תשובת המועצות האזוריות לערים הגדולות: זה לא אנחנו, זה הערים הקטנות

במאבק הנוכחי, שבאופן גס ניתן לכנותו "עיר מול כפר", מתחיל סיבוב חדש: מטה ההתיישבות ומרכז המועצות האזוריות החליט לצאת למלחמה. אחרי שנכשל מו"מ שקט, שהתנהל לאחרונה עם פורום 15 הערים הגדולות, שעתר לבג"ץ לביטול ההחלטה להיוון חלקת המגורים (979), החליט מטה ההתיישבות לגייס את עו"ד שוקי חורש, את הכלכלן תמיר בן-שחר ואת הכלכלן-יועץ למרכזים מסחריים פרופ' דני צ'מנסקי, ויחד לנסח תשובה לבית המשפט.

התשובה, כך הם מתכננים, תכלול שתי הסתייגויות עיקריות: מי שמאיים לגזול מהערים אוכלוסיה הם לא המושבים והקיבוצים, כפי שטוען פורום 15 הערים, כי אם המועצות הקטנות שהחליטו להתרחב. ההסתייגות השנייה נוגעת לאפשרות להקים מבנה תעסוקה בשטח 500 מ"ר בכל נחלה במושב (כ-30 אלף נחלות סה"כ במדינה). לכך ישיב המטה, שהחלטה ברוח זו התקבלה כבר בדו"ח ועדת קדמון, וכי ביטולה יעלה למדינה מיליארדים רבים.

ההחלטה על היוון חלקת המגורים התקבלה לאחר שבג"ץ ביטל את כל ההחלטות הנוגעות לפיצוי החקלאים בעקבות שיוני יעוד הקרקע החקלאית. לאחר הבג"ץ החליט המינהל למנות צוות מיוחד להסדרת זכויות החקלאים על אדמתם. הצוות, בו היו חברים נציגי המינהל ונציגי ההתיישבות, ניסח החלטה המאפשרת היוון חלקת המגורים, אפשרות להקים חמש יחידות דיור, במקום שלוש כיום, והקמת מבנה לתעסוקה בשטח 500. החידוש הגדול היה בכך, שבניגוד להחלטת ועדת קדמון אישר הצוות החדש את השכרת המבנה לאחרים - ובכך ראו ראשי הערים תחרות פסולה ובלתי מתקבלת על הדעת מול איזורי התעסוקה העירוניים, ודעתם נתמכת על-ידי גורמי התכנון.

ההחלטה אושרה במועצת מקרקעי ישראל, למרות התנגדות שנשמעה כבר אז מצד פורום 15 הערים הגדולות. לאחרונה החליט פורום הקרקעות, בו חברה גם הקשת הדמוקרטית המזרחית, לעתור כנגד ההחלטה, שלפי שעה טרם אושרה על-ידי שר האוצר, בנימין נתניהו. במרכז העתירה: ההחלטה פוגעת בערים ובאוכלוסייתן באופן ישיר, בכך שהיא גוזלת אוכלוסייה טובה מהערים, ומוציאה את התעסוקה מהעיר למושב.

לדברי יו"ר ועדת קרקעות של מרכז המועצות האזוריות, וראש המועצה האזורית דרום השרון, מוטי דלג'ו, מסקנת הפורום אינה נכונה. לדבריו, באזור השרון בלבד מתוכננת בניית אלפי יחידות דיור - בראש העין, אבן יהודה, קדימה, תל מונד ובעוד יישובים רבים אחרים. זאת, בשעה שאם המועצה האזורית חוף השרון למשל תמצה את כל הפוטנציאל שלה, מדובר בקושי ב-1,000 יחידות דיור. מסקנתו מכאן היא, שעיקר התחרות לערים הגדולות נובעת דווקא מהערים הקטנות.

