"עידן חברות המיקרוגל נגמר"

יזראל סיד פרטנרס היא אחת החידות של תעשיית ההון סיכון המקומית. עם הופעתה באמצע שנות ה-90 נחשבה לאחת מההבטחות הגדולות של הון סיכון המקומי. מייקל אייזנברג היה אז רק בן 27. ג'ון מדבד וניל כהן הופיעו עם רשת מרשימה של קשרים שתפעלו מהמוסך של מדבד. הם הצליחו לגייס קרנות חדשות כמעט כל שנה. שתי הקרנות הראשונות היו של משקיעים פרטיים, השלישית והרביעית עם משקיעים מהאיכותיים בעולם.

בדירוג הקרנות של חברת המחקר IVC לשנת 2003, הם דורגו במקום הרביעי עם 14 השקעות.

בתעשייה מכנים אותם "החבורה הירושלמית" ומתכוונים לרשת של עולים מארה"ב, בדרך כלל גם דתיים, שפועלים אחרת מה"טייסים" מהרצליה פיתוח. הם מחוברים חזק למדינת המוצא, ארה"ב, ויש מי שאומרים שלמרות שהם מדברים עברית מצוינת הם בעצם מדברים "אמריקאית". לא כולם כאן מתחברים בקלות למנטליות הזאת. למרות שיזראל סיד עושה לא מעט השקעות במשותף עם קרנות מקומיות, הם לא ממש בברנז'ה. מצד שני, בגלל האפיון השונה של השותפים בקרן הם חשופים לדיל פלואו שונה מזה של הקרנות בהרצליה, ומצליחים לגוון את הדיל פלואו המקומי.

ניל כהן, אחד השותפים בקרן, לא לגמרי חותם על התג הזה: "נכון שאף אחד מאתנו לא נולד בישראל, לא שירתנו ביחד בטייסת ואנחנו מדברים עברית במבטא זר, אבל אנחנו נמצאים כאן מספיק שנים, הספקנו לטוות קשרים ענפים גם כאן".

בשנות הבועה הם בלטו עוד יותר, והיו אחת מהקרנות הפעילות ביותר בהשקעות בחברות אינטרנט. שופינג.קום וגורונט הן רק שתי דוגמאות. מייקל אייזנברג, יזם ושותף, אומר שהם בהחלט ימשיכו להשקיע בתחום.

כוכב אחד או שניים

יזראל סיד עוד לא רשמה לזכותה אקזיט ענק. בלי לשבור את השקט של טרום ההנפקה, כולם יודעים שהם מחכים להנפקה המדוברת של שופינג.קום. בינתיים, ארבע שנים אחרי שגייסה את הקרן הרביעית בעיצומם של ימי הבועה, יזראל סיד עוד לא הודיעה על גיוס קרן חדשה, אבל גם הם יודעים שבקרוב הם יצטרכו לצאת אל המשקיעים ולאסוף מעות לטובת קרן חדשה.

אייזנברג אומר שהוא לא ממהר: "יש לנו עוד 60 מיליון דולר פנויים להשקעה, לא כולל רזרבות. אנחנו מתכוונים להמשיך להשקיע בחברות חדשות בתחומי התוכנה, התקשורת מדעי החיים והאינטרנט. בוודאי שאינטרנט. אני מאמין שעוד לא ראינו את קצה הקרחון של האינטרנט. מספר המשתמשים בפס רחב יכפיל את נפח הפעילות שלו, וכך גם המסחר האלקטרוני. אנחנו בהחלט מתכוונים לחפש הזדמנויות טובות שם".

ומה עם האקזיטים? אייזנברג, שמתבסס עם אחת מהמנטרות לגבי קרנות הון סיכון, עונה: "קרנות הון סיכון אמריקניות מכירות היטב את המושג Home Runs, ובתרגום חופשי, 90% מההחזרים של קרנות הון סיכון למשקיעים מגיעים רק מ-6% מחברות הפורטפוליו. ג'וניפר, אי.ביי, אמזון, סיינה, וריזיין, אלו החברות שמביאות את הרווחים. לכן, כל פורטפוליו צריך כוכב אחד או שניים כדי להציג ביצועים טובים. לכן מי שמקצוען בתחום לוקח בחשבון שיהיו הרבה מחיקות. ככה זה צריך לעבוד. במיוחד כשמגלים חברות מהשלבים הראשונים ביותר, כמו שאנחנו עושים ביזראל סיד".

