עקב הידלדלות היצע הנדל"ן באוקלנד, בירת ניו זילנד, חלק נכבד מבני העשרים והשלושים מתייאשים מהרעיון לקנות בית בעיר.
בהיעדר כרטיס לוטו מנצח באמתחתם הם אינם מצליחים לראות כיצד יגשימו את החלום הבורגני הטיפוסי.
בעיר הגדולה ביותר בניו זילנד, המחיר הממוצע של דירה עלה בשנתיים האחרונות בכ-17%, מ-307,669 דולר ניו זילנדי בשנת 2001 ל-360,231 דולר ניו זילנדי בשנת 2003.
אלו הן חדשות טובות לבעלי הבתים ולמשקיעים, אך רוכשים צעירים רבים נדחקים בעקבות כך אל מחוץ לשוק.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי המרכז למחקרי דיור, גילה ירידה תלולה באחוז רוכשי הדירות ברחבי המדינה בקרב קבוצת הגיל 34-25.
עיקר הירידה התרחש בשנתיים האחרונות, בהן נרשמה ירידה של 12% במספר עסקאות מכירת בתים.
הירידה החדה ביותר התרחשה באוקלנד, בה צנח אחוז רוכשי הבתים בקרב אותה קבוצת גיל ב-20%.
נראה כי השוק פשוט דוחק החוצה את אלו שרוצים לקנות בפעם הראשונה דירה, ולכן אלו מעדיפים לשכור דירה, על פני רכישת דירה במצב רע שתתאים לתקציבם.
נראה כי בכך מצטרפת אוקלנד למיטב ערי אירופה המערבית, בהן ענף השכרת הדירות משגשג.
בשני העשורים האחרונים גדל אחוז השוכרים בעיר ב-107%, לעומת עלייה של כ-25% בלבד בבעלות על דירות.
ב-2001 אחוז הנכסים המושכרים הגיע ל-35% מהיצע הבתים, לעומת-28% ב-1989.
עורכי המחקר נוטים לייחס את המגמה לעלייה במחירים. כאשר המחיר הממוצע של בית באוקלנד מגיע ליותר מפי 9 מהמשכורת השנתית הממוצעת, יותר ויותר אנשים מעדיפים להימנע מעול המשכנתא ובוחרים לשכור.
מעבר לכך, מן המחקר עולה כי בעוד מאז 1987 עלו דמי השכירות בניו זילנד ב-66%, בעוד שהעלייה בגובה השכר הריאלי במדינה עומדת רק על-59%.
"כמעט בלתי אפשרי לעבור ממצב של שוכר לבעל בית", אמר איאן מיטשל, מנהל המחקר.
מנהל מכון המחקר, טרנס אסחוף, מצביע על גורם נוסף המחזק את המגמה. לדעתו, סגנון החיים הוא הסיבה למצב, ולא היכולת הפיננסית.
"נראה כי מספר רב של אנשים אינם עומדים ברף הכניסה לבעלות על דירה. זה יכול לנבוע ממחסור כספי, או מבחירה מודעת בסגנון חיים מסויים. צעירים רבים לא מסוגלים לעמוד בתשלומי המשכנתא של הדירות באוקלנד, אך יכלו לקנות דירה באחד מהאיזורים הפחות יוקרתיים של העיר. למרות זאת, הם מעדיפים לשכור דירה במרכז העיר ולא לקנות דירה בפרברים."
דוגמא נוספת לבחירה בשכירות כסגנון חיים ניתן לראות בבני הזוג ואן ליינס, אשר החליטו לשכור בית בעיירה לאורך החוף דרומית לאוקלנד.
"מחירי השכירות פה באיזור כל כך נמוכים, עד שלא משתלם לקנות את הנכס. בנוסף לכך, אין בכלל מה להשוות בין רמת החיים מחוץ לעיר לרמת החיים בעיר. אחרי שנולד לנו הילד הראשון, הבחירה לצאת מן העיר הפכה לאופציה השפויה", סיפרו בני הזוג.
אחד הנתונים הבולטים ביותר של המחקר, הוא הפער הגדול בין גובה תשלומי המשכנתא באוקלנד לגובה תשלומי המשכנתא בשאר המדינה.
בעוד שממוצע המשכנתאות מחוץ אוקלנד עומד על 140,000 דולר, מגיע ממוצע המשכנתא בעיר ל-210,000 דולר.
דרך אחת להתמודד עם התשלומים החודשיים היא השכרת חדרים. ניק ברקסטון קנה וילה המחולקת לשלוש דירות. באחת מהן הוא גר ואת האחרות הוא משכיר בכדי לממן את המשכנתא.
"ידעתי שאני רוצה לגור בווילה באיזור, אך גם ידעתי שאני לא מסוגל לממן זאת, ולשמור על אורך חיי הנוכחיים. לכן החלטתי לקנות וילה גדולה מספיק, שחלקים ממנה ניתנים להשכרה, ובכסף לפרוע את המשכנתא."
דרך נוספת להתמודד עם הבעיה היא מעבר לדרום המדינה. "ב-300,000 דולר ניתן לקנות דירת שלושה חדרים ישנה במרחק רבע שעה נסיעה ממרכז העיר. באותו סכום ניתן לקנות בית בן ארבעה חדרים בכריסטצ'ארץ", סיפר נשיא "המכון לנדל"ן", מייק אלפורד.
לאלו שעדיין לא מוכנים לוותר על חיי העיר, ושוקלים לרכוש דירה בתקופה הקרובה, כלכלנים ממליצים לחכות מעט. לאחרונה נרשמה האטה בענף הנדל"ן באוקלנד, ומומחים צופים ירידה של עד 5% בערך הדירות עד סוף השנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.