הסיבוב השני של ד"ר שמעון אקהויז

סינרון מדיקל הגישה אתמול טיוטת תשקיף ראשונה לרשות לני"ע האמריקאית (ה-SEC), לפיה היא תנפיק 5 מיליון מניות בטווח מחירים אשר ינוע בין 14-16 דולר למניה, לפי שווי חברה של כ-329 מיליון דולר. ההנפקה תכלול הצעת מכר של בעלי המניות בחברה, אשר צפויים למכור 500 אלף מניות ולהיפגש עם סכום של כ-7.5 מיליון דולר. סה"כ הגיוס של החברה צפוי לנוע בין 77-88 מיליון דולר, כאשר סינרון תעניק לחתם הראשי, סיטיגרופ, ולחתמי המשנה, CIBC וסטיבנס, את האופציה לרכוש 825 אלף מניות נוספות במסגרת ה"גרין שואו". לאחר ההנפקה, תרשם סינרון למסחר תחת הסימול ELOS.

הסיפור מאחורי סינרון מתחיל, כמו תמיד, בבעלי מניותיה. בעל המניות הגדול בחברה הוא שמעון אקהויז, המחזיק ב-23.8% מהון המניות של החברה באמצעות שתי חברות פרטיות אשר בבעלותו. אקהויז צפוי למכור בהנפקה 100 אלף מניות תמורת כ-1.5 מיליון דולר, ולהידלל לשיעור אחזקה של 17.9%. אבל תמורה זו היא כסף קטן לעומת ההון שצבר אקהויז בסיבוב הראשון שלו בוול-סטריט במסגרת ההנפקות של ESC מדיקל, טרם מיזוגה עם תעשיות לייזר והפיכתה ללומניס.

הסיפור של אקהויז מתחיל למעשה ברפא"ל, בה עבד בתחום הלייזרים במשך 17 שנה עד שנת 1986, אז החליט לנסוע לארה"ב כדי לעבוד בחברה בשם מקסוול, שביצעה פרוייקטים עבור משרד ההגנה האמריקני. לאחר ארבע שנים במקסוול, חזר אקהויז לארץ והקים עסק עצמאי, אשר התמחה בפיתוח טכנולוגיות לטיפולים רפואיים-קוסמטיים.

הקים את אי.אס.סי ב-91'

לקראת סוף 91' הכיר אקהויז את הלל בכרך, אשר הפך עם הימים למייסד השני של אי.אס.סי. ביחד הם גייסו משקיעים לחברה, ביניהם קרן מדמקס, אשר הזרימו לחברה כחצי מיליון דולר ובתמורה קיבלו חצי מהון המניות של החברה. החברה התחילה לפעול ב-92', וברבעון השלישי של 94', לאחר שגייסה עוד כ-1.75 מיליון דולר ממשקיעים נוספים, החלה החברה כבר למכור את מוצריה הראשונים מחוץ לארה"ב. דרכה של החברה ל-IPO נסללה כאשר באוגוסט 95' קיבלה את אישור ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית) לשיווק מוצריה גם בתוך ארה"ב. באותה העת הייתה החברה רווחית, וגם עובדה זו תרמה את שלה לביצוע ההנפקה הראשונית.

בסוף ינואר, הפכה החברה לציבורית וגייסה בבורסת הנאסד"ק כ-54 מיליון דולר לפי

שווי של כ-150 מיליון דולר. אקהויז עצמו ניצל את ההנפקה על-מנת למכור מניות תמורת כ-2.2 מיליון דולר. חצי שנה אחרי, כאשר החברה נסחרה לפי שווי הקרוב ל-400 מיליון דולר, ביצעה אי.אס.סי בשנית הנפקת מניות בנאסד"ק וגייסה כ-94 מיליון דולר. גם בהנפקה זו המיר אקהויז מניות למזומנים ומכר חלק מאחזקתו בחברה תמורת כ-7 מיליון דולר. שלושה חודשים אחרי ההנפקה המשנית, נזקקה החברה להון נוסף וגייסה 100 מיליון דולר באמצעות הנפקה של אג"ח להמרה. החברה שיגשגה והמריאה לשווי של כמיליארד דולר.