וכאמור גם יזראל סיד רשמה מחיקות. הקרן הרביעית מחקה כ-14 מיליון דולר, כלומר כ-7%, עד 2002.

ואולי נהייה קצת פחות אקדמאיים?

"נכון שעוד לא היתה לנו כרומטיס או מדינול, אבל אנחנו מקווים ששופינג.קום תהיה כזאת. כולם יודעים שההחזרים על בציר 2000 יהיו נמוכים יותר. הון סיכון הוא עסק מחזורי, לכן צריך להתמיד. אנחנו עושים מדי שנה בין ארבע לחמש השקעות חדשות, וכך עשינו גם בשנים הקשות. כל שותף מטפל בלא יותר משש או שבע חברות בשלבי צמיחה שונים".

האמת היא שדווקא היה להם אקזיט גדול, אבל הוא התאדה עוד לפני שהם הצליחו לממש: טרדיום, שנמכרה ב-474 מיליון דולר, פשוט נעלמה.

כמו קרנות אחרות שמשקיעות בחברות בשלבים הראשונים ביותר, גם ביזראל סיד מאמינים שאין דרך אחרת זולת הדרך הקשה. אייזנברג: "כדי לבנות חברות לטווח ארוך, צריך להיכנס מוקדם וללוות את החברה במשך שש עד שמונה שנים. זו הדרך שבה אנחנו מאמינים שאפשר לייצר את החברות שיוכלו להחזיר את ההשקעה. לא כל חברה יכולה להחזיר במכפילים של שתי ספרות, ובדרך יש אקזיטים, כמו זה של ביזנס לאיירס, שהחזירה בערך פי שלוש על הכסף".

ולא שאייזנברג מתלונן. "ככה זה. אנחנו יודעים שהכסף המושקע בחברות הוא לגמרי רק חלק מהעניין. צריך לבנות את החברות. צריך לקחת בחשבון לפחות שינויי כיוון אחד לפחות בדרך של החברה. עידן חברות המיקרוגל נגמר. לא מכניסים לתנור חברה והיא יוצאת מוכנה להנפקה אחרי שנה וחצי.

"את שופינג לקח לנו בערך שבע שנים לבנות והדרך לא היתה סוגה בשושנים. התחלנו במקום אחד, שינינו אסטרטגיה בדרך, הבאנו מנכ"ל אמריקני. דבר דומה קורה בקלסטרס. הקמנו את החברה ביחד עם היזם, ועכשיו עזרנו למנות מנכ"ל אמריקני לחברה. כך קרה גם בקורידן, שהיינו מעורבים בה עוד לפני שהיא היתה אפילו בשלב הפרה סיד. עבדנו עם עופר שושן ושרון אזולאי משלב האפס".

לא עקביים, אבל מאוזנים

אבל לא כל ההשקעות שלכם הן בשלבים המוקדמים האלה. ראינו אפילו השקעת PIPE בחברת קומטץ'.

"נכון. בברודלייט נכנסנו בסיבוב השני, בפינג'אן השקענו כשהיא שינתה את הכיוון שלה והתחילה מחדש. בחרנו בה כי שלמה טובול הוא יזם מוכשר ומנוסה ושידכנו לו מנהל כספים מנוסה. שדכנו את החברה עם אלכמידיה שהעשירה את היכולות של פינג'אן".

ניל כהן, שותף נוסף בקרן, מסביר שהחריגה משלבי ההשקעה לא היתה חריגה אמיתית: "נכון שיש חברות שבהן לכאורה השקענו בשלב מאוחר אבל אלה היו חברות שהתחילו מחדש. העובדה שקומטץ' היתה חברה ציבורית הייתה מקרית".

