה הפשוטה שלבייב ויד ימינו, פיני כהן ,הבינו שקשרים טובים עם שוק ההון הם המפתח להשגת מימון בשוק ההון, העדיף ברוב המקרים על המימון הבנקאי.

בהתאם למגמה זו עומדת אפריקה ישראל להנפיק את חטיבת הנכסים המניבים שלה בבורסה, בנוסף היא מתכננת להנפיק את קבוצת האופנה שלה בתוך כשנתיים וכך היא מאג"חת פרויקט בניו יורק, פעולות המאפשרות לה מרחב תמרון מימוני שלא היה מתאפשר לו הייתה מאמצת קו ניהול סגור ומסתורי.

אחת הדוגמאות הטובות לדרך התנהלותה הציבורית המשובחת של אפריקה ישראל, באה לידי ביטוי באופן הטיפול של החברה ובעליה בערוץ הרוסי. הערוץ, שצבר הפסדים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים והוחזק כמעט במלואו על ידי אפריקה ישראל, פגע קשות ברווחי הקבוצה. לבייב, שעובדיו מספרים כי אחד הדברים הקשים ביותר להצגה בפניו הם מספרים המראים על הפסדים, החליט לעשות עסקת בעלי עניין.

לא מדובר בעסקת בעלי עניין שאנחנו רגילים לה שבסופה יוצא בעל העניין נשכר והחברה נפסדת אלא עסקה הפוכה שבה בעל העניין יוצא מופסד והחברה יוצאת מורווחת. נשמע מוזר ולא מוכר? נכון. לא הרבה בעלי עניין בחברות הציבוריות היו מוכנים לעשות את שעשה לבייב ולרכוש 50% מאחזקות אפריקה בערוץ הכושל לחברה פרטית שבבעלותו. בצורה כזו קטן בצורה משמעותית חלקה של אפריקה בהפסדי הערוץ, הפסדים שנוקזו אל החברה הפרטית בבעלותו של לבייב.

תוסיפו לזה את היקף הדיבידנדים שחילקה אפריקה ישראל, את התשואה שרשמה המניה בשנים האחרונות ואת העובדה שהיא ממעטת בעסקאות בין בעלי עניין (אם בכלל) ותגיעו למסקנה שמדובר באחת מהחברות שעברו את אחד הניתוחים המוצלחים ביותר בעשור האחרון. מי שחתומים על ההצלחה הזו הם לב לבייב, פיני כהן ושורה ארוכה של מנהלים שתקצר היריעה מלפרט את שמותיהם.