קפיצת המדרגה הגדולה של אי.אס.סי, אשר סללה בדיעבד את הדרך לפרידה של אקהויז מהחברה, התרחשה בשלהי 97', כאשר אי.אס.סי רכשה את חברת תעשיות לייזר הישראלית תמורת 280 מיליון דולר. רכישת תעשיות לייזר הרחיבה את סל המוצרים של אי.אס.סי גם למוצרים מבוססי לייזר, בנוסף למוצרים מבוססי פולסי אור בהם התמחתה עד אז. בעל השליטה בתעשיות לייזר טרם מיזוגה עם אי.אס.סי היה אריה גנגר, אשר הפך עם הימים לאיש אשר הדיח את אקהויז מהחברה והפך להיות בעל העניין הדומיננטי ביותר בלומניס, תוצר המיזוג בין אי.אס.סי לתעשיות לייזר.

שתי תביעות ופשרה

סיפור ההדחה של אקהויז על-ידי גנגר ידע לא מעט כותרות בעיתונות הכתובה. באמצע שנת 98' החל מסלול ההתדרדרות של אי.אס.סי. (לומניס). הביקושים למוצרים רפואיים-קוסמטיים דעכו ולשוק בו פעלה החברה נכנסו חברות חדשות, שהגבירו את התחרות והקטינו את רמת המחירים. לומניס לא השכילה להתאים עצמה למצב החדש והתוצאה הייתה ירידה במכירות וברווחים. שווי החברה נפל מרמה של כמיליארד דולר בשיא, לרמה של כ-200 מיליון דולר ב-1999.

אריה גנגר, אשר החזיק באותה תקופה 4% מהחברה וראה כיצד השקעתו בחברה הולכת לטמיון, החליט לצאת למאבק באקהויז. הוא חבר לברנרד גוטשטיין, בעל מניות אחר בחברה, והשניים הצליחו להשיג תמיכה של 42% מבעלי המניות של אי.אס.סי ולהדיח את הנהלת החברה, ובראשה אקהויז. לאחר פרישתו של אקהויז, במחצית השנייה של שנת 99', מונה לתפקיד מנכ"ל החברה ישה סיטון, אשר פרש גם הוא בדצמבר 2002 מהחברה והוחלף על-ידי אבנר רז. מאז פרישתו של אקהויז ידעה לומיניס עליות ומורדות, אך בעיקר מורדות. כיום נסחרת החברה ברשימת הפינק-שיט לפי שווי חברה של כ-46 מיליון דולר בלבד, לאחר שצברה בשנתיים האחרונות הפסדים של כ-130 מיליון דולר. סינרון, נציין שוב, מבקשת להנפיק את מניותיה לפי שווי חברה של כ-329 מיליון דולר.

שנה לאחר שפרש מלומניס, הקים אקהויז את סינרון ביחד עם מנהלים אחרים שפרשו. סינרון מפתחת מוצר הנקרא אורורה, על בסיס טכנולוגיה הנקראת ELOS Electro Optic Synergy System. טכנולוגיה זו משלבת אנרגיה אופטית וחשמלית לצורך טיפולי עור אסתטיים כגון הסרת שיער, הצערת עור והורדת פיגמנטיים.

הקמתה של סינרון עוררה מחדש את המאבק בין לומניס וגנגר לאקהויז. בספטמבר 2002 הגישה לומניס תביעה כנגד אקהויז בטענה כי גזל מלומניס מידע עיסקי, פיננסי וטכנולוגי, אשר עזר לו להקים את חברת סינרון. לומניס תבעה אז תשלום של 30 מיליון שקל, אבל באפריל השנה נמחקה תביעה זו בהסכמה.

אך ההתנגשות המשפטית הזו בין שני הצדדים לא הייתה האחרונה. ביולי 2003 הוציא בית המשפט בקליפורניה, ארה"ב, לבקשתה של לומניס, צו מניעה מקדמי כנגד סינרון וחייב אותה להפסיק לשווק את גרסת הג'ל של מוצר האורורה. גם כאן הגיעו שני הצדדים לפשרה לפיה לומניס תעניק לסינרון רישיונות כלל עולמיים אך לא בלעדיים ולא מוגבלים עבור פטנטים מסוימים עליהם היו לשתי החברות מחלוקת. בנוסף, קבע ההסכם כי סינרון תשלם ללומניס תמלוגים עד לסכום גג שנקבע ותשלם מראש 1.5 מיליון דולר ללומניס.

עתה, כאמור, מעוניינת סינרון לצאת להנפקה, ומציינת כי הכספים אשר תגייס ישמשו לה לשם הגדלת מכירות החברה ומאמצי השיווק, מחקר ופיתוח של מוצרים וגם לשם רכישות פוטנציאליות של פעילויות, מוצרים או טכנולוגיות משלימות. סינרון צופה כי הסכום שייכנס לקופתה (בניכוי הוצאות ההנפקה) יסתכם בכ-67.8 מיליון דולר, כאשר החברה מתכוונת להשקיע כ-25 מיליון דולר לשם הרחבת פעילות השיווק והמכירות, ואילו 15 מיליון דולר יושקעו במו"פ.

