"בפלדה זה בדיוק כמו בבורסה"

רבות דובר על מחירי הברזל והפלדה, שהרקיעו שחקים והוכפלו בחודשים נובמבר 2003 ועד אפריל השנה, בעיקר בגלל הביקוש האדיר מסין. בחודשים האחרונים ישנה ירידה מסוימת במחירים, אולם מדובר בירידה מתונה למדי, כשב-3 החודשים שחלפו מאז אפריל ירדו המחירים בשיעור צנוע של כ-10% בממוצע בלבד - אך הם עדיין גבוהים משמעותית מכפי שהיו באוקטובר אשתקד.

הנפגעים העיקריים מהעלייה החדה בתשומות הברזל הם כמובן הקבלנים, שבחודשים האחרונים סבלו מאוד מהגידול החד בתשומות הבנייה, שלטענתם קיבל פיצוי חלקי מאוד במדד התשומות. עלייה זו הביאה לשחיקה נוספת במרווחים של הקבלנים, שממילא נפגעו מאוד בשנים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, בשל עלייה חדה גם בעלות העסקת הפועלים, בגלל מדיניות השמים הסגורים של משרד הפנים, שמונעת כניסת עובדים זרים לענף.

מי שכן הרוויח מהזינוק המטאורי במחירי הברזל הם יצרני הפלדה. אחת היצרניות היא חברת חד מתכת הבורסאית. זו הציגה ברבעון הראשון של השנה רווח נקי של כ-7 מיליון דולר על מחזור של כרבע מיליארד שקל. לשם השוואה, ב-2003 כולה הרוויחה חד רק 2.3 מיליון שקל, על מחזור של כ-680 מיליון שקל.

למרות הגידול החד ברווח הנקי צריך לשים לב, שחד עדיין מאופיינת בשיעורי רווחיות נמוכים למדי. שולי הרווח הנקי של החברה עמדו ברבעון השיא על 3.1% בלבד מהמכירות - ומדובר ברבעון חריג מאוד. לרוב מאופיינת החברה בשולי רווח נמוכים עוד יותר - אפילו פחות מ-1% מהמכירות בלבד. לחברה שפועלת בסדר גודל של כמעט 700 מיליון שקל בשנה, לא מדובר ב'גליק' גדול, אלא ברווחיות נמוכה לחברה שפועלת בענף הנדל"ן עתיר הסיכונים.

ובכל זאת - הרבעון הראשון היה רבעון חריג מאוד לטובה בחד. השיפור החד ברווחיות נובע בעיקר מהמהירות שבה עלו מחירי הפלדה. בעוד שמחירי השוק של המוצרים המוגמרים של החברה זינקו בהתאם לעלייה במחירי חומרי הגלם, בתחילת הדרך נהנתה החברה משיפור חד בשולי הרווחיות, משום שהיא מכרה מוצרים שהופקו ממלאי שנקנה עוד במחירים הנמוכים, ששררו לפני הריצה המהירה למעלה במחירי השוק.

אלא שכפי שהמזל שיחק לטובתה של חד מתכת ברבעון הראשון, המצב עלול להתהפך לחלוטין בהמשך - ירידה במחירי הברזל פירושה למכור מלאי שנקנה במחירים הגבוהים של אפריל במחירי שוק נמוכים יותר. כאן חשוב מאוד קצב ירידות המחירים - אם תהיה ירידה חדה (כפי שהעלייה היתה חדה) הרי שתתקבל תמונת ראי - המרווחים יפגעו מאוד והחברות עלולות אפילו להפסיד.

אם ירידת המחירים תתבצע בקצב מתון (כפי שאכן קורה ב-3 החודשים האחרונים), הרי שהיצרניות יוכלו לווסת את ניהול המלאי שלהן כך, שהשחיקה ברווחיות תהיה מינימלית. הרווחיות של הרבעון הראשון אולי לא תחזור על עצמה בקרוב והרווח הפתיע את החברה עצמה, עד כדי כך, שבתחילת השיחה עם "גלובס" ביקש המנכ"ל, אנדריי ויידר, לבדוק לרגע שוב את המספרים, כדי לוודא שהחברה אכן הרוויחה 7 מיליון שקל ברבעון. אולם הפגיעה, במקרה של ירידת מחירים איטית, תהיה מתונה יותר.

היקפו של שוק הפלדה הישראלי נאמד ב-700-650 אלף טון בשנה, מתוך שוק עולמי של כמיליארד טון בשנה, כשסין ייצרה 228 מיליון טון ויבאה עוד 100 מיליון טון. חד מתכת מחזיקה בשליש מהשוק המקומי. שליש נוסף מגיע מיבוא, ושליש מיצרנים אחרים.

"החל מאפריל חל שינוי בכוון המחירים, והחלה ירידה לא דרמטית כפי שהיתה העלייה, אלא בשיעור מתון של כ-10%", אומר ויידר. "לאן פני הדברים? אף אחד לא יכול לדעת. כרגע יש שוב עלייה קלה, אבל בפלדה זה בדיוק כמו בבורסה, ישנן כל הזמן תנודות לכאן או לכאן".

- הצגתם רווחיות מפתיעה ברבעון הראשון - 7 מיליון שקל הם דבר מאוד לא שכיח אצלכם.

