בנק לאומי מורווח "על הנייר" בגין השקעותיו בחברה לישראל, במגדל ובאפריקה ישראל בהיקף של 2.17 מיליארד שקל, בזכות עליות השערים בשנה וחצי האחרונות. אלו שלושת ההשקעות הציבוריות הבכירות של בנק לאומי. אליהן מתווספות ההשקעות בביטוח ישיר וההשקעות בחברת גמביט, אולם היקפן של האחרונות קטן בהרבה.
ההשקעה בחברה לישראל רשומה בספרי הבנק לפי שווי מאזני של 509 מיליון שקל ושוויה נכון להיום עומד על 1.24 מיליארד שקל, כך שהרווח על הנייר בחברה לישראל עומד על 739 מיליון שקל. מאז תחילת השנה זינקה מניית החברה לישראל בכ-53%, מה שתרם משמעותית לרווח התיאורטי של הבנק בגין אחזקה זו. אך גם ללא עלייה זו, היה הבנק מורווח כבר בסוף שנת 2003 על השקעתו במניה בכ-305 מיליון שקל.
ההשקעה ההיסטורית של בנק לאומי בחברת מגדל גם היא הוכיחה את עצמה, וזאת למרות שמניית החברה רשמה ירידת שערים של כ-9.5% מאז תחילת השנה. גם לאחר ירידות שערים אלו, מורווח בנק לאומי בהיקף של 807 מיליון שקל על אחזקה זו. היא רשומה בספריו של בנק לאומי לפי שווי של 476 מיליון שקל, ומדובר באחזקה היסטורית בת שנים רבות. נכון לסוף שנת 2003, עמד שוויה על 1.43 מיליארד שקל, דהיינו, בסוף שנת 2003 עמד רווח ההון של הבנק בגין האחזקה במגדל על 962 מיליון שקל.
האחזקה השלישית בגודלה והרווחית ביותר, באחוזים ובשקלים, היא באפריקה ישראל. הבנק מחזיק בכ-16.65% ממניות אפריקה ישראל, ששוויין המאזני עמד בסוף שנת 2003 על 192 מיליון שקל. לאחר ההכרזות היומרניות של בעל השליטה לב לבייב, לפיהם היעד הבא של אפריקה ישראל הוא להגיע לשווי של 5 מיליארד דולר בתוך 5 שנים, זינקה מניית אפריקה ישראל וצברה תשואה של 52% מאז תחילת השנה. לפיכך, שוויה של החברה האמיר ל-1.1 מיליארד דולר ושווי האחזקה בחברה כיום עומד על 818 מיליון שקל, או במילים אחרות: תשואה של 326% על ההשקעה בחברה. בשקלים מדובר על רווח הון חבוי במאזני הבנק בהיקף של 626 מיליון שקל.
כאמור, לבנק לאומי השקעות בחברות ציבוריות נוספות, ביניהן ביטוח ישיר וגמביט. כאן מדובר על אחזקות קטנות יותר, שעל אחת מהן מורווח הבנק ועל השנייה הוא מופסד. בביטוח ישיר מחזיק בנק לאומי בשיעור של 18.36%, ואחזקה זו רשומה בכ-31 מיליון שקל בספריו. שווי השוק של האחזקה כיום עומד על 88.4 מיליון שקל ולכן הרווח על הנייר של הבנק בגין אחזקה זו מסתכם ב-57.4 מיליון שקל. בגמביט המצב פחות סימפטי מבחינתו של הבנק, לאחר שמייקל דיוויס, בעל השליטה בחברה, עבר לפעול בשוק המעו"ף באמצעות חברה פרטית שבבעלותו. ההשקעה בגמביט רשומה בספרי הבנק ב-11 מיליון שקל ושווי השוק של אחזקה זו עומד על 7 מיליון שקלים בלבד, כך שמדובר בהפסד על הנייר המסתכם בכ-4 מיליון שקל.
אם סוכמים את רווחי ההון הגלומים בארבע החברות הבורסאיות בהן מחזיק הבנק, הרי שרווחי ההון התיאורטיים הגלומים באחזקות אלו עומדים על 2.2 מיליארד שקל.
השאלה היא, מדוע בנק לאומי, שעיסוקו המרכזי הוא מתן אשראי, לא מממש רווחים אלו. לכך תשובות רבות. כפי שצוין, ההשקעות במגדל ובאפריקה ישראל הן השקעות היסטוריות של למעלה מעשר שנים, בעוד ההשקעה בחברה לישראל היא השקעה צעירה יותר, בת חמש שנים. השקעות אלו מניבות לבנק לאומי רווחים שוטפים, בשנים האחרונות בעיקר ממגדל ומאפריקה ישראל אך בשנה האחרונה גם מהחברה לישראל. במידה ויממש הבנק את אחזקותיו בחברות אלו, הוא יצטרך לחפש לעצמו השקעות ריאליות אחרות, שלא בטוח שישתוו לאיכות החברות הנמצאות ברשותו כיום. שנית, מכירת כמות כזו של מניות מחייבת שיהיה גם מי שייקנה מניות בסכומים כאלו, ואין רבים שיכולים להרים היום עסקה בהיקף של מעל לחצי מיליארד שקל.
האפשרות השלישית היא שהבנק פשוט "התאהב בסחורה", כפי שאומרת הקלישאה. הוא מכיר את הדירקטוריונים ואת דרכי הפעולה של החברות הללו, הן, מצידן נותנים לו ייצוג הולם ולכן בבנק לא מוצאים לנכון להיפרד מהאחזקות הריאליות, גם אם מדובר על רווחים הנאמדים במיליארדי שקלים.
מבנק לאומי נמסר, כי, "מדובר על רווחים תיאורטיים שהושגו הודות לעלייה החדה במחירי המניות, וכרגע אין כל כוונה לממש רווחים אלו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