עוד טוען דלג'ו, שכבר כיום יש כמעט לכל יחידת משק במושב אפשרות להקים שלוש יחידות מגורים. החלטת 979 אמנם תאפשר לפצל את הנחלה ולהוסיף עוד שתי יחידות, אך כלל לא ברור כמה בעלי משק ישאפו לנצל זכות זו. "אם בעל נחלה יעשה פרצלציה הוא ירוויח בין 50 אלף דולר ל-100 אלף דולר בעבור שיווק הקרקע. באותה הזדמנות הוא יפגע בצורה אנושה בערך נחלתו", אומר דלג'ו. "מי שרוכש כיום נחלה במרכז הארץ לא רוצה שמאחורי ביתו יגורו עוד שתי משפחות זרות. לכן, להערכתנו, כל נושא המגורים אינו מבטא הטבה כלל וכלל".

גם בנושא התעסוקה ינסה מטה ההתיישבות להוכיח, שלא גלום בו כל יתרון מיוחד. לדברי דלג'ו, הממשלה אימצה את דו"ח קדמון ב-1996. בעקבות האישור הורתה המועצה הארצית לתכנן תוכניות מתאר לתעסוקה במושבים. כל שינוי של החלטה זו פירושו חשיפת ועדות התכנון לתביעות מצד חקלאים.

דלג'ו גם אינו רואה כל בעיה בעובדה שדו"ח קדמון דיבר על תעסוקה לחקלאי עצמו, ואילו החלטה 979 מאפשרת את השכרת מבני התעסוקה. לדבריו, השאלה אם מותר להשכיר או אסור להשכיר היא קניינית בלבד, ואין לה שום קשר עם סוגיות תכנוניות. לדבריו, ברור היה מראש, שהמבנים במושבים ישמשו לאחסנה, ולכן השינוי נועד להסדיר כחוק את מה שידוע כבר מזמן. עוד אומר דלג'ו, שמדינות רבות בעולם הבינו מזמן, שבעקבות התפתחות הטכנולוגיה קשה לחקלאי קטן להתקיים מחקלאות, ויצרו שורת פיצויים לחקלאים, כדי שימשיכו לשבת על אדמתם. לשאלה מדוע בחרו החקלאים הישראלים להפוך את חלקות המגורים שלהם לאזורי תעשייה, לא הייתה לדלג'ו תשובה.

יחד עם זאת מביע דלג'ו צער על כך, שהחלק השני של דו"ח קדמון, שתמך בהקמת אזורי תעסוקה משותפים למספר מושבים, לא התקבל. לדבריו, אימוץ החלטה כזו, שהוא היה בין תומכיה העיקריים, היה מאפשר הקמת איזורי תעסוקה יעילים הרבה יותר, והוספת מגורים ביישובים בלי הצורך בהוספת תשתיות.

בדיוק כמו בשאלת המגורים, גם כאן אומר דלג'ו, שקיים סיכוי שמושבים רבים יבחרו שלא להשתמש בזכות להקים מבני תעסוקה, מהחשש לפגיעה באיכות חייהם ולירידת ערך נכסיהם. לכן, לדעתו, קיים סיכוי שגם אם ההחלטה תתקבל, הנזק יהיה קטן ממה שנראה.

במקביל לניסוח התשובה לבג"ץ, השוללת את עמדת פורום 15 הערים הגדולות, מנסה מרכז המועצות האזוריות להגיע בכל זאת לסוג של הבנה עם הערים. כך למשל, קיבל המרכז לפני כחודש החלטה המאפשרת שיתופי פעולה בין מועצות אזוריות וערים, בכל אזורי התעסוקה החדשים שיוקמו. הדברים אמורים אך ורק לגבי אזורי תעסוקה חדשים ולא לגבי אזורי תעסוקה ותיקים.

הבנה נוספת התגבשה עם הגיאוגרף פרופ' אריה שחר, ממתכנני תמ"א 35 ומי שהגיש לבג"ץ חוות דעת התומכת בדעת פורום 15 הערים הגדולות. בתום פגישה בין הצדדים חזר בו מרכז המועצות האזוריות מהתנגדותו הגורפת לתמ"א 35, שנבעה בעיקר ממגבלות ששמה התמ"א להגדלת הישובים הכפריים, ואף הביע נכונות לפתוח במו"מ, שבסופו תושג הבנה שתאפשר סוף סוף את אישור התמ"א.