ויידר: "הרווח שהצגנו זה רווח מלאי, ואנחנו נצטרך כנראה גם להפסיד אותו בעתיד, כשהמחירים ימשיכו לרדת, ואני אמכור מלאי שקניתי היום ברמות הגבוהות, במחירי שוק שיהיו נמוכים יותר.

"הרי החברה חייבת להזמין כל הזמן חומר גלם כי הרי אי אפשר לעבוד בלי חומר גלם. אז נכון, אני מוכר היום מלאי שקניתי בעבר במחיר זול במחיר גבוה, ואני משתדל להזמין כמויות קטנות יותר כשהמחירים גבוהים - אבל אני חייב להזמין גם ברמות האלה, ולכן, כפי שהרווחתי בעליית המחירים, אני ארוויח פחות כשהמחירים ירדו.

"הקושי הוא בזיהוי אם המחיר גבוה או נמוך. מנהל מקבל שכר של מנהל לא בכדי, אלא כדי שינסה להגדיל מלאים במחירים הזולים ולהקטין מלאים במחירים הגבוהים. אני משתדל לעשות כך, אבל מי אמר שאני מצליח? הרי אתה לא יודע מתי תסתיים עליית המחירים, ואתה לא יודע מתי תתחיל ותסתיים הירידה. הכל עניין של תחושות - אין עובדות אובייקטיביות שיגידו לי מתי זול ומתי יקר. הכל משתנה מידי יום. באירופה, למשל, עדיין אין ירידות מחירים, למרות שבשאר העולם יש".

- אפשר להניח שרמות המלאי שלכם הצטמצמו בחודשים האחרונים במידה משמעותית בגלל המחירים הגבוהים?

"גם בגלל המחירים וגם בגלל מצוקת אשראי. אנחנו עובדים עם כ-200 אלף טון פלדה - כ-80 אלף טון נמצאים בידי הלקוחות בימי אשראי, כ-60 אלף טון נמצאים אצלי במלאי, ו-60 אלף טון נמצא תמיד בדרך אלינו מהספקים בחו"ל. כשהמחיר עומד על 1,500 שקל לטון, אז המלאי שווה 300 מיליון שקל, אבל כשהמחיר מזנק ל-3,000 שקל לטון, שווי המלאי מגיע ל-600 מיליון שקל, וזה הרבה כסף. אין הרבה חברות שיש להן עוד 300 מיליון שקל שהן יכולות להוציא מהכיס.

"צריך לזכור שהלקוח העיקרי שלנו הוא ענף הנדל"ן, ומצב האשראי הבנקאי לענף הזה ידוע לכולם. אז נכון, לנו יש יחסים מצוינים עם הבנקים, אבל הם יודעים למי אני מוכר את הסחורה שלי, ולכן הנדיבות שלהם מאוד מוגבלת. מצוקת האשראי הזו מאלצת אותנו להוריד מלאים במחירים הגבוהים גם בהיבט הזה, לא רק מהשיקול העסקי שלנו".

- מה המגמה במחירי הברזל לזמן הקרוב?

"אני חושב שמה שעלה גם יירד בעתיד. השאלה היא העיתוי והגלים. השאלה היא האם קו המגמה הכללי נע כלפי מעלה או למטה. אני בענף 27 שנים, ואני עדיין לא מנסה להתנבא לעתיד, שכן הנבואה ניתנה לטיפשים.

"מה שכן אפשר לומר זה, שמחירי ברזל כפי שראינו באפריל לא ראינו הרבה מאוד שנים וקשה לי לראות את המחירים עולים מעבר לזה - אבל אני לא מאמין שהמחירים ירדו בחצי השנה הקרובה בקצב החד שבו הם עלו, ואולי לא בשנה הקרובה. בדרך כלל המחירים הכי זולים בסוף החורף, בגלל עיתויי הבנייה בעולם, ובעיקר באירופה. השנה המחירים זינקו בסוף החורף, ולכן קשה להעריך מה יהיה הלאה. המחירים יורדים כעת, אבל בקצה מדוד, והם לא נופלים במהירות".

- מזה ניתן להעריך שגם עליכם ההשפעה תהיה מתונה יותר - הרווח לא יצנח, אלא ירד בצורה הדרגתית.

ויידר: "אני לא יודע מה יהיה עם הרווח שלנו, ואסור לי למסור תחזיות כי אנחנו חברה ציבורית. אם מדברים בכלל על הענף - כשהמחירים עולים מצבם של מעבדי הפלדה טוב יותר, וכשהם יורדים המצב של המעבדים פחות טוב.

"הרווחים שהצגנו ברבעון הראשון הם לא דבר רגיל בענף. אם תסתכל על השנים האחרונות תראה שהרווחיות שלנו הייתה הרבה יותר צנועה - פחות מ-1% מהמכירות. זה כמובן לצערי, כי אני לא חושב שלהרוויח 3% מהמחזור זה משהו מגונה. מישהו אמר לי פעם, למה צריך חברה עם מחזור כל כך גדול - 700-600 מיליון שקל בשנה בענף הקבלנים המסוכן, בשביל רווח של כמה מיליונים. בוא נאמר שההערכה שלי היא, שכדי להצדיק את המחזור וההון העצמי שלנו, היינו צריכים להרוויח את המספרים של הרבעון הראשון באופן קבוע, אבל זו לא המציאות בשטח, לצערי".