עוד עולה מהתשקיף של סינרון כי 60.7% מהכנסותיה ב-2003, אשר הסתכמו בכ-35 מיליון דולר, הגיעו מצפון אמריקה, 20.4% מההכנסות הגיעו מאזור אסיה-פסיפיק, 18.3% מאירופה ואילו היתר, 0.6% מההכנסות, הגיעו מפעילות החברה בשאר העולם. ברבעון הראשון של השנה, בה הסתכמו הכנסות החברה בכ-12.3 מיליון דולר, ירד חלקה של צפון אמריקה בהכנסות החברה לרמה של 50.7%, על חשבון עלייה בהכנסות מאסיה פסיפיק (26.6%) ואירופה (19.9%). סינרון מציינת כי היא מתחריה כוללים, מלבד לומניס, חברות ציבוריות דוגמת קנדלה, לייזרסקופ, קוטרה ופאלומר מדיקל טכנולוג'יס, אך גם חברות פרטיות דוגמת סינוסור, סייטון ורדיאנסי. זו האחרונה, נזכיר, מתכננת גם היא להנפיק את מניותיה, אך בבורסת לונדון. רדיאנסי צפויה לגייס כ-54 מיליון דולר לפי שווי מוערך של כ-180 מיליון דולר.

בעל המניות הגדול בחברה הוא כאמור, שמעון אקהויז, המכהן כיו"ר החברה ומחזיק ב-23.8% מההון. משה מזרחי, מנכ"ל החברה, מחזיק ב-15.9% מההון וצפוי גם הוא למכור מניות תמורת כ-1.5 מיליון דולר ולרדת לאחזקה של 11.8% בחברה. ד"ר מיכאל קריינדל, סמנכ"ל טכנולוגיות ראשי בחברה, אשר היה בעבר מנהל פרוייקטים ראשי באי.אס.סי וייסד ביחד עם אקהויז את סינרון, מחזיק כיום ב-20.8% מהחברה. הוא צפוי למכור מניות ב-1.5 מיליון דולר ולרדת לאחזקה של 15.6% בחברה.

בעלי מניות נוספים בחברה הם נשיא החברה, דומיניק סרפינו, אשר מחזיק ב-4.5%, מרשל בטלר, דירקטור, המחזיק ב-1.3% וגם קרן ההון סיכון Israel Health Care, אשר מנוהלת על-ידי ד"ר הדר רון ומחזיקה ב-16% מהחברה. הקרן צפויה למכור בהנפקה מניות תמורת כ-3 מיליון דולר ולרדת לאחזקה של 11.5% בחברה. בעלת מניות נוספת היא חברת ההשקעות Lintech אשר מחזיקה ב-15.2% מההון. סינרון מציינת כי מנהליה והדירקטורים בה, כולל חמשת בעלי המניות הגדולים בה, מחזיקים ב-92.7% מהון המניות של החברה וצפויים לרדת לשיעור אחזקה של 67.3% בעקבות ההנפקה, או 66.8% במקרה של מימוש אופציית הגרין-שואו על-ידי חתמי ההנפקה.

סינרון מעסיקה כיום 80 עובדים, 22 מהם בהנהלה, 15 במו"פ, והשאר - 43 - עובדים בשיווק ומכירות. מתוך עובדי החברה, 24 מועסקים בישראל, 51 בצפון אמריקה, ו-5 בגרמניה.

שמען אקהויז, יו"ר סינרון, אמר היום ל"גלובס" כי ההנפקה של החברה צפוייה לצאת לפועל במהלך אוגוסט.

השווי לפיו אתם מעוניינים להנפיק את סינרון נחשב לגבוה ומשקף מכפילים גבוהים בהשוואה לחברות אחרות בענף

"השווי רשום בתשקיף ואינני יכול להתייחס לשאלה אם מדובר בשווי גבוה או נמוך".

* יש לך איזושהיא תחושה של נקמה או ניצחון פרטי על לומניס, במיוחד לאור מצבה הנוכחי?

"אנו בסינרון לא מתעסקים בנקמות אישיות או במאבקים אישיים. אנו מתעסקים אך ורק בביזנס וזה מה שמניע אותנו קדימה. ללומניס אני רק מאחל שתצליח להבריא ולחזור למסלול של צמיחה".