כמו במקרים אחרים, החריגה הזאת דומה למה שקרה בארה"ב. בשנים הקשות של המשבר, לא מעט קרנות שמתמחות בחברות צעירות השקיעו בחברות בשלות יותר. למה? כי כך היה אפשר להשקיע בחברות שנראות מבטיחות וכבר יש להן מוצר או אפילו מכירות סמליות. גם בישראל קרו דברים דומים. קרן ההון סיכון כרמל השקיעה ב-ECI, למשל.

אז ביזראל סיד לא הכי עקביים, והצליחו לאזן את הפורטפוליו עם השקעות קצת פחות מסוכנות ועכשיו יש להם כמה חברות שנראה שיצליחו, כמו דיגיטל פיול, פינג'אן, ממפייל, מוביילאקסס שכבר מוכרת ב-20 מיליון דולר בשנה ונייטיב.

בכל מקרה, יזראל סיד נהנית מהחופש לפעול בעצמאות. החופש הזה מאפשר להם לבצע החלטות מהירות. שלא כמו קרנות הון סיכון אחרות, אין להם ועדת השקעה. השותפים הם אלה שמחליטים ביחד אם לבצע השקעה או לא. הם רואים בצוות שלהם יותר מחברים לעבודה. באתר האינטרנט שלהם הם מכנים את עצמם משפחה.

איך בכל זאת אתם בוחרים להשקיע?

אייזנברג אומר שהם מקפידים לבדוק בעיקר עם לקוחות פוטנציאליים: "כל רעיון שעולה ואנחנו מאמינים שיש לו סיכוי אנחנו מקפידים לבדוק בשווקים הספציפיים. אנחנו שומרים על קשרים הדוקים עם חברות תרופות גדולות כמו גם עם גופים פיננסיים גדולים כדי ללמוד מה הצרכים שלהם.

"אנחנו לא ממציאים מוצר ואז מחפשים לו שוק אלא מנסים לאתר צרכים מיוחדים ולפתור אותם. יש סיכוי סביר שהאנשים שהסבירו לנו מה הצרכים שלהם יהיו גם הלקוחות הראשונים. IBM, שגם משקיעה ביזראל סיד, עושה את זה בצורה מאד מתוחכמת. הם בנו מודל מיוחד וטוב והם בהחלט מביאים תועלת לחברות הפורטפוליו".

המודלים לא תמיד עובדים

זה מחייב מעורבות גדולה בחברות?

"כן, וככה זה צריך להיות. אנחנו בהחלט מאמינים שאם הקרן רוצה לדאוג לכסף שלה היא צריכה לדאוג לתפעל אותו נכון. התפקיד שלנו הוא לדאוג לשדרת הניהול של החברה, בעיקר בגיוס בכירים, והכי משמעותי, בעידן שבו ארגונים גדולים נרתעים מלקנות מחברות סטארט-אפ קטנות - להביא לקוחות, בעיקר לקוחות ראשונים. זה מקל על ההתפתחות של החברה כשיש לה לקוח אחד גדול". ואז אייזנברג מחייך ואומר: "ולמרות כל מה שאמרתי עד עכשיו, כל ההסברים על מודלים יכולים להיות נכונים אבל אני יודע שחברות סטארט-אפ לא נוטות לעבוד לפי מודלים".

כדי להרגיש יותר בטוחים, הם מקפידים לעשות חלק מההשקעות עם שותפים, מקומיים או אמריקנים: "אנחנו עובדים עם סטאר ופינטגו המקומיות ועם לייטספיד ובנצ'מרק וגם עם אחרות. אנחנו מאמינים שצריך יותר מקרן אחת כדי שיהיה מספיק כסף מסביב לשולחן שיוכל לתמוך בחברות".

יזראל סיד היתה הקרן הראשונה בישראל שהבינה את הקשיים של חברות ישראליות בכל מה שכרוך בגיוס הנהלה זרה, ומינתה את סיגל וידמן להקים את פורום משאבי אנוש ביזראל סיד, שאמור לתמוך במנהלי החברות. בכלל, ביזראל סיד דוחפים את החברות שלהם להכיר ולשתף פעולה. ככה זה במשפחה. הם מאמינים בכוח המשותף. כך לדוגמה כל חברות הפורטפוליו קונות במשותף מתנות לחג. עכשיו נותר לראות אם המשפחה הזאת תצליח לשמור על עצמה.