הקאובוי שהבין גם בכלכלה

אנחנו, אישית, "מתים" על הנשיא האמריקאי לשעבר, רונלד רייגן. שחקן קולנוע לא מהמובילים, עסקן איגוד השחקנים של הוליווד, קאובוי מושלם, איש ישר, מאמין ללא סייג בעקרונות שוק חופשי (די מזכיר את מנחם בגין ז"ל), ובמיוחד האיש שייזכר תמיד בזכות שני דברים גדולים שעשה. ראשית, הוא חיסל את הקומוניזם הרוסי. שנית, הוא האחראי האמיתי למצב הכלכלי בארה"ב ולעובדה שהדאו הגיע אל מעבר ל-9,000.

הוא גם יהיה האחראי לכך שהדאו יפגוש את הניקיי ב-12,000. יותר אנשים בעולם מתו מה"מחלה" הרוסית מאשר מכל מחלה אחרת שהאנושות ידעה. רייגן הדביר את המחלה הזו בשיטה הכי חכמה שאפשר לחשוב עליה, דרך הכיס. הוא הכריח את רוסיה להתחמש עד להתאבדות.

רייגן אמר פעם שהוא מעביר את תוכנית "ההגנה החללית" שלו (לרשת את כל החלל בחלליות הגנה שמיירטות טילים באליסטיים) היקרה כל כך, על-מנת שלא לבצע אותה. הוא הבין היטב שאם הוא יעשה זאת, הרוסים גם יעשו זאת, וזה יחסל אותם כלכלית, וכך היה. "רייגן חימש את רוסיה למוות", אומרים הרפובליקאים.

אבל ההישג הגדול של רייגן היה דווקא זה הכלכלי. כשעלה לנשיאות, אמר שיעשה שני דברים. הראשון, יוציא את הממשל מהכלכלה, והשני, ייתן לכוחות השוק לפעול. כשרייגן עלה לנשיאות, ארה"ב היתה בשפל המדרגה. תעשיות הפלדה, המכוניות והאלקטרוניקה האמריקאיות, חוט השדרה של הכלכלה, היו במצב של פשיטת רגל. היפנים השתלטו על השווקים. הם לא רק השתלטו על השווקים, הם גם רכשו חלקים חשובים של הנדל"ן האמריקאי, ממגרשי גולף בהוואי ועד בניין הרוקפלר סנטר בניו-יורק.

הנשיא קרטר השאיר "אדמה חרוכה" בכלכלה. ריבית של מעל %20, אבטלה של %8 ואווירת נכאים. שחקן הקולנוע לשעבר, שרבים לעגו לו, עשה את הסטאז' כמושל קליפורניה, ואת מה שלמד בחוף המערבי יישם כנשיא. כשעלה לשלטון, הוא קיצץ מיד במסים, העביר תקנות לעידוד השקעות, הקים מערכות להכשרת עובדים, הגדיל את תקציבי הביטחון, החינוך וההשקעות בתשתית, ונתן לנגיד הבנק המרכזי החדש דאז, אלן גרינספאן, את מלוא התמיכה.

"יותר מכול", אומרים היסטוריונים אמריקאיים, "הוא החזיר לעם, בנאומיו ובכישרון המשחק שלו, את האמון ביכולתו. הוא השתמש בכריזמה שלו עד המקסימום". רייגן היה נציגם של אנשי העסקים, התעשיינים. הוא אכן נתן להם להרוויח בגדול, אבל בדרך לרווחים נהנו כולם.

"לקחת מהעשירים זו אפשרות", אמר פעם, "אבל בדרך-כלל, כשהממשלה לוקחת מהעשירים, הכסף לא מגיע לעניים. למה? בגלל שככה זה עובד. אני מודה שאני הנשיא של המיליונרים. של המיליונרים בפועל ושל כל אלה שחולמים להיות מיליונרים".

הוא עזר לקרייזלר להיחלץ מהמשבר, והציל את בנק קונטיננטל הענק משיקאגו. הוא פיטר במחי יד את כל הפקחים של שדות התעופה האמריקאיים, והכניס במקומם את הצבא. הוא שינה את מערכת היחסים שבין הממשל והביזנס בכל התחומים בהם הממשל מעורב. בתחום הרפואי הוא כמעט גרם להתמוטטות רוב בתי החולים בארה"ב כשסגר להם הרבה ברזים. "הם צריכים להרוויח בשביל לקנות את הציוד היקר הזה. אנחנו מפסיקים לשלם", אמר להנהלות בתי החולים, ובדרך "הרג" לנו את אלסינט (סיפור לפעם אחרת).

בקיצור, רייגן עשה מה שהוא רצה ומה שהוא האמין שטוב לאמריקה. רייגן היה האיש שהוריד מארה"ב את הנטל העצום של מימון העולם החופשי לבדה. הוא הכריח את האנגלים, הגרמנים ובמיוחד את היפנים להשתתף בהוצאות. "Do it for the Keeper", אמר. "עשו זאת עבור השומר, האחראי", אמר והתכוון לעצמו.

האמריקאים אהבו את רייגן באותה דרך מוזרה שהארגנטינים אהבו את פרון. להבדיל מפרון, רייגן דאג לארה"ב. הנפילה של רוסיה העבירה את ארה"ב ממדינת מוכת שיגעון התחמשות למדינה מוכת שיגעון פריחה כלכלית.

