מטה המאבק להצלת הקולנוע הישראלי החל היום (ה') במאבק ציבורי רחב למה שהוא מגדיר "הצלת הקולנוע הישראלי". המאבק כולל הגשת עתירה נגד משרד האוצר בימים הקרובים באמצעות עו"ד אורנה לין, הגברת הלחץ על הרשות השנייה לפתור את נושא העברת הכספים שמגיעים לענף הקולנוע מתוך כספי התמלוגים באופן מיידי.
במסיבת עיתונאים שנערכה היום אמרו ראשי מטה המאבק, הכולל את כל איגודי היוצרים והמפיקים ואת הקרנות שמשקיעות בקולנוע, כי הקולנוע נמצא במצב קשה ביותר, כאשר משרד האוצר עוקף את החוק באמצעות תקנות, אשר מרוקנות את החוק מתוכנו ומקטינות בצורה משמעותית ודרמטית את התקציבים שמועברים לקולנוע הישראלי.
יו"ר איגוד המפיקים, אסף אמיר אמר, כי כספי חוק הקולנוע הם הבסיס לכל הפקות הקולנוע והטלוויזיה בארץ. לדבריו, ללא השקעה בחוק הקולנוע אף זכיין טלוויזיה בארץ אינו מוכן להתחיל במו"מ על השקעה להפקות בטלוויזיה או קולנוע. "בשלוש-ארבע השנים האחרונות הפכה ישראל למבוקשת וחשובה בכל הפסטיבלים בעולם וסרטים ישראלים זוכים לפרסים ולכבוד גדול. אבל מול ההצלחה הגדולה - כל רגולטורים וממשרדי הממשלה בארץ מנסים לקצץ בכספים באמצעות תקנות עוקפות חוק".
אמיר אף תקף את מועצת הקולנוע שליד משרד החינוך והתרבות ואמר, כי המועצה סמוכה על שולחן שרת החינוך, אבל "לצערנו אנחנו צריכים לעשות את העבודה בעצמנו". חבר הנהלת איגוד המפיקים ויו"ר האקדמיה הישראלית, מרק רוזנבאום, אמר, כי המטרה של חוק הקולנוע שחוקק ב-99' היתה להתנתק מהפוליטיקה, ולהביא למצב שבו התקציבים לטובת הקולנוע הישראלי מגיעים ישירות מהתמלוגים של זכייני הטלוויזיה המסחרית והרב ערוצית. "אנחנו רוצים למצב את החוק למקום שנדע שיש קשר סביר לקולנוע ונראה את הפוליטיקאים רק בבכורות הסרטים".
יורם חטב, מנכ"ל שח"ם (איגוד שחקני המסך) ואחד מראשי מטה המאבק, אמר, כי בטווח הקצר היה עד למאבק של המטה ומשרד האוצר. "בטווח הארוך, אמר, "אנחנו רוצים למצוא פתרון עתידי חדש לתקציב הקולנוע שלא באמצעות החוק".
מטה המאבק מתכוון להגיש עתירה לבג"ץ בטענה שתקנות המשנה שחוקקו באוצר מרוקנות מתוכנו את חוק הקולנוע שנכנס לתוקפו בספטמבר 2000. החוק קבע, כי תקציב הקולנוע יהיה סך מצטבר של התמלוגים שמועברים לאוצר המדינה על-ידי גופי השידור. 50% מסכום התמלוגים ברשות השנייה, 50% מסכום התמלוגים שמועבר לאוצר מחברות הכבלים והלוויין.
אולם, החל משנת 2002 נפגע משמעותית תקציב הקולנוע באמצעות חקיקת משנה שהפחיתה משמעותית את שיעורי התמלוגים כאשר התמלוגים של הערוצים המסחריים ירדו מ-8% ל-4% (משנת 2002) והתמלוגים מהכבלים והלוויין ירדו בשנת 2003 מ-5% ל-4%.
כפועל יוצא מכך, בין השנים 2001 ו-2004 חלה ירידה של 36% מתקציב הקולנוע מ-72 מיליון שקל ל-46 מיליון שקל.
לטענת מטה המאבק, האוצר אינו יכול להשתחרר מחויבותו כלפי הקולנוע, וגם אם "נסתם" לטענת האוצר, הצינור להעברת הכספים הקבוע בחוק על המדינה להציע הסדר חלופי. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