"קשה מאוד להגדיר מה בדיוק עשה רייגן", אמר לאחרונה עיתונאי אמריקאי ידוע, דווקא דמוקרט בדעותיו, "הוא בישל תבשיל שרק הוא ידע איך להכין, ואנחנו אוכלים אותו בהנאה עד עצם היום הזה". לכן העניקו האמריקאים לכל תקופת רייגן בכלכלה שם מתאים: "רייגניזם".

"התוצאה הסופית של הרייגניזם", אמר השבוע פול ארדמן, פרשן חשוב ברשת CBS האמריקאית, "היא שתקציב הביטחון שלנו, כאחוז מהתל"ג, הוא הנמוך ביותר מאז 1930, הכוח הצבאי שלנו הוא החזק ביותר בעולם, הכלכלה היא חלום, ותקציב המדינה נכנס לעודפים אדירים, בדיוק כמו שרייגן הבטיח ב-1980. נוסף על כך, וול-סטריט נהנית מהגאות הגדולה בתולדותיה. ואפילו, ככל שזה ירגיז את ידידינו השמאלנים, העשירים, וגם העניים, נעשו עשירים יותר.

"כעת נשאר דבר אחד שרייגן הבטיח והוא בדרך להתגשמות. מדובר בכיסוי רפואי לכל תושבי ארה"ב, וגם זה, למגינת לבה של הגברת הילארי קלינטון, יבוא מהרייגניזם". חבל מאוד שרונלד רייגן עצמו אינו מודע כנראה להצלחה הגדולה. הוא ספון בחווילתו שבקליפורניה, חולה באלצהיימר.

בשביל להתחיל רייגניזם צריך רייגן, ונתניהו, עד כמה שאפשר לשפוט לפי חבריו בארה"ב, הוא רייגניסט בנפש, אז נא לא לוותר, ביבי, האור כבר נראה בקצה המנהרה, דחוף את נאמן.

תודה נוספת מגיעה למילטון פרידמן. כמו רייגן, שיושב לו בביתו שבקליפורניה והעולם נהנה ממה שעשה, כך גם מילטון פרידמן יושב לו בקליפורניה וכותב ספרים. נזכרנו בפרידמן, כיוון שסטיבן רוצה לשלוח לנו את ספרו, "שני אנשים בני מזל", שכתב יחד עם אשתו, רוז.

פרידמן מתקרב היום לגיל 88, אבל הוא עדיין פעיל, כותב ומרצה. הוא הכהן הגדול של כלכלת השוק. אנחנו זוכרים היטב שפרידמן היה מנודה כקיצוני ימני, כאחד שכלום לא מעניין אותו מלבד החופש הכלכלי, שלא אכפת לו מחוסר הביטוח הלאומי בארה"ב, מהעוני וכו'. הוא נתפס כמתנגד לתשלומי סעד, לדמי אבטלה, לביטוח רפואי ולכל עזרה ממשלתית אחרת.

הדברים, כמובן, אינם נכונים. כשאנחנו למדנו בארה"ב, למדנו אצל חסידיו של פרידמן. מיינרד קיינס היה האויב הגדול של הפרופסורים שלנו, פרידמן היה הגורו, וסמואלסון היה כורח המציאות, כי האוניברסיטה החליטה שהספר שלו הוא החשוב, נקודה.

אבל היום זה עולמו של מילטון פרידמן, והולכים בדיוק לפי תורתו. הוא הציע שאנשים ינהלו את קופות הפנסיה שלהם 30 שנה לפני שמישהו חלם על תוכניות 401-K או על חשבונות IRA, שבהם אתה סוגר סכום שנתי ומס הכנסה מכיר בכסף הזה כאילו הוא בקרן פנסיה.

המס האחיד, רעיון שהרפובליקאים התחילו לגלגל לפני כ-4 שנים, הועלה על-ידי פרידמן בשנות ה-60. האיש כתב טור ב"ניוזוויק" במשך כ-20 שנה, עד 1985 בערך. אם תלכו לספרייה ותקראו את הטור הזה, תבינו שיש כאן עסק עם ה"אבא האמיתי" של כלכלת הפלא של ארה"ב היום. כמו שהיו קומוניזם וקפיטליזם באידיאולוגיה, כך היו כלכלה קיינסיאנית וכלכלה פרידמנית. קיינס היה ה"אבא" של המעורבות הממשלתית, ופרידמן של כלכלת השוק ללא הממשלה.

היום ברור מי ניצח. אבל לא רק בגלל הספר נזכרנו במילטון פרידמן. ב-1977, אחרי ניצחון הליכוד, בא פרידמן ארצה לייעץ לבגין. חבל שבגין שמע וארליך ניסה לבצע. בגין ששמע לא הבין, וארליך שביצע לא שמע, וזה יצא עקום. אבל פרידמן דיבר אז, ואנחנו היינו בהרצאה.

"מדינת ישראל תצא לחופש כלכלי רק בדרך אחת. אם הממשלה וההסתדרות יסתלקו מהכלכלה, ואם הממשלה תנהל מדיניות מוניטרית נכונה". ובכלל, כל העניין הזה של ציונות סוציליסטית לא מצא חן בעיניו. "זה פשוט נגד ההיגיון, אבל לא לדאוג", אמר לקהל, "100 שנה של סוציאליזם ציוני לא יכולות לדחוף הצידה 2000 שנות יוזמה ותושייה יהודית. במוקדם אורבמאוחר תהפכו לכלכלת שוק חופשי, ואז הכול יסתדר"